פרשנות | מחדל מודיעיני והשלכותיו: לקחי יום הכיפורים ועד אוקטובר 2023

ערב יום הכיפורים תשפ”ד ניצבים היינו בפתח שנת ה-50 למלחמה. ב-6 באוקטובר 1973 אז רעדו אמות הסיפים בישראל, הדי ההפתעה של המלחמה נמשכים עד היום, וכן גם התיעוד על המלחמה ועל ה”קברניטים” של ערב המלחמה, שלא קיבלו את ההחלטות הנכונות ובזמן. 

ארכיון צה”ל חושף מדי שנה חלק מן הפרוטוקולים ובהם הכשל במתן ההתרעה למלחמה. “איך המלך נעשה עירום ביום אחד”. הזהו המודיעין הטוב ביותר בעולם? המלחמה תפסה את הצמרת הביטחונית-מדינית ואת צה”ל בלתי מוכנים לה, כך קבעה “ועדת אגרנט” שהוקמה לחקירת כישלון המודיעין. הוועדה התמקדה בהתנהלות הדרג הצבאי בתקופה שלפני המלחמה ועד 8 באוקטובר 1973, ולעומת זאת לא דנה בחלקו של הדרג המדיני-ביטחוני, שהיה שותף מלא למודיעין התרעתי. זה אותו דרג שהכתיב לצה”ל את מהלכי המלחמה ואשר הושפע מההפתעה.

לא יאומן כי יסופר, בחודש ספטמבר 2023 ציינו את 50 שנה למלחמה בכנסים ובעצרות גבורה, בדגש של חיל המודיעין במל”ם, וחיל השריון. ביד לשריון בלטרון, במעמד נשיא המדינה, שר הביטחון, הרמטכ”ל, מפקדי הפיקודים ומפקדי צה”ל בסדיר ובמילואים. קצרה היריעה מלהעלות כל שנאמר אודות הטמעת לקחי מחדל כיפור 73, על ידי כל הדוברים בכל אחד מהאירועים. ציינו: לא עוד כיפור 73.

עיוורון מודיעיני מוחלט

בתחילת חגי תשרי תשפ”ד, המחאות בעזה העלו את הצמרת הביטחונית והמדינית לעקוב אחר המחאות האלימות שהתפתחו לאורך הגדר לפני המלחמה הנוכחית. שני הדרגים שמו דגש למאבק הגרעין האיראני, למב”מ בסוריה ובלבנון, לטרור באיו”ש ולהשבת השקט בעזרת כסף קטארי, הגדלת אישורי עבודה בישראל והרחבת אזור הדיג. המחאות הופסקו לאחר יום כיפור, ימים ספורים לפני ה-7 באוקטובר 2023.

עיוורון מודיעיני מוחלט, שהחל עוד לפני ה-7 באוקטובר 2023 ברמת האוגדה בעזה ובפיקוד הדרום, הכיר את תוכנית חמאס לפעולה “חומות יריחו”, אך המידע לא הגיע ליעדו. בלילה שקדם למתקפה היה מידע “יש משהו באוויר” מהשב”כ לאמ”ן, אך התרעה זו לא קיבלה תשומת לב מספקת. מודל פשיטה מצומצם של כוחות נוח’בה לתוך שטח ישראל היה ידוע, אך המודל של פיקוד הדרום לא הצביע על פשיטת ענק או על דבר אחר. נגדית מבסיס “ירקון”, שעקבה אחר התנהלות חמאס, התריעה במפורש על מוכנות לפשיטה. אין מענה לשאלה כיצד אוגדת עזה, שנמצאת כפסע מרצועת עזה, נכשלת בגדול בחקר מול חמאס. הכוחות בגזרה לא נדרכו.

במקרה חריג, כפי שקרה ב-7 באוקטובר 2023, היה צורך להקפיץ מבעוד מועד את כל שדרת הפיקוד, מהרמטכ”ל ועד אחרון המפקדים הפרוסים לאורך גדר המערכת בעזה, לכוננות עם שחר על הכלים וכל אחד בתפקידו בחמ”לים ובהגנה על התצפיות.

במקביל, היה צורך להזניק את כל כיתות הכוננות באחריות ראשי היישובים בעוטף עזה ובערים בדרום. כן, הם הגיבורים שהדפו בגופם את כוחות הנוח’בה ושילמו בחייהם.

