רצון לשרת לצד ציפייה למדיניות סיוע ממלכתית: מציאות חיילי המילואים במלחמת ״חרבות הברזל״

המשך מבצע “חרבות ברזל” ועיצומי מבצע “חיצי צפון” דורשים גיוס חוזר ונשנה של חיילי מילואים, מה שיוצר עומס משמעותי הן על החיילים והן על משפחותיהם. למעורבות הצבאית הממושכת הזו ישנן השפעות רבות-פנים על מצבם הכללי של חיילי המילואים, על הדינמיקה המשפחתית, על היציבות הכלכלית ועל המוטיבציה.

מחקר שערכנו בשנת 2023, חודשיים לאחר פתיחת המלחמה, גילה אמון גבוה בקרב חיילי המילואים ביכולתם להתמודד עם אתגרי המלחמה, במיוחד בדרום, ומוכנות גבוהה לשרת יותר משישה חודשים. עם זאת, הוא גם הצביע על בעיות במוכנות צה”ל ובתגובת המדינה לסיוע לחיילי המילואים. לאחר יותר משנה של לחימה והרחבת המבצע לצפון, עולות שאלות לגבי יכולתם של חיילי המילואים להמשיך בחודשים הבאים.

המחקר שערכנו במהלך אוקטובר 2024 בחן את הביטחון והמוטיבציה בקרב מילואימניקים שנה לאחר תחילת המערכה וחשף מספר תובנות חשובות. המחקר התמקד בגורמים כמו בהירות יעדי המלחמה, הזדהות עם יעדים אלו, והישגים מבצעיים, וכיצד אלו משפיעים על מורל המילואימניקים ועל נכונותם לשרת לטווח ארוך. בנוסף, המחקר בחן את השפעת השיח הפוליטי, גורמים סוציו-אקונומיים, ומוכנות הציוד על שביעות הרצון והביטחון של המילואימניקים.

ממצאי המחקר, שכלל למעלה מ-1,048 אנשי מילואים שענו על שאלון, ובהמשך שילב 70 ראיונות אישיים, מדגישים את ההבדל בין תפיסת ההישג המבצעי בצפון לבין בדרום, בצד אתגרים משמעותיים העומדים בפני המילואימניקים מעבר לשדה הקרב, כולל קשיים כלכליים, משפחתיים ואישיים. הנטל הכלכלי בולט במיוחד, ומשפיע הן על הכנסת הפרט והן על היציבות הכלכלית הלאומית. מילואימניקים רבים מדווחים על קשיים באיזון בין חובות צבאיות לבין התקדמות אקדמית וקריירה, מה שמחריף את הלחץ הכלכלי ופוגע בצמיחה המקצועית. מתח משפחתי הוא נושא קריטי נוסף, כאשר היעדרויות ממושכות מובילות לאתגרים רגשיים.

הישגים מבצעיים
המילואימניקים, לאחר שנת לחימה אינטנסיבית, חשים תחושת חיוניות בשירותם ובתרומתם המבצעית. עם זאת, ניכרת ירידה מסוימת ברמת האמון בנוגע להשגת המטרות בזירת עזה, ובפרט בסוגיית החטופים. תסכול מהיעדר התקדמות בדרום בהקשר זה פוגע משמעותית בתחושת הניצחון. עם זאת, בזירה הצפונית קיימת תחושת הצלחה ברורה, הנתמכת בהישגים משמעותיים נגד חיזבאללה.

חוסן משפחתי ותמיכה כלכלית
היקף שירות המילואים חסר התקדים במהלך המלחמה השפיע באופן משמעותי על חוסן משפחותיהם של אנשי המילואים. המלחמה הממושכת דורשת תקופות שירות ארוכות וגיוסים חוזרים, מה שיוצר עומס ניכר על הדינמיקה והיציבות המשפחתית. תגמולים כספיים, ובמיוחד מענקים ישירים, זוהו כאמצעי היעיל ביותר לתמיכה באנשי המילואים ובמשפחותיהם במהלך תקופות ממושכות אלו. המילואימניקים מעידים כי תמריצים כלכליים אלה מסייעים בהקלת הלחצים הכלכליים ומשפרים את הרווחה הכללית של משפחות המילואים, אך הם מצפים למדיניות מתמשכת בהקשר זה.

היבטים פוליטיים
הממד הפוליטי מסבך את המצב עבור אנשי המילואים. המשך המלחמה והרחבתה, לצד היעדר חקירה בנוגע לנסיבות פריצתה, מובילים לדעות שונות בנוגע להמשך הלחימה, בעיקר בזירת עזה. התסכול סביב מספר החטופים המוחזקים בידי חמאס מחריף את התפיסות לגבי יעילות הלחימה והפעילות המדינית. ביקורת על ההנהגה המדינית מדגישה את הצורך בהערכה מחודשת של האסטרטגיות, תוך התמקדות בהישגים מבצעיים ותמיכה במשפחות כדי לשמר חוסן גבוה ונכונות לשרת.

לסיכום
אנשי המילואים מציגים רמת נכונות גבוהה להמשיך לשרת לשם השגת מטרות המלחמה, בצד התמודדות עם האתגרים המורכבים העומדים בפני אנשי המילואים ומשפחותיהם, הדורשת מדיניות מקיפה המספקת תמיכה כלכלית, מבטיחה הגנה במקום העבודה ומקדמת חלוקה שוויונית של הנטל. בראייתם של אנשי המילואים, הדיון המתנהל סביב גיוס החרדים והשלכות הארכת גיל הפטור למילואים מדגיש עוד יותר את הצורך בגישה אסטרטגית ומקיפה לשירות הצבאי בישראל.