השיעורים מ”מלחמת הרחפנים” באוקראינה: התמודדות עם איום הרחפנים והחסימות - מודל לישראל

רותם מי טל, מאסגרד מערכות, מבהיר כי בעשור האחרון הפכה סין לשחקנית מובילה בתעשיית הרחפנים, בעוד שהמדינות המערביות מנסות לצמצם את התלות בהם. ארה״ב כבר פועלת להגן על עצמה מפני איום הרחפנים, והודו אף נוקטת בגישה מחמירה ואוסרת על כניסת רחפנים סיניים לשטחה. אולם אוקראינה, שנמצאת במוקד הלחימה, נאלצת להסתמך על שימוש מאסיבי ברחפנים, ודווקא מזהה הזדמנות להפוך אותם לאמצעי לחימה זול, יעיל ונגיש.

מי טל מתאר כיצד ההתפתחות המהירה בטכנולוגיות רחפנים באוקראינה נבעה ממלחמת הרחפנים שנפתחה בשנתיים האחרונות. במקום להשתמש בפגזי ארטילריה יקרים, החיילים האוקראינים מעדיפים לפתח רחפנים זולים עם יכולות פגיעה מדויקות. כיום, ניתן לייצר רחפן מסוג זה בעלות של כ-340 דולרים בלבד, כאשר כל אזרח מסוגל לייצר את הכלי על פי מפרט מבצעי מוגדר. בכך, הם הופכים את המאמץ המלחמתי לתופעה חברתית-כלכלית רחבה בה כל אזרח יכול להשתתף ולהשפיע.

בהקבלה לאוקראינה, גם בישראל ניתן לראות יישומים דומים. בקיבוץ דורות, צוותי הגנה פועלים לפי המודל האוקראיני ומתחמשים ברחפנים ובנשק קל כחלק מהיערכותם לאיומים. מי טל מדגיש כי כדי להיערך לעימותים ארוכים, על המדינה לגייס את התעשייה בצורה חכמה, לשחרר חסמים רגולטוריים במכס, ייבוא וייצוא, וליצור תנאים שיאפשרו לתעשיית הרחפנים הצבאיים לפעול ללא מגבלות למשך חלון זמן מוגבל. מי טל מסכם כי המודל האוקראיני מוכיח את חשיבותו ביצירת חוסן כלכלי וגמישות תעשייתית, כאשר יכולת הגיוס הרחבה של הציבור לא רק תורמת ללחימה אלא גם מחזקת את מעמד המדינה לאורך זמן.

האתגרים והטכנולוגיות שמאחורי עולם ההגנה: לוחמת ל״א ורחפנים באוקראינה
שי פלטי מחברת נטליין, מומחה בטכנולוגיות לוחמה אלקטרונית (ל״א), מרחיב את הדיון על האתגרים והתפתחויות בתחום ההגנה בשדה הקרב המודרני. כיום, הטכנולוגיה הצבאית לא מתמקדת רק במערכות קינטיות כמו כלי נשק ולייזרים, אלא גם כוללת הגנה ״רכה״ – כגון חסימות, סייבר, ותקיפות EMP, המכוונות לערוץ הפיקוד והדיווח, מערכת הניווט הלווייני והאוויוניקה של הכלי עצמו.

כדי להתמודד עם מערכות אויב, המשדרים הצבאיים צריכים להיות בעלי עוצמה גבוהה במיוחד. אך האתגר איננו רק בחסימת האויב, אלא גם בשמירה על כך שהחסימות לא יפריעו למערכות הידידותיות. כפי שמסביר פלטי, ״כשאתה מפעיל ל״א, אתה חייב לוודא שאתה לא פוגע במערכות של עצמך״ – מורכבות שחייבים לקחת בחשבון בשדה הקרב המשתנה.

פלטי מתייחס גם למעבר של טכנולוגיות שבעבר היו מסווגות, לשוק האזרחי. כיום, מערכות אזרחיות יכולות לספק פתרונות מתקדמים בזול – אך במחיר של חשיפת המשתמש. כשמשדרים, המיקום והפעילות נחשפים, וכך נוצר ״קרב מוחות״ על תקיפת מערכות ל״א ואמצעי ההגנה.

הדינמיות בשדה הקרב באוקראינה מדגישה גישה זו. דקה אחרי שמערכת כלשהי נחשפה, היא כבר עלולה לאבד מהרלוונטיות שלה. האוקראינים משגרים רחפנים זולים כדי לבדוק מה עובד בשטח, וכלי זה מהווה חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה שלהם, שמתבצעת על בסיס יומי. לסיכום, פלטי מדגיש את האתגר בשיבוש מערכות ניווט לווייני ותקשורת, לצד המורכבות של שדה הקרב המודרני, שבו כל טכנולוגיה חשופה לחשיפה ולתקיפה מהירה.

