פרשנות | קרע בצמרת הביטחונית: חילוקי דעות, האשמות ומלחמת התשה פנימית

היו בתולדות ישראל חילוקי דעות וחילופי האשמות בין שרי ביטחון לבין רמטכ”לים. היו שרי ביטחון שלא אהבו את הרמטכ”ל שלהם וההפך. אך לאירועי השבוע בצמרת הביטחונית של מדינת ישראל אין תקדים.

ה”מעורבים” הם שר הביטחון, הרמטכ”ל, מבקר המדינה ודוברי צה”ל ושר הביטחון. ההגדרות שראה ושמע הציבור הרחב בנושא היו בתחומי פיצוץ, קטטה, עימות סוער, עימות חריף. יש “מעורב נסתר”, והוא הבוס של כל הפונקציונרים האלו, ראש הממשלה, שכל אלו כפופיו. אבל כשצריך, לא רואים ולא שומעים אותו. ישחקו הנערים לפנינו.

וכל זה קורה כאשר השלישייה הזאת, שר הביטחון, הרמטכ”ל וצמד הדוברים, הם השפיץ של הצמרת הביטחונית של מדינה שמנהלת מלחמה, שלוחמיה לוחמים בשכונות עזה ובצפון מעבר לגבול. זה קורה כאשר שוב נשמעה התראת צבע אדום, ובשדרות שוב נפילות, והחות’ים מתכננים שיגורים.

וכל זה קרה כאשר מספר החטופים בעזה ירד ממאה ל-98, והדיווחים משדרים פסימיות באשר לאפשרות של עסקה כלשהי. למרות האופטימיות שמשדרים נציגי ממשל ביידן, שהם בדרך הביתה, התמונה המצטיירת בארץ עגומה. והציבור הרחב, שרבבות המפונים בו מצויים בדילמה נוראה אם לשוב הביתה, אם יש בית, בצפון ובדרום. אותו ציבור נתקל כל יום בחומה הבצורה של עליית יוקר המחייה ומחירים מאמירים.

אז מה היה לנו? שר הביטחון דורש מצה”ל להסתיר מבית המשפט העליון. צה”ל משתף פעולה עם מבקר המדינה בתחקירי 7 באוקטובר. או - צה”ל אינו משתף פעולה עם מבקר המדינה. שר הביטחון מנחה את הרמטכ”ל לשתף פעולה עם מבקר המדינה. מנכ”ל משרד מבקר המדינה: “צה”ל לא משתף פעולה איתנו בהתנהלות שלו. זה לא יכול להיות”.

דובר שר הביטחון: “דובר צה”ל שהתנצל על שחרג מסמכותו, שוב חורג מסמכותו, תוקף ומטיף מוסר לדרג המדינה. התנצלות הפעם לא תספיק”. שר הביטחון מורה, מנחה, מזכיר לרמטכ”ל. דובר צה”ל ממליץ לנהל ויכוחים “לא דרך התקשורת”. שר הביטחון “נוזף” ברמטכ”ל על קצב התחקירים, דובר צה”ל: “התחקירים מתקדמים לפי עומק הלחימה”.

מה צריך מר ישראלי לחשוב כשהוא חוזר הביתה מיום עבודתו ומהשוק המתייקר, מתיישב מול הטלוויזיה כדי להתעדכן “מה קרה היום”. מר ישראלי הוא משלם מיסים במלואם וגם עשה עשרות ימי מילואים בעזה בשנה החולפת. הוא רוצה להבין, וכל המעורבים הנזכרים לעיל עושים הכל כדי שמר ישראלי לא יבין מאומה. כי זר לא יבין זאת.

מסבירים הפרשנים ויודעי דבר למר ישראלי שברקע כל הסאגה ההזויה הזאת לה היינו עדים השבוע הזאת מצויות שתי אמיתויות מובילות: ראש הממשלה ושר הביטחון רוצים לפטר את הרמטכ”ל, שר הביטחון רוצה להיפטר מדובר צה”ל.

