פרשנות | המשחק הכפול של רוסיה בים האדום: מה מסתתר מאחורי התמיכה בחות’ים?

בפיתוחים גיאופוליטיים עדכניים, מעורבותה של רוסיה בסכסוך בים האדום, ובמיוחד התמיכה שהיא כביכול מספקת למיליציה החות’ית בתמיכת איראן, הפכה לנושא מרכזי בדאגה הבינלאומית. כנתיב ימי מרכזי ועמוס במיוחד, כל הפרעה בים האדום עשויה להשפיע באופן משמעותי על הסחר והיציבות העולמיים. מאמר זה בוחן את ההשלכות של התמיכה הרוסית לחות’ים, אשר כוללת מתן נתוני מטרה וסיוע, תוך ניתוח כיצד פעולות אלו מדגישות את האסטרטגיה הגיאופוליטית הרחבה יותר של רוסיה ואת ההשלכות האפשריות עבור הקהילה הבינלאומית.

הסיוע הרוסי לחות’ים, כפי שדווח על ידי הוול סטריט ג׳ורנל, מייצג מהלך טקטי שנועד לערער יציבות באזורי השפעה אמריקניים, ובכך להסיט את תשומת הלב מפעולותיה של רוסיה באוקראינה. הים האדום מהווה צומת חשוב לשייט הגלובלי, וכל סכסוך באזור זה מסכן את הביטחון הכלכלי הבינלאומי. החות’ים, באמצעות תקיפת כלי שיט מסחריים, כולל כאלה הקשורים לישראל ובעלות בריתה, מערערים לא רק את היציבות האזורית, אלא גם עוסקים בפעולות בעלות השלכות עולמיות.

המעורבות האסטרטגית של רוסיה במזרח התיכון, באמצעות תמיכתה בחות’ים, מדגישה שינוי במדיניות החוץ של מוסקבה. באופן מסורתי, רוסיה שמרה על יחסים מורכבים עם מדינות המזרח התיכון, כולל ישראל. עם זאת, לאחרונה, היישור עם איראן ותמיכה בקבוצות הנחשבות עוינות לאינטרסים מערביים, מעידה על שינוי כיוון. מהלך זה מערער את האיזונים הגיאופוליטיים שנבנו לאורך שנים, ומדרדר את האזור לחוסר יציבות הולכת וגוברת. מעורבותו של פוטין עם משטרים אוטוריטריים כמו איראן וצפון קוריאה מרחיבה עוד יותר את השפעת רוסיה ומחזקת את יכולתה ללחוץ על האינטרסים והבריתות של ארה”ב.

זריעת פילוג באזורים קריטיים לאינטרסים של ארה”ב

הסלמת הסכסוך מדגישה אסטרטגיה רחבה יותר של רוסיה לזרוע פילוג באזורים קריטיים לאינטרסים של ארה”ב. על ידי יצירת חוסר יציבות במזרח התיכון, רוסיה לא רק מסיטה את תשומת הלב מאוקראינה, אלא גם מסבכת את פעילותן הצבאית והדיפלומטית של ארה”ב. הפיכתו של הסכסוך לבינלאומי, הניכרת במתקפות על למעלה מ-100 אוניות מאז תחילת הסכסוך, מסבכת את מאמצי הבטחת השיט הבטוח במצר באב אל-מנדב, עורק חשוב לשינוע נפט.

עבור הקהילה הבינלאומית, ובעיקר ארה”ב ובעלות בריתה, פיתוחים אלו דורשים תגובה מגובשת והחלטית. ארה”ב, בהובלת קואליציה רב-לאומית לשמירת נתיבי השיט ופריסת משאבים אסטרטגיים, מדגימה מחויבות לייצב את האזור. עם זאת, פתרונות ארוכי טווח חייבים לטפל במציאות הגיאופוליטית המשתנה. מעורבות דיפלומטית, סנקציות מושכלות ושותפויות אסטרטגיות הכרחיות כדי להתמודד עם השפעת כוחות עוינים.

בנוסף, דרום קוריאה, בעלת ברית חשובה של ארה”ב במזרח אסיה, הביעה דאגה ממעורבות צפון קוריאה לצד רוסיה. האפשרות שחיילים צפון קוריאנים ירכשו ניסיון קרבי באוקראינה עשויה לשנות את מאזן הכוחות באסיה. מצב זה יוצר מנוף להגברת שיתוף הפעולה בין בעלות הברית של ארה”ב לצורך פיתוח אמצעי נגד להתנהלות האגרסיבית של רוסיה.

עם זאת, התמיכה הרוסית בחות’ים אינה נטולת חיסרון. המתקפות על כלי שיט המובילים נפט רוסי מעידות על מורכבות בקשרים אלה, אולי רומזות על שליטה מוגבלת של מוסקבה על החות’ים. מקרים של נזק אגבי לאינטרסים רוסיים עשויים לרמוז על כך שהבריתות מבוססות על מטרות זמניות ולא על שותפות אסטרטגית לטווח ארוך.

לסיכום, המעורבות של רוסיה בסכסוך בים האדום באמצעות תמיכתה במיליציה החות’ית מהווה נקודת מפנה משמעותית במדיניות החוץ שלה. בעוד שמדובר בתועלת טקטית מיידית על ידי הסחת תשומת הלב האמריקנית למספר חזיתות גלובליות, פעולות אלו טומנות בחובן סיכון להסלמת סכסוכים אזוריים ולערעור היציבות הבינלאומית. ארה”ב ובעלות בריתה חייבות לנווט את הסכסוך הרב-ממדי הזה באמצעות שילוב של מוכנות צבאית, מאמצים דיפלומטיים ובריתות אסטרטגיות כדי לאזן את מטרותיה של רוסיה.