מסוקי הקרב הבלתי מאוישים – העתיד של תקיפה מרחוק
איתי תורן, מחברת סטדיקופטר, מתאר את יתרונות המסק״רים (מסוקי קרב) הבלתי מאוישים, שמאפשרים לכוחות החי״ר תקיפה מרחוק ומחוץ לטווח האיומים. המסוק מספק לכוחות הפעלה בטוחה, עם מינימום סיכון כמעט ללא נזק סביבתי, ומסוגל לסגור מעגל תקיפה במהירות במקרים בהם נדרש תגובה מהירה.

לדבריו של תורן, המסק״ר מהווה כלי טקטי אידיאלי לשדה הקרב המודרני, המאופיין באיומים א-סימטריים שמצריכים פתרונות גמישים ויעילים. מסוקי החברה קטנים דיים כדי לנוע בקלות, אך גם גדולים מספיק כדי לשאת מטענים משמעותיים לאורך זמן. לעומת רחפנים, המסוק נהנה מיכולת עילוי שמאפשרת לו להטיס מטען למשך זמן ממושך ולשנות גובה ומיקום באופן גמיש, מה שהופך אותו לכלי סריקה יעיל במיוחד לאיתור מטרות בשטח.

סטדיקופטר פיתחה שני דגמים עיקריים. הראשון נושא כלי נשק מגוונים, בהם רובי סער 5.56 מ״מ, רובים צלפים 7.62 מ״מ ורימונים בקוטר 40 מ״מ, בשיתוף פעולה עם חברת סמארטשוטר הישראלית. דגם נוסף כולל מסוק חמוש בטילי מטאדור וגיל של חברת רפאל, המאפשר תקיפה מטווחים ארוכים בדיוק גבוה, עם טווח מקסימלי של 6 ק״מ.

תורן מסביר כי השימוש במספר מסק״רים בלתי מאוישים, כל אחד מהם נושא טיל אחד, נותן יתרון עצום בשדה הקרב. במקום להסתמך על מסוק קרב מאויש אחד עם שמונה טילים, ניתן לשגר שמונה מסוקים בלתי מאוישים – מה שמעלה את יתירות הכוח, מוריד את הסיכון לאובדן טייסים, ומפחית משמעותית את עלות הכלי במקרה של פגיעה. לדבריו, השימוש במסק״רים בלתי מאוישים הוא חלק מהגמישות הדרושה בשדה הקרב המודרני ומספק מענה טקטי אסטרטגי על פי הצרכים המבצעיים והאיומים בשטח.

פתרונות להתמודדות עם חסימות GPS בשדה הקרב
עומר שחר, מחברת אינפינידום, מציין כי בישראל כולם כבר מבינים את המשמעות של חסימות GPS ואת האיום שהן מהוות על מערכות ניווט וכטב”מים. שחר מסביר כי פתרונות חסימה בסיסיים זמינים במחירים נמוכים, אך במקביל קיימות מערכות מתקדמות יותר, כמו “רובים” נגד כטב”מים או מערכות שמותקנות על משאיות. שחר מסביר כי חסימות GPS הן סימן מובהק ללחימה בשטח, והאיום מתגבר ככל שהמערכות משתכללות. באירופה רואים השפעה ישירה של חסימות GPS רוסיות בשטחים נרחבים, כולל מדינות כמו רומניה, פולין, וגרמניה, ובטאיוואן כבר מורגשת נוכחות של חסימות מצד סין.

במלחמה באוקראינה, מדובר ב”משחק חתול-עכבר” בין שני הצדדים. הרוסים משתמשים בחסימות ל״א להפלת עשרות אלפי רחפנים אוקראינים. כדי להתמודד עם החסימות הללו, נדרשת יכולת ניווט עצמאית ומערך הגנה מתוחכם.

שחר מציע מספר פתרונות להתמודדות עם החסימות, בהם שימוש במספר קונסטלציות ניווט ובכמה תדרים בו זמנית, מה שמקשה על ניסיונות החסימה. שימוש במקלטי GPS עם הצפנה גבוהה ומפוקחת יכול להקשות על החסימות ואף על הניסיונות להטעות את הכלים.

באינפינידום פיתחו מערך הגנה רב שלבי שכולל שכבות הגנה שמונעות את השפעת החסימה, כאשר כל שכבה משתלבת במסגרת מערך הגנה כולל. שחר מדגיש כי פתרון הגנתי יעיל צריך להיות דינמי ומותאם לתנאי שדה הקרב המשתנים. לשם כך, אינפינידום הוסיפו שכבת תוכנה למודולים שלהם, המאפשרת עדכונים בהתאם להתפתחות האיומים. כמו כן, יש להתאים את הפתרונות באופן מקומי לתדרי הזירה הרלוונטית, וליצור מערכות קטנות וזולות שיאפשרו לכל רחפן לפעול בבטחה.