איני רוצה לנתח את ההתמכרות למודיעין הטכנולוגי, שהכשיל את עבודת המודיעין ביום הטבח ב-7 באוקטובר, אך גם המודיעין האנושי התייבש. בלחימה מול חיזבאללה בדחייה בביירות ובשאר חלקי דרום לבנון, קהילת המודיעין – המוסד, אמ”ן, והשב”כ – מובילה עשייה ברמה גבוהה במודיעין הטכנולוגי, עם תקיפת מטרות איכות המביאות “לסדר חדש” ופיתוח פתרונות יצירתיים וייחודיים לכוחות בשטח.

האחריות להחזרת החטופים

בשונה ממלחמות העבר, הפשיטה של כ-3000 מחבלי נוח’בה ליישובי קיבוצי הנגב המערבי, שדרות ואופקים האזרחיים, הייתה רצח המוני עם רצח בעיניים. חטיפת שבויים/חטופים, רובם אזרחים לצד חיילים/ות. מספר החטופים גדול ועומד על 251. איך ייתכן שהממשלה מאפשרת להפקיר אזרחים להיות מוחזקים כבני ערובה? האחריות להחזרתם מוטלת על ממשלת ישראל. הממשלה הציבה את השבת החטופים כאחת ממטרות המלחמה. מצבם הפיזי והמנטלי של מי שנותר בשבי קשה מנשוא במנהרות חמאס.

מספר כה גדול של אזרחים חטופים שונה משבויי צה”ל במלחמות יום כיפור, והחזרתם לביתם היא הדבר המוסרי ביותר.

מלחמת יום הכיפורים הייתה מלחמה קשה ואכזרית, שהחלה בהפתעה וסופה אינו נראה. היא כללה שחיקה בבלימה, מחיר דמים כבד, תושייה, אחוות לוחמים ומעשי גבורה והקרבה אישית. העקשנות והנחישות של המערך הסדיר, שהיווה כוח הבלימה, וההתעשתות המהירה של המפקדים הזוטרים אפשרו להם להבין את תמונת הקרב במהירות ולהכריע את האויב.

כשלון קהילת המודיעין בין מלחמת יום הכיפורים למחדל אוקטובר 2023 הוא כמעט כמו העתק-הדבק. ה-7 באוקטובר ייחרט בלוח השנה כתאריך היסטורי עם כתם שחור בתולדות המדינה, הטבח הגדול ביותר שידעה המדינה.

להערכת אמ”ן, לפני מלחמת יום הכיפורים הסבירות למלחמה הייתה “נמוכה ביותר”, והתעלמו ממידע מודיעיני “מוצק” שהביאו המוסד ומפקד יחידת 8200 יואל בן פורת ז”ל. מידע זה הועבר להנהגה המדינית-ביטחונית, וכך גם במלחמת “חרבות ברזל”. הכשל המודיעיני היה מערכתי, מהשטח ועד הקברניטים. הייתה חובה למתן התרעה בזמן, אך הכישלון של ה-7 באוקטובר חייב להזכיר לכולנו את הקושי לעמוד באתגר זה לאורך זמן ובמלחמה שלא הסתיימה.

המידע שהיה בידי שר הביטחון ליברמן, שהוצג לרוה”מ בשנת 2018 על כוונות חמאס לתקוף יישובים, נדחה על הסף. השב”כ לא הצליח לספק התרעה מדויקת כפי שהיה מצופה ממנו, וההתרעה שהתקבלה לא עמדה בבסיס הערכת המצב שלא הצביעה על שינוי בשגרת חמאס. לא נדלקה נורת אזהרה, כי חמאס הוערך כמורתע.

מחדל המחדלים

חובה עלינו להצביע על האחריות הגורלית למחדל המחדלים של אותם ימים שאין לכפר עליהם, והאחריות על ה-7 באוקטובר לא קיימת בממשלה ובעומד בראשה. ההימור שהוביל רוה”מ לאורך כל כהונתו, לפיו חיזוק חמאס מבטיח את מדיניות הממשלה והמתנחלים לבידול מהרשות הפלסטינית, התברר כטעות. מרגע האסון שנפלה עלינו אין אחראי אמיתי, ורוה”מ ושריו בורחים מהאחריות. לעומת זאת, יש מי שנטלו על עצמם את האחריות: שר הביטחון גלנט, הרמטכ”ל הרצי הלוי, ר’ אמ”ן אהרון חליווה, ר’ השב”כ רונן בר ועוד.