שואל מר ישראלי את עצמו: ראש הממשלה גרם להתפטרותו של שר ביטחון, לשעבר אלוף בצה”ל, מפקד שייטת 13, ומינה במקומו שר שבקו”ח שלו חסרים כמה מנתוני קודמו. על מה ולמה הלך הביתה. דובר צה”ל, במקרה גם הוא מפקד שייטת לשעבר ותא”ל, ומי שמילא את תפקיד דו”צ בזמן מלחמה נוראה במקצועיות ובצורה רהוטה ומעוררת כבוד. למה לסלק אותו, שואל מר ישראלי.

בלגן בצמרת המדינה

התשובה, מר ישראלי, היא בלגן ענק בצמרת המדינה. שיקולים זרים אצל מקבלי החלטות קריטיות, התעלמות מוחלטת מחוק, ממשפט, מנוהג, מדפוסי שלטון ותיקים. מדמוקרטיה אמיתית. רק שיקולים פוליטיים-קואליציוניים והישרדות בשלטון בראש כל חוצות. התפשטות מכל נוהג שלטוני פרלמנטרי המקובל במדינות דמוקרטיות ומערכי אמת. כך ח”כית שמסרבת להופיע לזימון לחקירת משטרה ושר שמכריז שלא יישמע להחלטת בג”צ.

יש משברים פוליטיים ואישיים בצמרות של מדינות רבות. כמו בימים אלו בדרום קוריאה. אבל צבא דרום קוריאה אינו מנהל מלחמה בשש-שבע-שמונה חזיתות. גם בחזית עם צפון קוריאה שורר שקט. מאיימים אך לא יורים. בסיאול לא יורדים למקלטים, לא רצים לממ”דים ולמרחבים מוגנים.

ההתקוטטות שלה היינו עדים השבוע איננה חילוקי דעות שטחיים שניתן ליישמם בסולחה עם קפה. יש כאן רבדים עמוקים שרובם תוצאות של מה שקרה ב-7 באוקטובר ומה שהביא למה שקרה ב-7 באוקטובר. מטה כללי ובראשו רמטכ”ל שנושאים באחריות כבדה, ורמטכ”ל שמודה בכשל ונושא באחריות, אך נשאר בתפקידו כדי לנהל מלחמה בגבורה ועם הישגים חשובים.

צמרת מדינית וראשה שמסרבים להודות באשמה, ליטול על עצמם אחריות, מתנגדים נמרצות להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחשוף את הכשלים כולם. משולבים בכך רבדים ששייכים למארת ההפיכה השלטונית שקדמה ל-7 באוקטובר. שנאה עמוקה ליישות המשפטית הגבוהה במדינה, בית המשפט העליון ושופטיו, ומכאן התנגדות חריפה למינוי ועדת חקירה שבראשה יעמוד נשיא העליון והוא שיבחר חלילה וחס את חבריה.

ואי אפשר שלא להזכיר שוב שמר ישראלי שרואה, שומע וסופג את כל אלה, שומע גם כמעט כל בוקר את “הותר לפרסום”. אולי הוא מפגין במוצאי שבתות יחד עם משפחות שכולות ומשפחות חטופים. נכון עושות מגישות ברשתות רדיו שמקדישות כל יום זמני שידור ארוכים לשיחות עם משפחות חטופים ועם אלמנות מלחמה חדשות.

מר ישראלי שומע שרבבות רופאים טובים עזבו את הארץ, שבשנה אחת נהרגו יותר מ-400 בתאונות דרכים, ואין מושיע בכבישים. הוא קורא כתבות על שכונות וגני ילדים ובתי ספר וסוכנויות נדל”ן וקהילות מתפתחות של ישראלים ביוון, בקפריסין, בפורטוגל ובהולנד.

לא נותר למר ישראלי אלא לחלום. לחלום ראשית ומעל לכל שכל החטופים ישובו הביתה. לחלום על ממשל שאינו הזוי, משיחי, חסר יכולת ניהול וביצוע ואינו חשוד בשום פלילים. אלא מורכב ממנהיגים בעלי יכולת שטובת הציבור לנגד עיניהם. לחלום על שאיפה לפתרונות מדיניים תוך שימור עוצמה צבאית-ביטחונית הכרחית בשכונה שלנו. מר ישראלי אינו משוכנע שגורלנו הוא שנחייה על חרבנו לעולמי עד. אולי אפשר אחרת.