השקת המחשב הקוונטי הישראלי הראשון: קפיצת מדרגה טכנולוגית בייצור כחול-לבן
התעשייה האווירית, האוניברסיטה העברית ורשות החדשנות מובילות מהלך פורץ דרך להקמת תשתית מחשוב קוונטי בטכנולוגיית על-מוליך, במטרה להציב את ישראל בחזית המירוץ הגלובלי
התעשייה האווירית, האוניברסיטה העברית, רשות החדשנות ויישום – החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית, הכריזו על השקת המחשב הקוונטי הראשון מתוצרת ישראל, המבוסס על טכנולוגיית על-מוליך. המהלך מהווה שיתוף פעולה אסטרטגי בין המגזר הביטחוני, האקדמיה והממשלה, כחלק ממאמץ לאומי לבסס את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום המחשוב הקוונטי.
במסגרת המהלך, הוקמה מעבדת מחשוב קוונטי מתקדמת שתרכז יכולות תכנון, סימולציה, אינטגרציה ופיתוח יישומים מבוססי מחשוב קוונטי. המעבדה פועלת בשיתוף פעולה עם חברות טכנולוגיה ומכוני מחקר בישראל ובעולם. פיתוחים אלו מיועדים ליישומים ביטחוניים ואזרחיים כאחד וכוללים פוטנציאל לחולל מהפכה בתחומי המחקר, התעשייה והביטחון.
ישי פרנקל, מנכ”ל האוניברסיטה העברית, התייחס להישג כחלק ממורשת של מצוינות מדעית, במיוחד עם ציון 100 שנים להקמת האוניברסיטה: “צוות החוקרים שלנו, מהמובילים בתחום, משלב ידע רב-תחומי שתורם להצלחת הפרויקט. זהו הישג טכנולוגי שיחזק את מעמדה של ישראל ככוח מדעי וטכנולוגי עולמי.”
בועז לוי, מנכ”ל התעשייה האווירית, הדגיש את החשיבות הביטחונית של הטכנולוגיה החדשה: “הטכנולוגיות הקוונטיות עתידות לשנות את עולם המחשוב ולהקנות למדינות יתרון אסטרטגי. שיתופי הפעולה בין האקדמיה, התעשייה והגופים הממשלתיים הם מכפיל כוח המאפשר לתעשיות הביטחוניות להקדים את האיומים המתפתחים.”
גם דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות, ציין את הפוטנציאל העצום של התחום: “המחשוב הקוונטי צפוי להאיץ תהליכי מחקר ופיתוח בקצב חסר תקדים. ישראל, כמרכז חדשנות עולמי, חייבת להוביל במירוץ זה. הקמת המחשב הקוונטי היא צעד מרכזי באסטרטגיה רחבה לקידום טכנולוגיות מתקדמות בתעשיית ההייטק המקומית.”
המרוץ לעליונות קוונטית, שהפך לזירה אסטרטגית עולמית, זוכה כעת למענה ישראלי עם המחשב הקוונטי הראשון. שיתוף הפעולה הייחודי בין תעשיות הביטחון, האקדמיה והממשלה מספק לישראל יתרון משמעותי מול החברות הזרות המתחרות. השקת המחשב היא חלק מתוכנית לאומית מקיפה, הכוללת גם מעבדות מו”פ נוספות שנועדו לשמר את התחרותיות של ישראל ולתרום לצמיחה הכלכלית המתמשכת.
המהלך הנוכחי הוא עדות נוספת ליכולת של ישראל להוביל חדשנות פורצת דרך ולתת מענה לאתגרי העתיד בתחומי הביטחון והמדע.