פרשנות | בחירת טראמפ לנשיאות ארה”ב: דילמה אסטרטגית לאיראן בין הסלמה לאיפוק

דונלד טראמפ זכה בבחירות בארה”ב וצפוי להיכנס לבית הלבן בינואר 2025 ולהתחיל ארבע שנים של קדנציה שנייה – ואחרונה. טראמפ וסגנו, ג’יי.די ואנס, הצהירו כי בכוונתם “לתקן את אמריקה”, תוך התמקדות בעיקר בנושאי פנים כגון הגירה וכלכלה. בתחום מדיניות החוץ, ואנס אמר באחד הראיונות האחרונים שכל סכסוך מזוין ייבחן על פי האינטרסים של ארה”ב. 

כאשר נשאל אם ארה”ב תתקוף באיראן, טען ואנס כי מלחמה כזו צפויה לעלות לארה”ב הרבה משאבים שצריכים להיות מושקעים בפנים המדינה – ולא במלחמה חיצונית. גם בקדנציה הראשונה, טראמפ נמנע ממלחמה באיראן או במקומות אחרים, למרות מספר פעולות התגרות איראניות נגד צבא ארה”ב.

עבור ישראל, שמקווה לערב את ארה”ב במלחמה עם איראן במטרה להשמיד את תשתיות הגרעין האיראניות, עובדת הבחירה בטראמפ משאירה חלון זמן עד ינואר הקרוב. עם כניסת טראמפ לנשיאות, ההערכות הן שהסיכוי למעורבות צבאית של ארה”ב בעולם ירד באופן משמעותי. בהנחה זו, עולה השאלה כיצד תתמודד איראן עם הדילמה האסטרטגית הנוצרת מבחירתו של טראמפ.

איראן, שנמצאת במשחק מהלומות ישירות עם ישראל מאז אפריל האחרון, נשבעה להגיב על המתקפה הישראלית האחרונה נגד תשתיות צבאיות ברחבי איראן בחודש שעבר. בכירים איראניים צוטטו באיומים כלפי ישראל בצורות שונות מאז אותה מתקפה. נשאלת השאלה, כיצד איראן, שטרם השיגה גרעין רשמית, מתגרה בישראל בידיעה שהסלמה עלולה למשוך את ארה”ב למלחמה – מהלך המאיים על תשתיות הגרעין הדרושות להשלמת פרויקט הגרעין הצבאי.

כעת, עם בחירת טראמפ לנשיאות, התקופה עד לכניסתו לתפקיד הפכה מסוכנת אף יותר לאיראן מבחינה אסטרטגית. באופן פרדוקסלי, דווקא שלהי השלטון הדמוקרטי מאיימים יותר על טהרן מאשר ראשית הממשל הרפובליקני החדש. במצב כזה, כמעט כל תגובה איראנית – בין אם מאדמת איראן או על ידי פרוקסי – עשויה לשמש את ממשלת ישראל כבסיס להסלמה מכוונת. הצפי הוא שהתגובה הישראלית, על התגובה האיראנית הצפויה, תהיה כזו שמטרתה אחת – הסלמת הסכסוך לסף שיכניס את ארה”ב למלחמה.

מנהיגי איראן “מטפסים על עץ”, וישראל מחזקת את אחיזתם עליו. הדילמה האסטרטגית של טהרן נוגעת לפרויקט הגרעין. אם לאיראן אכן אין גרעין, סביר שהיא תאמץ גישה פחות מתריסה כלפי ישראל, תפחית את הלהבות, תפתח גרעין, ורק אז תגביר את העימות, מתוך מחשבה שישראל וארה”ב יגלו יותר איפוק כשלאיראן יהיה גרעין מבצעי.

לעומת זאת, תעוזה איראנית והמשך התגרות עלולים להעיד על שתי אפשרויות: או שאיראן מעריכה כי ישראל וארה”ב אינן מסוגלות או רוצות לפגוע בתשתיות הגרעין שלה, או שאיראן כבר מחזיקה בנשק גרעיני מבצעי והשמדת התשתיות לא תשנה את מצבה האסטרטגי. אם ההנחה השנייה נכונה, מתקפה ישראלית על מתקני הגרעין האיראניים עלולה להוביל את איראן לחשוף את יכולותיה הגרעיניות באופן רשמי.

אפשרות נוספת, בהנחה שטראמפ ינקוט בגישה בדלנית במזרח התיכון וישאיר את מדינות האזור לפתור את בעיותיהן בעצמן, היא שבטהרן יבחרו לדחות את תגובתם עד לאחר ינואר 2025, אז יוכלו להמשיך לנהל מהלומות מול ישראל עם הסתברות נמוכה יותר להתערבות אמריקאית.

לסיכום, בחירתו של טראמפ, תחת הצהרותיו הבדלניות ורצונו להתמקד בנושאים פנימיים בארה”ב, מציבה בפני טהרן דילמה אסטרטגית כיצד להגיב בחודשים הקרובים על המתקפה הישראלית. תגובה כעת עלולה להסלים את המצב עד כדי מעורבות אמריקאית. מנגד, הימנעות מתגובה בעוד ישראל פוגעת משמעותית ביכולות חיזבאללה וחמאס עלולה להיתפס כחולשה בקרב ארגוני הטרור האזוריים שבהם תלויה איראן. במצב כזה, ייתכן שאיראן תבחר, בטווח הקרוב, לפגוע בסמלי שלטון ישראליים בעולם, יותר מאשר בתגובה גלויה ומתריסה משטח איראן או עיראק.