מתחם תעש הנטוש בנוף ים בו הוטמנו חומרי נפץ - המלצות דו”ח ועדת לוט טרם יושמו

לפני יותר משנה התרחשו פיצוצים ודליקות במצבורי חומרי נפץ וחומרים מסוכנים נוספים שנקברו במתחם תעש הנטוש בנוף ים.

מאחר ומספר גורמים ממשלתיים מעורבים בנושא, אך כולם טענו שאינם אחראים לבעיה, וכולם סרבו לקחת על עצמם את האחריות לטיפול בה, ולאחר שלא נמצא גורם שהסכים לשאת בעלויות הכבדות הכרוכות בטיהור האתר, אמיר ברקן, סמנכ”ל כלכלה במשרד ראש הממשלה, לקח על עצמו את האחריות לריכוז הטיפול בבעיה, תוך תיאום בין כל הגורמים הממשלתיים המעורבים.

בגלל שמדובר בבעיה מורכבת מאוד מבחינה הנדסית, הוקמה גם ועדה טכנית בין-משרדית שנועדה להתוות את דרכי הטיפול במתחם המסוכן, בהשתתפות נציגים מקצועיים מהשורה הראשונה מכל הגופים הממשלתיים הנוגעים לנושא. בראש הוועדה עמד המהנדס ראם לוט ממשרד הפנים, במינוי מיוחד מטעם משרד ראש הממשלה.

לאחר בדיקות, שבמסגרתן התברר שלא ניתן לאתר מידע מדויק על חומרי הנפץ ועל שאר החומרים המסוכנים שהוטמנו באתר כבר מלפני כ-70 שנים ועד לסגירת המפעל לפני כ-30 שנים, “ועדת לוט” הוציאה דו”ח ביניים, שבו היא התוותה את השלבים לטיהור המתחם. השלב הראשון בתוכנית כולל את גידור המתחם על מנת למנוע כניסת אנשים לתוכו, כדי להגן עליהם מהסכנות הטמונות בו.

ואולם, למרות שחלפה מעל שנה מאז שהתרחשו הפיצוצים והדליקות בעקבות החומרים שהוטמנו באתר, המלצות דו”ח ועדת לוט לא יושמו, ואפילו לא החלו בביצוע השלב הראשון – גידור האתר. עיריית הרצליה הגישה עתירה לבג”ץ, ודרשה שהמדינה תיישם את המלצות “ועדת לוט”.

על פי הודעת נציגי המדינה, בשלב זה חברת אבטחה מבצעת שמירה באתר, בתיאום עם משטרת ישראל, באמצעות סיירים, על פי תוכניות אבטחה ללא גדר, והקמת הגדר נמצאת עדיין בהליכי אישור.

בעקבות כך, לפני מספר ימים, בג”ץ הוציא צו על תנאי המורה לרשויות המדינה “להתייצב וליתן טעם מדוע לא ידאגו לגידורו של מתחם תע”ש נוף-ים; לקביעת לוח זמנים לסיומן של כל הבדיקות הנדרשות במתחם ובאזורים הסמוכים אליו, אשר תקבענה, באופן ברור ומחייב, את כלל הסיכונים הסביבתיים והבטיחותיים הקשורים למתחם; וכן, מדוע לא תחלנה העבודות הנדרשות להסרת הסיכונים הללו או רובם, ובפרט עבודות הגידור – בהקדם האפשרי”.

בג”ץ גם הורה למדינה להגיש תצהיר תשובה בתוך 90 ימים מיום הוצאת הצו. ב”כ העותרת (עיריית הרצליה), עו”ד לימור דניאלי שוסטר, מסרה כי פרוטוקול הדיון מדבר בעד עצמו ומדגים כיצד לא היה בידי המדינה מענה לשאלה הבסיסית, מדוע לא החלו בשלב הראשון והמיידי של גידור המתחם, ולו בגדר זמנית על מנת להרחיק את הסכנה מהציבור.

על אף שהדיון כולו נסוב על עניין גידורו של המתחם, הצו שניתן על ידי בית המשפט מקיף וכולל את כל הסעדים שהתבקשו בעתירה.

את עיריית הרצליה, שעתרה בנדון, ייצגו עורכי הדין אילנה בראף שניר, לימור דניאלי שוסטר ואסף הראל ממשרד עו”ד הררי, טויסטר ושות’.
את המדינה ייצג עו”ד רועי שויקה מפרקליטות המדינה. את חברת נצר השרון ייצגה עו”ד יהל פורת.

מחבר המאמר הוא מהנדס יועץ בנושאי בטיחות וחומרים מסוכנים, ומכין חומרי הדרכה וחוות דעת מומחה בנושאי בטיחות וחומרים מסוכנים.