דרמה פוליטית בסיאול: משטר צבאי הוכרז למספר שעות - ובוטל
מפלגת האופוזיציה הדמוקרטית, המחזיקה ברוב באסיפה הלאומית, התנגדה בחריפות לצעדיו של נשיא המדינה וקוראת להדחתו
ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות בסיאול התאפיינו בפרק דרמטי ושנוי במחלוקת, שבו הכריז נשיא דרום קוריאה, יון סוק-יול, על ממשל צבאי בנאום טלוויזיוני מפתיע בלילה המאוחר של ה-3 בדצמבר 2024. הנשיא טען כי המהלך נועד להגן על דרום קוריאה מפני איומים מצד צפון קוריאה ולהתמודד עם מה שכינה “פעילות אנטי-מדינתית” מצד מפלגת האופוזיציה הדמוקרטית.
יון האשים את האופוזיציה בשיתוק הממשלה ובהתנהלות התומכת בצפון קוריאה, שלדבריו פוגעת בפעילות השלטון ומהווה איום על הסדר הדמוקרטי בדרום קוריאה. לדבריו, ההכרזה על ממשל צבאי נועדה למגר את אותם “כוחות אנטי-מדינתיים” ולהחזיר את הסדר על כנו. עם זאת, ההכרזה נתקלה בביקורת נרחבת ובוטלה במהרה בתוך שעות ספורות, בעקבות תגובה ציבורית נחרצת ולחצים מצד גורמים פוליטיים.
מפלגת האופוזיציה הדמוקרטית, המחזיקה ברוב באסיפה הלאומית, התנגדה בחריפות לצעדיו של יון. המפלגה כינתה את ההכרזה על הממשל הצבאי בלתי חוקית ולא חוקתית, וקראה להתפטרות יון או להדחתו. ביטולו המהיר של הממשל הצבאי נתפס כתגובה ללחצים ההולכים וגוברים ולמחאות אזרחים שהתקיימו מחוץ לאסיפה הלאומית.
התקרית סיבכה עוד יותר את כהונתו של יון, שכבר נתקלה באתגרים רבים. מאז שנכנס לתפקידו בשנת 2022 לאחר ניצחון דחוק בבחירות, סבל יון מירידה מתמשכת בדירוגי התמיכה הציבורית וביקורת על פרשיות שונות הקשורות לממשלו ולחייו האישיים. תבוסת מפלגתו בבחירות לפרלמנט באפריל 2024 החלישה את מעמדו הפוליטי והגבילה את יכולתו לקדם את תוכניתו לנוכח פרלמנט הנשלט על ידי האופוזיציה.
ההכרזה של יון על ממשל צבאי נראית כמהלך עתיר סיכון שנועד לחזק את שליטתו בצל מתחים פוליטיים הולכים וגוברים ושערוריות מתמשכות. עם זאת, ביטולו המהיר מדגיש את השבריריות של מנהיגותו ואת הפילוגים העמוקים בפוליטיקה הדרום קוריאנית. האירוע לא רק הגביר את הקריאות להתפטרותו של יון, אלא גם הצביע על המאבק המתמשך בין מפלגתו השמרנית של יון, “מפלגת כוח העם,” למפלגה הדמוקרטית הליברלית על שאלות של שלטון וכיוון מדיניות.
לסיכום, הכרזתו הקצרה של נשיא דרום קוריאה, יון סוק-יול, על ממשל צבאי, הכניסה את המדינה למשבר פוליטי המשקף סוגיות רחבות יותר של ממשל ויציבות דמוקרטית. המצב ממשיך להיות דינמי, עם השלכות אפשריות על הפוליטיקה הפנימית ועל התפיסה הבינלאומית של דרום קוריאה.