ישראל 2024: אומת החדשנות או ממלכת הפספוס?

בעוד דו”ח החדשנות של ישראל 2024 מציג הישגים ראויים לציון, הוא משאיר תחושה של פוטנציאל בלתי ממומש

ישראל 2024: אומת החדשנות או ממלכת הפספוס?

ChatGPT

דו”ח החדשנות של ישראל לשנת 2024, שפורסם על ידי המכון הישראלי להערכת חדשנות (INSA), מבקש להציג תמונה מקיפה על רמת החדשנות במשק הישראלי. בעוד הדו”ח מתאר הישגים משמעותיים בתחום, הוא חושף גם חולשות מבניות וניהוליות שמאיימות לעכב את התפתחות החדשנות בישראל.

הישגים ותובנות חיוביות

הדו”ח מציין לחיוב את העובדה שארגונים רבים בישראל מבינים את החשיבות של חדשנות כחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה הארגונית שלהם. קרוב למחצית מהארגונים המשתתפים הציגו חזון ברור, אסטרטגיה ויעדים מוגדרים בתחום החדשנות. כמו כן, ניכרת השקעה בחדשנות אינקרמנטלית, המתמקדת בשיפורים קטנים במוצרים ותהליכים קיימים, כאשר מעל 55% מהארגונים מיישמים סוג זה של חדשנות.

במישור הלאומי, ישראל ממשיכה למצב את עצמה כ”מובילה עולמית בחדשנות טכנולוגית,” כאשר ענפים כמו אבטחת סייבר, פארמה ורכב זוכים לשבחים על מאפיינים רדיקליים ואף משבשים. עם זאת, ניתוח מעמיק יותר של הנתונים מגלה תמונה מורכבת ומאתגרת.

נקודות חולשה והזדמנויות לשיפור

על אף הישגים אלה, הדו”ח מדגיש שורת חולשות מבניות שמקשות על חדשנות להפוך לחלק מהותי בשגרה הארגונית. אחת החולשות הבולטות היא היעדר מדדי ביצוע (KPIs) מוגדרים וברורים לתהליכי חדשנות. ארגונים מתקשים למדוד את ההצלחה או הכישלון של פרויקטים חדשניים, מה שמוביל לעיתים לתפיסה מוטעית של חדשנות כ”סיכון” מיותר. בעיה זו חמורה במיוחד לאור העובדה שחדשנות, מטבעה, מתאפיינת באי-ודאות.

ממצא בעייתי נוסף הוא משרת מנהל החדשנות בארגונים. בחלק גדול מהמקרים, תפקיד זה אינו מאויש בקביעות, ולעיתים נתפס כמשני בלבד. בארגונים גדולים יותר, היעדר הגדרת תפקיד ברורה מוביל לכך שמנהלי החדשנות מתמקדים בפעולות נקודתיות במקום בפיתוח אסטרטגיה מערכתית.

עוד חולשה בולטת היא השימוש המוגבל בחדשנות פתוחה ומשתפת. רק 25% מהארגונים מקדמים שיתופי פעולה פנימיים וחיצוניים כחלק מאסטרטגיית החדשנות שלהם. מגבלה זו מקטינה את פוטנציאל הצמיחה, במיוחד בעידן שבו חיבורים בין תחומים שונים הם המפתח ליצירתיות.

חדשנות משבשת: פוטנציאל מבוזבז

הדו”ח מראה כי רק כ-2% מהארגונים בישראל משקיעים בחדשנות משבשת – תחום המאפיין שינויים משמעותיים בשוק ויצירת הזדמנויות חדשות. השקעות דלות אלו נובעות ככל הנראה מסיכויי הצלחה נמוכים ועלויות גבוהות, אך הן מעידות גם על גישה שמרנית שמאפיינת את המשק הישראלי.

מסקנות וסימני שאלה

הדו”ח ממליץ לארגונים לאמץ מתודולוגיות ניהול חדשנות מבוססות תקן ISO5600, אך מתעלם מהשאלה המרכזית: האם המשק הישראלי בנוי להתמודד עם האתגרים שמציב השוק הגלובלי? הדגש על חדשנות אינקרמנטלית ושיפורים קטנים מעיד על חוסר נכונות לקחת סיכונים ולפרוץ דרך.

ביקורת נוספת נוגעת לאי-שוויון בין ענפי המשק. ענפים מסורתיים, כמו חקלאות ובנייה, נותרים מאחור בכל הנוגע להטמעת תהליכי חדשנות, בעוד ענפי ההיי-טק ממשיכים לצמוח. הפער הזה מאיים על יציבות המשק כולו ומחייב פעולה ממשלתית רחבת היקף.

סיכום

בעוד דו”ח החדשנות של ישראל 2024 מציג הישגים ראויים לציון, הוא משאיר תחושה של פוטנציאל בלתי ממומש. היעדר מדדי ביצוע, ניהול חדשנות לקוי, והימנעות מהשקעה בחדשנות משבשת הם סימפטומים של בעיה רחבה יותר: גישה שמרנית מדי למשמעות של חדשנות. ללא שינוי מהותי בגישה, ישראל עלולה לאבד את מעמדה כמובילה בזירת החדשנות העולמית.

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית