בישראל מחייכים: תקציב הביטחון של הודו צפוי לזנק בעקבות האיומים מסין ופקיסטן
המדינה השנייה באוכלוסייתה בעולם מתכננת השקעות עתק במודרניזציה צבאית ובפיתוח יכולות ימית כחלק מהיערכות לאיומים אזוריים וגלובליים
Copyright: Nasir Kachroo/NurPhoto This asset – including all text, audio and imagery – is provided by Nasir Kachroo/NurPhoto. Reuters does not guarantee the accuracy of, or endorse any views or opinions expressed in, this asset.
הודו צפויה להגדיל משמעותית את תקציב ההגנה שלה בעשור הקרוב, כחלק מהיערכות לתרחיש של עימות דו-חזיתי מול סין ופקיסטן וכדי לחזק את מעמדה האזורי והגלובלי. לפי תחזיות של חברת המידע והניתוח GlobalData, סך הוצאות הביטחון של הודו, כולל פנסיות, יגיע ל-415.9 מיליארד דולר בשנים 2025-2029, עם שיעור צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של 3.7%. דיווח של asianmilitaryreview.
דוח החברה, “India Defense Market Size, Trends, Budget Allocation, Regulations, Acquisitions, Competitive Landscape and Forecast to 2029”, חושף כי היקף הרכש הביטחוני של הודו הסתכם ב-93.6 מיליארד דולר בין השנים 2020-2024. העלייה בתקציב הרכש נובעת בעיקר מהשקעות בפלטפורמות צבאיות חדשות, הן מתוצרת מקומית והן מיבוא, ביניהן צוללות גרעיניות, מטוסי קרב מסוג רפאל ו-Tejas Mark 1A, טנקי Zorawar ועוד.
לדברי אקאש פרטים דברמה, אנליסט לתחום תעופה והגנה ב-GlobalData, “הצמיחה הכלכלית המרשימה של הודו בעשור האחרון חיזקה את יכולת המדינה להשקיע בהגנה”. במקביל, הצורך לצמצם תלות ביבוא עורר דחיפה משמעותית לפיתוח התעשייה הביטחונית המקומית והשקעות במחקר ופיתוח. חברות פרטיות מובילות כמו Tata Advanced Systems, Bharat Forge, ו-Adani Defence and Aerospace ממלאות תפקיד מרכזי באספקת מערכות מתקדמות לצבא ההודי.
בשנים 2024-2029 צפויה הודו להשקיע כ-93.5 מיליארד דולר בפלטפורמות צבאיות מתוצרת מקומית, תוך שימת דגש מיוחד על חיזוק יכולות חיל הים שלה. ההתרחבות המהירה של חיל הים הסיני (PLAN) באזור האוקיינוס ההודי מציבה אתגר אסטרטגי, והודו מתמקדת בפיתוח פרופיל ימי מתקדם (“Blue Water Navy”) שמטרתו להגן על מימיה הטריטוריאליים ולהרתיע התערבות סינית באזור.
במסגרת זאת, הודו תקצבה בניית שש צוללות גרעיניות התקפיות (SSN), אשר יחזקו את הטריאדה הגרעינית של המדינה ויתנו מענה לאיומים תת-ימיים. מדובר בצעד משמעותי בהיערכות לאיומי צוללות סיניות בנתיבי הסחר האסטרטגיים של האוקיינוס ההודי והאזור האינדו-פסיפי.
למרות הסכמים שנחתמו בין הודו לסין ב-2024 בנושא זכויות סיור לאורך הגבול, עדיין קיימת סקפטיות כלפי סין, בעיקר בעקבות העימותים הקשים בעמק גלוואן ב-2020. דברמה מסכם: “הודו תמשיך לשמור על רמת כוננות גבוהה של כוחותיה המזוינים, מה שימשיך להניע את עליית תקציב הביטחון שלה בעשור הקרוב”.
