פרשנות | מפרל הארבור לעזה: כשלי התרעה שמטלטלים אומות

ב-7 בדצמבר 1941 יפן תקפה את הנמל האמריקאי בפרל הרבור, הוואי, אחד המקרים הידועים ביותר של כשלון ההתרעה. יש דמיון מסוים למתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, אך יש לזכור אילוצים שונים שהשפיעו על ההתרעה במקרה הזה.

בישראל, כידוע, הייתה קונספציה ששילבה כמה מרכיבים: חמאס מורתע ומעדיף את הסטטוס קוו. לכל היותר, חמאס יבצע פעולה מוגבלת שתיחשף מראש ובכל מקרה לא תהיה מכאיבה מדי לישראל. לכן, לא הייתה התרעה על המתקפה המאסיבית של חמאס. אך מלכתחילה, היה זה בעייתי עבור ישראל להישען על התרעה, בשל גורמים רבים, כמו הסתמכות יתר על טכנולוגיה. בנוסף, הייתה התמקדות באיראן וחיזבאללה על חשבון חמאס. בעוד חמאס התמקד בישראל, הרי שקהילת המודיעין הישראלית נאלצת לפצל את מאמציה על פני מספר מדינות וארגונים. סדר עדיפויות זה השפיע על המעקב אחר חמאס ומכאן גם על יכולת קבלת התרעה בזמן.

היה זה הגיוני להתמקד באיראן, בשל הסכנה הפוטנציאלית הגדולה שהיא מהווה, בהשוואה לכל איום אחר. אם ישראל הייתה מקדישה יותר זמן לקבלת התרעה ביחס לחמאס, ייתכן והייתה יכולה להיערך טוב יותר למתקפה ב-7 באוקטובר. אך זה היה עשוי לבוא על חשבון מעקב אחר איראן, ובפרט תוכנית הגרעין שלה, מה שהיה עלול לעלות לישראל ביוקר רב. ישראל כבר הופתעה בעבר מחשיפת תוכניות גרעין של יריביה, כמו בסוריה ובלוב. אם ישראל הייתה מגלה לפתע שאיראן קרובה מאוד, ואף מחזיקה בנשק גרעיני, לכך היו עשויות להיות משמעויות אדירות ואף קיומיות. אין בכך כמובן כדי להצדיק הזנחה של מעקב אחר חמאס, אך יש להתייחס אליו לאור האיום המרכזי על ישראל.

האתגר הביטחוני השני בחשיבותו, לאחר איראן, היה חיזבאללה. עד למלחמת “חרבות ברזל”, המלחמה האחרונה עמו הייתה ב-2006. מאז הוא התעצם באופן משמעותי ונחשב לאיום גדול בהרבה מחמאס, למרות כל הסבבים ברצועת עזה. ישראל הייתה יכולה להקצות פחות משאבים לחיזבאללה כדי לעקוב יותר אחר חמאס, אך אז הייתה מוכנה פחות מול חיזבאללה. גישה כזו עשויה הייתה לצמצם את ההישגים מול חיזבאללה במלחמת “חרבות ברזל”, שהסתמכו על התמקדות מודיעינית בו, עם כל ההשלכות האפשריות.

גם אם ישראל הייתה מקדישה יותר תקציבים וזמן למעקב אחר חמאס, ישנו קושי רב לחזות את כוונותיו, במיוחד של ארגון מסוגר וממודר כמו חמאס, שבו קבלת ההחלטות מתקבלת באופן מצומצם. אמנם לקהילת המודיעין הישראלית היכרות ארוכת שנים עם יריב ותיק זה, והיותו סמוך לישראל מסייעת למעקב אחריו. אך מרכיבים אלו גם סייעו לחמאס להכיר את קהילת המודיעין הישראלית ולגבש תוכנית הונאה כחלק מהכנותיו למתקפה.

התרעה עשויה להיות מעורפלת, מתעתעת ולעיתים שגויה. חשוב לציין כי גם אם הייתה התרעה וצה”ל היה מתגבר את כוחותיו סביב רצועת עזה ערב ה-7 באוקטובר, ייתכן שחמאס, שהיה עוקב בקפדנות, לא היה תוקף כלל באותו יום. במצב כזה, היו מותחים ביקורת על התגבור הניכר, שהיה מצטייר כהתרעה שגויה. חמאס מצדו היה מציג את ישראל כתוקפנית, והיו אף טוענים שצה”ל נבהל ופעל בחוסר אחריות.

בשורה התחתונה, ברור כי היה כשלון חמור במתן התרעה מול חמאס, אך יש לבחון זאת לאור סדרי העדיפויות המודיעיניים הכוללים, והתמונה הרחבה של האיומים על ישראל.