עדיין עומדת ועולה השאלה האם היה בכוחם של קברניטי ישראל למנוע את המלחמה, ומדוע לא פעלו למניעתה כשהיה בידם המודיעין הברור לעין. ייתכן כי המניעים לכך היו שישראל “עם לבדד ישכון”, ומאז הקמתה חיינו תחת תחושת איום מתמדת. תפיסת הביטחון התבססה על עקרונות שנוסדו מתקופת דוד בן-גוריון, שהניח את משנתו המדינית-ביטחונית, שתאמה את מצבה של ישראל מול שכנותיה ושימשה בסיס לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של צה”ל על הצבא הסדיר והמילואים.

היום שאחרי המלחמה הארוכה ביותר מאז קום המדינה חייב להידון מידית – מהו המשטר שיקום בעזה ביום שאחרי? וכך גם המשטר בדרום לבנון, לאחר ניקיון תשתיות הכפרים מקני הטרור של חיזבאללה.

חייבת להיות הסכמה ברת ביצוע להסדרים מדיניים שיבטיחו שקט בגבולות והחזרת החטופים, ותושבים לביתם. כשהממשלה אינה מקדמת הסדר היא מפקירה את עתידנו. חובה עליה להפנות מבט למשפחות השכולות, לפצועי צה”ל, לחטופים שטרם שבו ולמפונים שטרם חזרו לביתם. יש להצדיע לדור הגבורה שנלחם וממשיך בלחימה. יש בינינו כאלה שלא למדו דבר ושכחו הכל.

המלחמה שנכפתה עלינו תפסה את הממשלה בקיפאון, אך במקביל גילתה לנו שאנחנו חזקים הרבה יותר ממה שהערכנו. היא חשפה את ההתגייסות האזרחית, עוצמתם של האנשים שמניעים את המשק הישראלי, שהתרוממו במקום לטבוע בפחד, וניצחו את הכאוס בכל הידע והניסיון שצברו עם השנים.

אחרי האסון הגדול בעוטף אין פטור מבדיקת תפקודן של ממשלות נתניהו מול חמאס. הדרקטיבה המדינית של רוה”מ – “שקט בכל מחיר”. קהילת המודיעין לקחה אחריות ותסיק מסקנות: מה קרה במטה השב”כ, במסדרונות אמ”ן, בשלוחות בשטח ובקשרים המקצועיים ביחידת 8200.

היו התרעות בדרך בסוף יולי 2023, שהועברו לדרג המדיני על ידי ר’ אמ”ן ור’ אמ”צ בכנסת. גם אם היו חסרות סימני קריאה ורעש, כל אחד מהשרים יודע לתאר מה ידע. חודשיים וחצי לפני ה-7 באוקטובר התריע אמ”ן על תחושות הביטחון של נסראללה, המייצרות כוונות תקיפה, אך חשש הקבינט לפעול נגד הארגון גבר על ההמלצות של השר גלנט.

הקמת ועדת חקירה ממלכתית

אין להבין איך לא פעלו כוחות צה”ל במשך שעות ליד יישובי העוטף ולא נכנסו לפעולה. איך נפלנו למלחמת המנהרות? יש לבחון את לו”ז התפתחות תכנון המנהרות בציר הזמן של תוכנית התקיפה. חובה לרדת לעומק החשיבה של סינוואר והפעולה האכזרית והמתוחכמת להצלחת ההשמדה.

על כל השאלות הקשות לדרג המדיני והדרג הצבאי יהיה מענה רק עם הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתוציא את האמת לציבור בישראל, בדומה לוועדת אגרנט שנחקרה בעקבות מלחמת יום כיפור.

על נשיא המדינה, יצחק הרצוג, להוביל בהקדם את הקמת הוועדה הממלכתית. זהו צו השעה, כפי שהטיל הנשיא יצחק נבון ז”ל על רוה”מ מנחם בגין ז”ל, להקים את הוועדה לטבח בסברה ושתילה בספטמבר 1982 בלבנון, ללא תנאים. בכך הסיר את העננה מעל ישראל מול בת בריתנו ארה”ב, העולם, ובתי המשפט בהאג.

רוה”מ ושרי הקבינט המדיני-ביטחוני חייבים לחיות כל הזמן עם השאלה: מה אם לא תהיה התרעה למערכה ולמלחמה הבאה? (ד”ר דוביק תמרי).