פרשנות | תקציב הביטחון: העוגן הכלכלי שמושך את המשק למטה?

תחזית המאקרו הכלכלית של בנק ישראל לינואר 2025 מציירת תמונה של התאוששות כלכלית הדרגתית, אך במבט ביקורתי ניתן לזהות סיכונים משמעותיים הקשורים להשפעת תקציב הביטחון על יציבותו של המשק. 

התחזית מדגישה את תפקידה המרכזי של ההוצאה הביטחונית בהתפתחות הגירעון ויחס החוב לתוצר, תוך הסתמכות על הנחה כי השקעות הביטחון הזמניות יתכנסו לרמות נמוכות יותר ב-2026. עם זאת, קיימים סימנים המעידים שתקציב הביטחון עלול להמשיך להוות נטל כבד על המשק גם בטווח הארוך.

השפעת תקציב הביטחון על הגירעון והחוב

בשנת 2024, הוצאות הביטחון החריגות, אשר נבעו מהלחימה ומהצורך בשיקום הצבא, גרמו לזינוק בגירעון לכ-7% מהתוצר ולעלייה ביחס החוב לתוצר ל-67%. ב-2025, ההוצאות הביטחוניות יוסיפו להכביד, עם גירעון צפוי של 4.7% ויחס חוב-תוצר שיגיע ל-69%. למרות הציפייה לירידה יחסית בהוצאות ב-2026, יש מקום לשאול אם התחזיות האופטימיות מתחשבות די הצורך בהשלכות הרחבות של הגדלת בסיס תקציב הביטחון במסגרת תכנית בניין הכוח החדשה.

תקציב הביטחון, הכולל תוספות משמעותיות לשיקום מלאי הצבא ולתמיכה בתשתיות מבצעיות, עשוי להפוך להוצאה מבנית מתמשכת. בעוד שמטרות הביטחון ברורות, הגידול החד בהוצאה הביטחונית מצמצם את יכולתה של הממשלה להשקיע בתחומים אזרחיים כגון חינוך, תשתיות ורווחה, שהינם חיוניים לצמיחה כלכלית ארוכת טווח. בנוסף, הגדלת נטל הריבית על החוב הציבורי בשל העלייה בגרעון והחוב עלולה להותיר את המשק בסיכון, במיוחד בתרחישים של אי-יציבות גיאו-פוליטית.

היבטים אסטרטגיים והזדמנויות שהוחמצו

ההתמקדות בתקציב הביטחון מעלה שאלות לגבי סדרי העדיפויות הלאומיים. השפעות המלחמה אמנם מצריכות השקעה בצבא, אך נראה שהממשלה לא ניצלה הזדמנויות לביצוע רפורמות מבניות בתחום הביטחון. לדוגמה, צמצום כפילויות בין גופי הביטחון, ייעול כוח האדם ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות לייעול תהליכים היו יכולים להקטין את הוצאות הביטחון, תוך שמירה על רמת המוכנות המבצעית.

בנוסף, עלייה ממושכת בהוצאות הביטחוניות עלולה לייצר תחרות על משאבים עם המגזר הפרטי. המחסור בעובדים בענפי הכלכלה השונים, משקף את הנטל שמטילה דרישת מערכת הביטחון לשירותי מילואים מוגברים. בעוד שהתחזית מניחה שצמצום השירות במילואים יקל על שוק העבודה, אין ערובה לכך שהתהליך יתבצע במהירות או באופן שיפתור את הבעיה בטווח הקרוב.

סיכום

תקציב הביטחון מהווה אתגר מרכזי בתכנון הכלכלי של ישראל לשנים הקרובות. בעוד שהתחזית מניחה ירידה הדרגתית בהוצאות הביטחון, לא ברור אם הצעדים הנדרשים לשיפור יעילות התקציב ייושמו בפועל. בהיעדר ייעול, הנטל הביטחוני עלול להכביד על שאר מגזרי המשק, לעכב השקעות אזרחיות ולפגוע בצמיחה הכלכלית בטווח הארוך. על הממשלה לפעול לאיזון עדין בין צרכי הביטחון לבין צרכים אזרחיים, וליישם רפורמות שיאפשרו ניהול כלכלי בר-קיימא.