משרד התקשורת אוטם את קווי הסיוע בטלפונים כשרים: האם זו מלחמה סמויה בלהט"ב בציבור החרדי?
הטענה העיקרית של המתנגדים הייתה שהתנאים המחמירים יסגרו בפועל קווי סיוע חשובים, בעיקר כאלו המופעלים על ידי מתנדבים עם תקציבים מצומצמים. לדוגמה, קווי הסיוע לקהילה הלהט"בית ולשורדות זנות
ועדת הכלכלה של הכנסת סערה השבוע סביב תקנות חדשות שהציע משרד התקשורת, במטרה להסדיר את השימוש בטלפונים "כשרים" ולמנוע חסימה של מוקדי חירום. התקנות, שאמורות להבטיח שקווי סיוע חיוניים לא ייחסמו על ידי מנויי הטלפונים הכשרים, עוררו מחלוקת עזה וחשש כבד מפני פגיעה בקווי סיוע הפועלים במסגרת עמותות, ובעיקר באלו המסייעים לקהילה הלהט"בית ולנפגעי תקיפה מינית.
הדיון, בראשות ח"כ דוד ביטן, התמקד בתנאים שקבע משרד התקשורת כדי למנוע את חסימת קווי הסיוע: תמיכה ממשלתית בסך 100,000 ש"ח לפחות, מענה אנושי של 8 שעות ביום לפחות, ואיש מקצוע טיפולי האחראי על המענה. בעוד שמשרד התקשורת טען כי התקנות מבוססות על נתוני משרדי הרווחה והבריאות וכי מרבית קווי הסיוע עומדים בתנאים, חברי כנסת וארגוני סיוע הביעו חשש כבד מההשלכות של תקנות אלה.
הטענה העיקרית של המתנגדים הייתה שהתנאים המחמירים יסגרו בפועל קווי סיוע חשובים, בעיקר כאלו המופעלים על ידי מתנדבים עם תקציבים מצומצמים. לדוגמה, קווי הסיוע לקהילה הלהט"בית ולשורדות זנות, שחלקם הגדול פועל על בסיס מתנדבים ועם מימון חלקי, עלולים למצוא את עצמם מחוץ לתחום וחסומים למנויי הטלפונים הכשרים. ח"כ יוראי להב הרצנו טען כי מדובר בחסימה מכוונת של קווים המשרתים קהילות מוחלשות, וכי התקנות "מסכנות חיים של אנשים".
מנגד, משרד הרווחה והביטחון החברתי טען כי קיימים קווי סיוע ממשלתיים, כמו קו 118, המספקים מענה לצרכים אלו. עם זאת, נציגי העמותות טענו כי קו 118 אינו נותן מענה מספק לכלל האוכלוסיות הזקוקות לסיוע, בעיקר לאלו הזקוקות לתמיכה נפשית וייעודית יותר. ח"כ שלי טל מירון אף טענה כי המדינה צריכה להוקיר את העבודה ההתנדבותית של העמותות הללו, ולא לפגוע בהן.
במהלך הדיון עלו הצעות שונות, כאשר ח"כ אליהו ברוכי ביקש להעלות את סכום התמיכה הממשלתית ל-250,000 ש"ח בשנה, אם מספר השעות להפעלת קו הסיוע ביממה ירד. ח"כ אלון שוסטר, לעומת זאת, הציע לחדד את השאלה מהו השירות שאסור לחסום, במקום להתמקד בקריטריונים הטכניים. אמרי זגורי, סמנכ"ל האגודה למען הלהט"ב, אף שיתף כיצד קו סיוע של הארגון הציל נערה בת 15 שניסתה להתאבד, וטען שהתקנות המוצעות מונעות מהם להמשיך להציל חיים.
בסופו של דבר, יו"ר הוועדה, ח"כ ביטן, הכריע כי לא ניתן לאשר את התקנות במתכונתן הנוכחית. הוא הציע שתי אפשרויות: להגדיל את תקציב קווי הסיוע הנבחרים, כדי שיוכלו לעמוד בתנאי הסף, או להקל את התנאים. הוא גם הביע תמיהה על כך שמשרד הרווחה אישר תקנות שאינן מתאימות למציאות בשטח, והכיר בכך שקווים רבים מופעלים על בסיס התנדבות ובתקציבים מצומצמים.
הדיון הסוער בכנסת מדגיש את הצורך במציאת איזון בין הצורך בהסדרת השימוש בטלפונים כשרים לבין חשיבותם של קווי הסיוע לקבוצות מוחלשות. נראה כי הפתרון הנכון לא טמון בהצבת תנאים נוקשים, אלא בהקצאת משאבים מתאימים ובהבנה של מורכבות פעילותם של קווי החירום החיוניים.