פרשנות | האתגר הישראלי מול ממשל טראמפ: הצהרות דרמטיות, אספקת נשק ומדיניות בלתי צפויה

לא יהיה מוגזם לקבוע שהפגישה ביום שלישי הבא בין ראש הממשלה נתניהו לבין הנשיא טראמפ היא החשובה ביותר בתולדות מפגשי ראשי ממשלות ישראל ונשיאי ארצות הברית.

פגישה בין נשיא שמרבה להכריז ולהתחייב אך טעון הוכחות ביצוע לבין ראש ממשלה שמנהל מלחמה שאולי נרגעת, אך האיומים כבדים. דבר אחד ברור: אסור לנתניהו לצאת מהבית הלבן ללא הצהרה מפורשת שלו ושל מארחו בדבר יישום מלא ומהיר של כל שלבי עסקת החזרת כל החטופים, כולם, רצוי בלוח זמנים מזורז ומהיר יותר, כדי לסיים את הפרשה הנוראה הזאת.

הצהרות דרמטיות

העולם נפעם נוכח שפע ההצהרות הדרמטיות של הנשיא החדש. תוך פחות משבוע בחדר הסגלגל בבית הלבן, טראמפ “כיסה” חצי עולם: העברת מיליון וחצי תושבי עזה למצרים ולירדן, גירוש מיליוני פליטים ממקסיקו – מכינים להם מטוסי תובלה, “תעלת פנמה שלנו”, סיפוח קנדה לארצות הברית, וראש ממשלתה יהפוך ל”מושל”.

זו הייתה המנה הראשונה בתפריט הנשיאותי. המנות העיקריות יגיעו בהמשך: איראן והגרעין, מלחמת אוקראינה, פוטין, נאט”ו, בית הדין הבינלאומי בהאג, סין – האויבת הגדולה באסיה, טייוואן, צפון קוריאה, והזירה ההודית-פסיפית.

לטראמפ יש מעריצים רבים בישראל, בעיקר כאלו שמעריצים עוצמה, כוח והתבטאויות נמרצות. יש השמחים שבבית הלבן יושב “גבר” ולא “ביידן רכרוכי”, כאלו שמתלהבים משיח תקיף בסגנון “נראה להם”, “לא נסכים”, “לא ניתן”.

אין ספק שהנשיא הזה ידידותי ואוהד את ישראל. הוא הוכיח זאת בכהונתו הראשונה, ומיד בתחילת השנייה הפשיר את משלוח הפצצות הכבדות לישראל, שאותן הקפיא ביידן. פצצות אלו מיועדות בעיקר לחדור לעומק מתקני גרעין תת-קרקעיים באיראן.

תודה לנשיא על אישור משלוח הפצצות שישראל ביקשה. אך הרי הוא הכריז מרגע השבעתו על רצונו לעשות שלום בעולם, להימנע מסכסוכים ומשברים. חסל סדר מלחמות. יש סתירה מסוימת בין שאיפה לשלום עולמי לבין העברת חימוש לאופציה של תקיפת מתקני גרעין באמצעות מטוסי קרב ופצצות תוצרת אמריקנית.

ואם כבר עוסקים במשלוחי נשק לישראל, במגירה שהשאיר ביידן בשולחן הנשיאותי בחדר הסגלגל מונחת רשימה ארוכה ומפורטת של פריטי הגנה וצבא שישראל זקוקה להם ומנהלת עליהם משא ומתן כבר חודשים רבים. ישראל זקוקה בדחיפות לכלי הטיס העיקריים של חיל האוויר, שהולכים ומתיישנים ועבדו שעות נוספות במלחמה: מטוסי קרב, מסוקי קרב, מטוסי תדלוק ותובלה כבדה, וחימושים.

לעקוף בירוקרטיות

בישראל מקווים שטראמפ יידע לעקוף בירוקרטיות ולזרז הליכי אספקה. כדאי שגם בישראל יפעלו הנוגעים בדבר בזריזות יתרה. יצרני הפלטפורמות האלו לא ממתינים – יש להם תור הזמנות ארוך. בישראל ממתינים להתייחסות הנשיא ומזכיר ההגנה החדש שלו לבקשות דחופות כאלו, בעיקר אחרי יותר משנה של מלחמה זוללת פלטפורמות וחימושים.

