תקנות חומרי הנפץ: בין חיים לבין אסון - מינהל הבטיחות נכנע לבג"ץ
בעקבות עתירה לבג״צ, תקנות חומרי נפץ יתוקנו על ידי מנהל הבטיחות במשרד העבודה. ״תקנות חומרי נפץ גורמות סיכונים בלתי קבילים״, נטען בעתירה
x.com/i/grok
לאחרונה הגשתי עתירה לבג"ץ בדרישה שמינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה (להלן: "מינהל הבטיחות") יפעל לתיקון תקנות חומרי הנפץ המיושנות, ויפרסם נהלים שונים הקשורים לבטיחות בנפיצים, שהוא נמנע מלפרסם עד כה, תוך הפרת הוראות חוק חופש המידע.
חוק חומרי נפץ, תשי"ד-1954, והתקנות שהותקנו מכוחו נמצאים בטיפולו של מינהל הבטיחות (למעט היבטים מסוימים לגבי "מפעלי חומרי נפץ ביטחוניים" כמוגדר בחוק חומרי נפץ).בעתירה טענתי כי תקנות חומרי נפץ תלושות מהמציאות, מנוגדות לחקיקה בישראל, מנוגדות לפרקטיקה המקצועית הנהוגה בעולם, משוללות היגיון בסיסי, עומדות בניגוד מוחלט להוראות ולהנחיות שונות, והן נגועות בחוסר סבירות קיצוני ובהיעדר מידתיות.
עוד נטען בכתב העתירה כי תקנות חומרי נפץ גורמות סיכונים בלתי קבילים, ולכן חובה לתקן אותן בדחיפות עליונה, בהליך מהיר שיסתיים בתוך זמן סביר, לפני שייגרם, חלילה, אסון המוני. בעתירה פורטו דוגמאות שונות המוכיחות את האמור לעיל, ותקצר היריעה מלפרט אותן במאמר זה.
בתגובה שהגיש מינהל הבטיחות לבג"ץ, הוא הודה שיש אמת בחלק מהטענות, והתחייב לתקן את הטעון תיקון, בעקבות העתירה.
אני מברך בזאת את עמיתי במנהל הבטיחות ובמשרד העבודה, על כך שבעקבות העתירה לבג"ץ, בסופו של דבר, השכילו להבין שאין מנוס מתיקון תקנות חומרי הנפץ, מציוּת להוראות חוק חופש המידע, ומביצוע תיקונים חיוניים אחרים.
אני סבור שמחובתם היה לעשות זאת כבר לפני שנים, ובכך היו תורמים לקידום הבטיחות, מונעים את הגשת העתירה לבג"ץ, וחוסכים את ההוצאות הרבות בניהול ההליכים המשפטיים. מינהל הבטיחות טען בתגובה שהוא הגיש לבג"ץ, שהתיקונים האלו יעשו בהתאם לסדרי העדיפויות שלו, בשים לב לתפקידיו ותחומי אחריותו הרבים, וכי אין מדובר בתיקונים בעלי דחיפות גבוהה.
למרות שלמינהל הבטיחות לא דחוף לבצע את התיקונים בתקנות חומרי הנפץ, אני סבור שלאור הסיכון הרב שנפיצים גורמים, על פקידי מינהל הבטיחות לשנס מותניים, ולעבוד בחריצות על מנת לתקן במהירות את הנושאים שהם התחייבו לתקן בעקבות העתירה.
לעניין זה יפים דברי מסכת אבות במשנה: "רבי טרפון אומר, היום קצר והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק".
אני מקווה שבניגוד לדברי רבי טרפון, גורמי מנהל הבטיחות המטפלים בתחום הנפיצים אינם עצלים, שראש מינהל הבטיחות ("בעל הבית"), ימלא את תפקידו וידחק בפקידיו לבצע את המלאכה בשקידה ראויה ובזריזות רבה, וכי כבר בקרוב מינהל הבטיחות יפרסם דו"ח תהליך הערכת השפעות רגולציה (RIA) לגבי תיקון תקנות חומרי הנפץ, לקראת העברתן לאישור הוועדה המתאימה בכנסת.
למרות שלמינהל הבטיחות יש תדמית של גוף כושל בקרב רבים מאנשי המקצוע העוסקים בבטיחות בישראל, אני מקווה שמינהל הבטיחות, והעומד בראשו, מסוגלים, לשם שינוי, להוכיח מקצועיות, יעילות ויכולת ביצוע, וכי בקרוב נזכה לתקנות חומרי נפץ ברמה המקובלת במדינות המתקדמות, לתפארת מדינת ישראל.
טוב יעשה ראש מינהל הבטיחות אם ירענן את השורות, ויביא למינהל הבטיחות אנשי מקצוע חדשים, רעננים ובעלי כישורים מתאימים, שיהיו בעלי מרץ ותשוקה לקידום הבטיחות, ושידאגו לעדכון התקנות והנהלים המיושנים, שלא תוקנו ולא עודכנו במשך עשרות שנים.
על ראש מינהל הבטיחות להתוות את המדיניות תוך הצגת חזון ברור, והצלחתו בתפקידו תימדד על פי תוצאות וביצועי מינהל הבטיחות בהתאמת הרגולציה לנדרש, הן בנושא בטיחות נפיצים והן בנושאים אחרים.
זאת גם ההזדמנות לציין שאשרינו שאנו חיים במדינה דמוקרטית, שבה כל אזרח רשאי לפנות ישירות לערכה המשפטית הגבוהה ביותר – בית המשפט העליון – להגיש עתירות לבג"ץ, כנגד כשלים ועוולות של מוסדות המדינה, ולגרום לשינוי חיובי ולשיפור.
ממנהל הבטיחות לא נמסרה תגובה למאמר.
המחבר הוא מהנדס יועץ בנושאי בטיחות וחומרים מסוכנים, ומכין חומרי הדרכה וחוות דעת מומחה עבור הליכים משפטיים.
גילוי נאות: מחבר המאמר הגיש עתירה לבג"ץ בדרישה שמינהל הבטיחות יתקן את תקנות חומרי הנפץ, והגיש (בנפרד) דרישה לפי חוק חופש המידע שמינהל הבטיחות יפרסם את הנהלים שהוא פועל לפיהם, ושיש לציבור עניין בהם, בהתאם לנדרש בחוק חופש המידע. שופטי בית המשפט העליון שדנו בעתירה לבג"ץ בדרישה לתקן את תקנות חומרי הנפץ היו חאלד כבוב, אלכס שטיין ודוד מינץ.
עו"ד יעל מורג יקו-אל ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה ייצגה את מינהל הבטיחות ואת משרד העבודה. העותר ייצג את עצמו.
