תעשיית הכטב״מים האזרחיים: רשות התעופה האזרחית מציבה חזון חדש למרחב האווירי

תת-אלוף (מיל’) שמואל זכאי, מנכ”ל רשות התעופה האזרחית, מתאר את השינויים והחידושים שעוברת ישראל בניהול המרחב האווירי, תוך שילוב כטב”מים (כלי טיס בלתי מאוישים) אזרחיים לצד תעופה צבאית מאתגרת. לדבריו, המלחמה האחרונה הביאה עמם צורך קריטי בהבחנה בין כטב”מים ידידותיים לבין כאלו המופעלים על ידי אויבים, כמו חיזבאללה. על רקע זה, נדרשת התאמה מדויקת של הרגולציה ושיטות הניהול.

בתקנות שעת חירום שהתקינה הרשות, נדרשים כל מפעילי הכטב”מים האזרחיים להתקין מזהה חד-ערכי, המאפשר זיהוי של עמית-טורף על ידי חיל האוויר. בנוסף, רשות התעופה הקימה מרכז ניהול תעבורה אווירית עבור כטב”מים בגובה נמוך, בשיתוף פעולה עם חברות פרטיות ובאמצעות בינה מלאכותית. “ברום הקרוב לקרקע יש לנו הזדמנות לבחון את הכטב”מים בתנאים מאתגרים”, מסביר זכאי.

במהלך המלחמה כטב”מים אזרחיים נטלו חלק פעיל במשימות חירום כגון הטסת מנות דם, איתור נפילות טילים, וסיוע לרשויות מקומיות. במקביל, רשות התעופה פועלת להבטחת רציפות ויעילות התעבורה האווירית האזרחית, כך שלא תופרע על ידי פעילות צבאית.

בעתיד, צפוי כי מאות כטב”מים אזרחיים יפעלו במרחב האווירי הישראלי. זהו אתגר מורכב, אך הרשות מקדמת רגולציה מותאמת, אשר אושרה בכנסת, לצורך ניהול כלים בלתי מאוישים קטנים עד משקל של 25 ק”ג. בנוסף, תוכניות חינוך להפעלת רחפנים נועדו להבטיח שהשימוש בכטב”מים אזרחיים ייעשה בבטיחות ובמקצועיות.

“זוהי רק ההתחלה,” אומר זכאי. הרשות פועלת להרחבת השימושים האזרחיים בכטב”מים מעבר לצרכים הביטחוניים, עם שאיפה לאפשר בעתיד את הפעלתן של מוניות אוויריות. “העולם האזרחי אינו רק נגד חיזבאללה,” מוסיף זכאי. “הוא כולל שלל שימושים בכלים בלתי מאוישים כגון תחבורה חקלאית, סיוע הנדסי ומגוון פתרונות לוגיסטיים.”

החידושים הללו פותחים את הדלת להמשך צמיחה בתעשיית הכטב”מים האזרחיים בישראל. בעוד ששימוש בכלים אלו נותר מאתגר, התקווה היא כי השינויים שמובילה רשות התעופה יאפשרו פיתוח כלים מתקדמים ופתרונות תחבורה אווירית שיגיעו לכל רחבי המדינה.