הפסקת האש בין ישראל לחמאס: הסכם רגיש עם אתגרים מיידיים

ב-15 בינואר 2025, ישראל וחמאס הגיעו להסכם הפסקת אש לאחר 15 חודשים של לחימה אינטנסיבית שהובילה לאבידות רבות ולחורבן נרחב, בעיקר ברצועת עזה. ההסכם, שתווך על ידי קטאר, מצרים וארצות הברית, צפוי להיכנס לתוקף ביום ראשון, 19 בינואר 2025.

שלבי הסכם הפסקת האש

שלב ראשון (42 ימים): שחרור חטופים ואסירים: חמאס ישחרר 33 חטופים, כולל נשים, ילדים וגברים מעל גיל 50. בתמורה, ישראל תשחרר מאות אסירים פלסטינים, ביחס של 30 אסירים לכל חטוף אזרחי ו-50 אסירים לכל חייל ישראלי.

סיוע הומניטרי: ישראל תאפשר כניסת סיוע הומניטרי רחב לרצועת עזה, לצד החזרת פליטים למקומותיהם והתחלת נסיגה הדרגתית של כוחותיה מאזורים מסוימים ברצועה.

שלב שני: שחרור נוסף: המשך המשא ומתן יתמקד בשחרור יתר החטופים הישראלים, כולל חיילים גברים, בתמורה לשחרור נוסף של אסירים פלסטינים. שלב זה מותנה בהכרזה הדדית על רגיעה מלאה ובנסיגה סופית של ישראל מהרצועה.

שלב שלישי: השבת גופות ושיקום הרצועה: גופות חטופים ישראלים יוחזרו בתמורה להחזרת גופות פלסטינים המוחזקות בישראל. במקביל, ישראל תסיר את המצור מעל עזה, בתנאי שחמאס לא ישקם את יכולותיו הצבאיות. שלב זה יכלול גם את תחילת שיקום הרצועה, בפיקוח מצרים, קטאר והאו”ם, כאשר ארצות הברית תשמש כערבה להסכם.

המשך התקיפות הישראליות לאחר הכרזת הפסקת האש

למרות ההכרזה על הפסקת האש, נראה כי ישראל וחמאס ממשיכים בתקיפות הדדיות. הקהילה הבינלאומית הביעה אופטימיות זהירה בנוגע להסכם, תוך הדגשת הצורך בדיאלוג מתמשך ובמאמצים הומניטריים להבטחת יישומו. עם זאת, האתגרים נותרו משמעותיים, כולל הדינמיקה הפנימית בישראל ובחמאס, מתחים גיאופוליטיים אזוריים, והמורכבות של שיקום תשתיות עזה וניהולה העתידי.

השבועות הקרובים יהיו מכריעים בקביעת עתיד ההסכם, ובשאלה האם הוא יוכל לשמש בסיס לשלום ויציבות ארוכי טווח באזור.