פצצת העבר התעוררה לחיים: פצצה ממלחמת העולם השנייה התפוצצה לאחר 80 שנה
ביפן התרחשו מספר מקרים עם פצצות, שצוידו במנגנוני השהיה. פצצות עם מנגנוני השהיה רבות הוטלו על יפן על ידי כוחות אמריקאים במהלך המלחמה
By Murgatroyd49 - Own work, CC BY 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=142167063
TheAsahiShimbun היפני פרסם (23/11/2024), שפצצה עם מנגנון השהיה שהוטלה על ידי כוחות אמריקאים בשלבים המאוחרים של מלחמת העולם השנייה, לא התפוצצה במשך כמעט 80 שנה.
ב-02/10/2024 התפוצצה לבסוף מתחת לאדמה בשדה התעופה ב-Miyazaki, והפיצוץ יצר מכתש על נתיב ה-Taxi של שדה התעופה הצבאי לשעבר.
מקרים דומים רבים אחרים ביפן התרחשו עם פצצות, שצוידו במנגנוני השהיה. פצצות עם מנגנוני השהיה רבות הוטלו על יפן על ידי כוחות אמריקאים במהלך המלחמה, והיו אמורות להתפוצץ בין שעה לשישה ימים לאחר שפגעו בקרקע.
כאשר פצצה כזו מוטלת, לחץ הרוח גורם למדחפים המחוברים בתחתית להסתובב ולשבור מיכל זכוכית מלא בנוזל מאכל (קורוזיבי). הנוזל מתחיל להמיס חומר צלולואידי, המשמש כחלק מה"פקק", מה שמוביל לפיצוץ לאחר פרק זמן מסוים בהתאם לעובי הצלולואיד וגורמים אחרים.
פצצות "רגילות" (ללא מנגנוני השהיה) לא יתפוצצו אלא אם כן הן חשופות לפגיעה משמעותית; פצצות עם מנגנוני השהיה, שלא התפוצצו, אינן יציבות מכיוון שהטריגרים שלהן נתמכים על ידי חלקים קטנים. ייתכן גם מצב, שבו פצצות אלה יתפוצצו כאשר מיכל הזכוכית נשבר עקב רטט או גורמים אחרים, או כאשר חומר הצלולואיד וחלקים אחרים מתדרדרים ומאבדים את יציבותם לאורך זמן.
אגודה יפנית, המתמחה בגילוי נפלי תחמושת, דיווחה על כ-20 מקרים של פיצוצים ספונטניים בלתי צפויים לאחר המלחמה, בעיקר באזור Kyushu ובמערב טוקיו.
ראש חטיבת הסקר הגיאולוגי בחברת Nippon Geophysical Prospecting Co., שמבצעת חיפושים אחר נפלי תחמושת, אמר שייתכן שמנגנוני ההשהיה היו אחראים לפיצוצים ה"ספונטניים". לא היו מקרים כאלה ב-Osaka, ב-Nagoya ובמקומות אחרים, שבהם הוטלו פצצות "רגילות" רבות, בעוד שהם התרחשו במקומות שבהם הוטלו פצצות עם מנגנוני השהייה.
אזורים, שבהם הוטלו פצצות עם מנגנוני השהייה, היו קשורים קשר הדוק למטרת השימוש בהן: במערב טוקיו, הן שימשו שלוש פעמים במהלך הפצצות אוויריות נגד מפעלי מטוסים צבאיים באפריל 1945; הן שימשו כדי לעכב את הפיצוץ על מנת למנוע מעשן הפיצוצים לכסות את האזורים ולסייע לתוקפים הבאים לפגוע במטרותיהם.
מתוך כ-20 פיצוצים "ספונטניים", שהתרחשו, תשעה התרחשו במערב טוקיו ובסביבתה בין השנים 1946 ל-1982.
באזור Kyushu, כוחות ארצות הברית תקפו בעיקר שדות תעופה שהופעלו על ידי כוחות יפניים כדי לתמוך בפעילותם במחוז Okinawa על פי רישומים של תקיפות אוויריות, שבוצעו על ידי מטוסי B-29.
לאחר שכוחות ארצות הברית נחתו באי המרכזי של Okinawa באפריל 1945, הם ספגו נזקים כבדים מהתקפות אוויריות של קמיקזה מתאבדים. הכוחות האמריקאים החליטו להשתמש בפצצות עם מנגנוני השהייה כדי להשבית שדות תעופה יפניים באזור Kyushu, שמהם המריאו טייסים למשימות התאבדות.
לאחר שפצצות אלו הוטלו על שדות התעופה, הן חדרו לעומק האדמה ולא הייתה דרך לדעת מתי יתפוצצו. הן גרמו לעיכוב בעבודות התיקונים, בעוד שהמסלולים נהרסו שוב כאשר הפצצות התפוצצו לאחר תיקונים שבוצעו בחלק מהמקרים.
על פי מסמכי צבא ארה"ב, הם השיגו תוצאות משמעותיות עם ההפצצות על שדות התעופה ומתקניהם ב- Kyushu, והפצצות עם מנגנוני ההשהיה עינו את הכוחות היפנים ומנעו מהם להפוך את האזור לנקודת היערכות נגד המערכות שלהם ב-Okinawa. יעדי ההפצצה הורחבו כדי לכלול שדה תעופה ב-Matsuyama ומתקנים אחרים בחלקים הדרומיים והמערביים של אזור Shikoku.
מסמכים מראים, שפצצות במשקל 250 ק"ג חמושות במנגנוני השהייה הוטלו גם על שדה התעופה של הצי הקיסרי היפני ב-Miyazaki, לימים נמל התעופה Miyazaki.
פיצוצים ספונטניים של פצצות עם מנגנוני השהיה התרחשו ברחבי Kyushu, כולל Saiki במחוז Oita ב-1969, Oita ב-1992 וב-1994, Hyuga במחוז Miyazaki ב-1967, 1972 ו-1975 ו-Kirishima במחוז Kagoshima ב-1996. בכל עיר היה שדה תעופה או מפעל לייצור מטוסים, שנוהלו על ידי כוחות קיסריים ושהותקפו שוב ושוב בהפצצות אוויריות עם פצצות עם מנגנוני השהיה.
עד כה לא נמצאו רישומים של צבא ארה"ב, לפיהם תחמושת עם מנגנוני השהיה הוטלה על האי המרכזי של Okinawa. מדי שנה מטופלים כ-500 מקרים של נפלי פצצות במחוז, שבו התרחש הקרב הקרקעי הגדול ביותר במהלך המלחמה.
היה רק מקרה אחד של פיצוץ ספונטני ב-Nishihara בשנת 1981: במגזין יחסי הציבור של העירייה, שפורסם אז, נכתב שפצצת מרגמה שנמצאה באתר בנייה נותרה נטושה ובערה באופן ספונטני לאחר שזרחן צהוב בתוכה בא במגע עם האוויר.
הממשלה היפנית לא ביצעה עד כה כלל סקרי נפלים באופן יזום, גם לא בשטחי שדות תעופה ותשתיות חשובות אחרות.
נדרשת זהירות בהתמודדות לא רק עם נפלי תחמושת עם מנגנוני השהיה אלא גם עם כל שאר הפצצות, כי קיימת אפשרות שמטעני חומרי הנפץ שבהן התדרדרו, איבדו מיציבותם והפכו קלים יותר ליזימה.
המידע מסתמך על פרסומים, שהופיעו בקבוצות ה-LinkedIn, שאני מנהל Explosives / Blasting (Energetic Materials) OSH, ו-Fireworks and Pyrotechnics OSH.
