נגיד בנק ישראל: “התאמות כואבות הן צו השעה – התקציב חייב לשקף מחויבות לביטחון”

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, נשא דברים נוקבים בפתיחת ישיבת הממשלה בנושא תקציב המדינה לשנת 2025. בדבריו, הנגיד התייחס להשפעות הכלכליות הכבדות שמטילה מלחמת חרבות ברזל הנמשכת על כלכלת ישראל, במיוחד בתחום הביטחון. לדבריו, התקציב המוצע מציב מסגרת אחראית להתמודד עם העלויות הגבוהות, תוך שמירה על איזון פיסקלי ואמון השווקים.

“המשק הישראלי נכנס למלחמה במצב חסון,” אמר ירון, וציין את ההתאוששות המהירה ממגפת הקורונה ואת הירידה ביחס החוב לתוצר בשנים האחרונות. עם זאת, הזהיר כי רמת התוצר לנפש ירדה מאז תחילת המלחמה, בעיקר בשל מחסור בכוח אדם בענפי העבודה החיוניים. בענף הבניה, למשל, הפסקת העסקת עובדים פלסטינים גרמה לפער משמעותי, והיעדר אנשי מילואים במקומות העבודה פגע עוד בתפוקה.

הנגיד הדגיש כי לצד העלייה הניכרת בהוצאות הביטחון, חלה גם עלייה באינפלציה. לאחר שחזרה לטווח היעד בתחילת השנה, האינפלציה טיפסה שוב עקב לחצי הביקוש והיא צפויה להגיע ליותר מ-4% בתחילת 2025. “ככל שתקציב הממשלה יגביר את לחצי הביקוש ויגדל הגירעון, כך יגבר הלחץ להעלאת ריבית בכל הטווחים”, הבהיר ירון.

כחלק מתוכנית ההתאמות, ציין הנגיד את החשיבות של שמירת הגירעון לשנת 2025 על 4% מהתוצר בלבד, בהתאם לתרחיש הביטחוני שמעריך את העלויות הצפויות. במקביל, ירון הבהיר כי יש להימנע מאישור תקציבים נוספים שיגדילו את הגירעון ויפגעו בהכנסות ממסים, במיוחד לאור מסקנות הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, שעשויות להצביע על גידול תקציבי נרחב.

בצד ההכנסות, ציין ירון כי על הממשלה לשקול צעדים למיסוי השפעות חיצוניות שליליות כדי להגדיל את היעילות ולשקף שותפות בנטל הציבורי, ואף המליץ על סגירת חמישה משרדי ממשלה כסימן להתייעלות.