השבוע זרק טראמפ פצצה: עקירת כמיליון וחצי פלסטינים תושבי עזה מבתיהם (ההרוסים ברובם) ברצועה והעברתם למצרים ולירדן. הנשיא כמובן כבר שוחח בנושא עם מלך ירדן ונשיא מצרים. אחרי שהתושבים יעברו, או יועברו, לשתי המדינות השכנות לישראל, יתחיל שלב שיקום עזה מהריסותיה.

“ננקה את הדבר הזה”, אמר הנשיא. הביטוי “ננקה את זה” אינו מבטיח טובות. מעמאן ומקהיר התגובות הראשונות היו שליליות. מה שחסר לעשרות מיליוני תושבי מצרים הם עוד מיליון וחצי פליטים. ירדן קלטה בשעתו כמה מיליוני פליטים מסוריה במלחמת האזרחים. מלכתחילה יש בירדן רוב פלסטיני. האם הממלכה זקוקה לעוד מיליון פלסטינים שונאי השושלת ההאשמית? מאידך גיסא, שתי המדינות תלויות במידה לא מעטה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני.

תמיהה: האם הרעיון הזה שהגה טראמפ השבוע אינו מזכיר רעיונות ששומעים בישראל מפי חוגים פוליטיים מסוימים בממשלה ובכנסת – “פינוי מרצון” של תושבי עזה לחו”ל? “נעזור להם לעזוב, לא בכוח כמובן”.

שאלה לטראמפ ולתומכיו בישראל: איך בדיוק מזיזים ממקומותיהם לחו”ל מיליון וחצי גברים, נשים, ילדים, זקנים וקהילות שלמות בשכונות עזה? וגם, איך מעבירים למקסיקו מיליוני פליטים שמצאו מקלט בארצות הברית? סוגרים את הגבול עם מקסיקו בחומה גבוהה? זה לא הצליח בקדנציה הראשונה. חומה לא נבנתה.

ימים יגידו כיצד לשפוט את התבטאויות הנשיא. האם רעיונות אלו הם ספונטניים, בלתי מתוכננים, יריות באפלה, הבהקי רעיונות בזק? או שמדובר בתוכניות אמת שטראמפ מאמין ומשוכנע בנחיצות ביצוען? האם מדובר ברעיונות שתכנן בארבע שנות הכנותיו לשוב לשלטון? ואולי הוא משליך פיתיונות כדי לבדוק תגובות? ואולי הוא שולח רמיזות לתוכניות אמת שהכין ומתכוון ברצינות לבצע?

אתגר מורכב

נשיא בסגנון טראמפ הוא אתגר מורכב למנהיגי עולם. כל נשיא או ראש ממשלה חייב מעתה לשאול את עצמו כמה פעמים ביום למה הוא מתכוון שם בוושינגטון, למה עלינו לצפות ממנו. כשהוא אומר “כן” או “לא” – למה הוא מתכוון?

לא יהיה קל בארבע השנים הבאות לחשוף אצל נשיא בסגנון טראמפ מדיניות סדורה של ראש מעצמת העל החזקה בעולם.

מורכב שבעתיים האתגר של מנהיגי ישראל בארבע השנים הבאות מול ממשל טראמפ. הוא שחרר פצצות, אבל הוא בעד פתרון שתי מדינות. טראמפ יודע היטב שפתרון שתי מדינות והקמת מדינה פלסטינית הם בלתי מתקבלים על דעת רוב הציבור בישראל וכמובן הקואליציה הנוכחית. יש להניח שטראמפ יתמוך בהסכם גרעין חדש עם איראן. אבל מה ייכתב בהסכם, והאם כשייחתם הסכם תדע ישראל בביטחון שנפסקה העשרת האורניום – כי נושא זה הוא בנפשה.

לראש ממשלת ישראל ולשגריר החדש בוושינגטון יש משימה לא קלה בהתנהלות מול הממשל הנוכחי. מוכר היטב המונח “מודיעין כוונות”, כאשר מנסים להעריך ולנחש מהן כוונות האויב, מה בראשו של המנהיג ממול. בהתאם לכך מתכננים תגובות, מדיניות ומהלכים.

טראמפ איננו אויב, כמובן, אך מניסיון הקדנציה הראשונה שלו ודברים שכבר אמר השבוע, ברור שישראל צריכה להצטייד במודיעין כוונות משובח כדי לנחש ולהבין מה מתחולל בראשו של טראמפ, למה ולמי הוא יתכוון כשיחליט לבצע מהלך מסוים, וכיצד יתרגמו אנשי צוותו את רעיונות הבוס שלהם.