לנז’ט מפתחת דלק תעופה מהדור הבא – ללא שימוש בדלקי מאובנים
אמנם דלקים חלופיים עדיין מייצרים פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים כאשר הם נשרפים במנוע המטוס, אך ההבדל הוא שבתהליך ייצור הדלק הם מסייעים לקזז חלק מהפחמן באטמוספירה
חברת לנז’ט (LanzaJet) פתחה לאחרונה את המתקן הראשון בעולם לייצור דלק תעופה בקנה מידה מסחרי, הממיר אלכוהול לדלק סילוני, עם תוכניות לייצר עד 9 מיליון גלונים בשנה. דיווח של technologyreview.
לנז’ט שואפת לצמצם את ההשפעה הסביבתית של ענף התעופה על ידי חשיבה מחודשת על מקורו של דלק הסילון. כיום, טיסה פירושה צריכת כמויות עצומות של דלקי מאובנים – תעשיית התעופה אחראית לכ-3% מפליטות גזי החממה בעולם.
הטכנולוגיה של לנז’ט מאפשרת ייצור דלק תעופה באמצעות אלכוהול, שניתן להפיק ממגוון מקורות, בהם תירס וקנה סוכר. תהליך הייצור מתחיל באתנול ולאחר מכן עובר שלבים שונים להוצאת מים, חיבור מולקולות לשרשראות ארוכות והוספת מימן. התוצאה היא תערובת כימית שמעובדת הלאה להפרדת המרכיבים המתאימים לשריפה כדלק סילוני.
לנז’ט מובילה את התחום של המרת אלכוהול לדלק תעופה. כיום, כמעט כל הדלקים החלופיים המסחריים לתעופה משתמשים בשומנים, שמנים ושומנים ממוחזרים כחומרי גלם, אך יש חשש שההיצע שלהם מוגבל ככל שהתעשייה תתרחב.
האפשרות החדשה של דלקים חלופיים עשויה להרחיב את ההיצע בצורה משמעותית ולעזור לתעשייה לצמוח במהירות הנדרשת לעמידה ביעדי האקלים. לנז’ט פתחה את המפעל המסחרי הראשון להמרת אלכוהול לדלק תעופה בג’ורג’יה בינואר 2024, וכבר הבטיחה לקוחות לכל הדלק שייוצר במתקן עד לשנת 2034. חברת בריטיש איירווייז, אחת המשקיעות בלנז’ט, תהיה בין לקוחות המפעל.
פוטנציאל ההשפעה: הפחתת פליטות הגזים
אמנם דלקים חלופיים עדיין מייצרים פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים כאשר הם נשרפים במנוע המטוס, אך ההבדל הוא שבתהליך ייצור הדלק הם מסייעים לקזז חלק מהפחמן באטמוספירה. במקרה של לנז’ט, תירס או קנה הסוכר המשמשים לייצור האתנול סופגים פחמן דו-חמצני במהלך גידולם. כתוצאה מכך, לפחות חלק מהפליטות שנוצרות בטיסה מתקזזות בזכות תהליך ייצור הדלק.
הדלקים שמפתחת לנז’ט יכולים לצמצם את השפעת הטיסה על האקלים בכ-50%, אם כי הכמות המדויקת תלויה במקור האלכוהול המשמש בתהליך. לדוגמה, אתנול שמיוצר מקנה סוכר עשוי להפחית את הפליטות בין 54% ל-66%, על פי סוכנות הגנת הסביבה של ארצות הברית (EPA), המעניקה אישורים לדלקים דלי פליטות במסגרת תקן הדלקים המתחדשים במדינה.
נכון לעכשיו, לנז’ט מתכננת לערוך ניסויים במפעל החדש שלה בג’ורג’יה באמצעות דלקים מבוססי תירס, אם כי בארה”ב היא מוסמכת למכור דלקים המבוססים על קנה סוכר בלבד. החברה גם משתפת פעולה עם הבעלים הקודם שלה, LanzaTech, כדי להשתמש בחומרים כמו פסולת עירונית וגזי פסולת תעשייתית ולהמירם לאתנול, שלנז’ט תעבד לדלק סילוני. מסלול זה עשוי להוביל לייצור דלק סילוני שמזהם ב-85% פחות מדלקי מאובנים, כך טוענת החברה.
סייגים: אתגרים בהתרחבות ובעלויות
הגדלת היקף הייצור מהווה אתגר מרכזי עבור לנז’ט, כמו גם עבור תעשיית הדלקים החלופיים כולה. בשנת 2023, דלקי תעופה חלופיים היוו רק 0.17% מכלל הדלקים ששימשו את ענף התעופה העולמי. היעד של לנז’ט הוא לייצר מיליארד גלונים של דלקי תעופה חלופיים מדי שנה עד 2030 – הרבה מעבר לכ-160 מיליון הגלונים שייצרה תעשיית הדלקים החלופיים כולה בשנה שעברה. כדי לעמוד ביעד זה, תצטרך החברה לבנות מתקנים גדולים רבים ובמהירות.
האתגר המשמעותי הנוסף הוא העלות. בממוצע, דלקי תעופה חלופיים עלו בשנת 2023 פי 2.8 מדלקי מאובנים. אמנם מחירים עשויים לרדת ככל שהמתקנים יתרחבו, אך הדלק מהווה הוצאה משמעותית לחברות התעופה, מה שהופך זאת לשיקול קריטי עבור לקוחות עתידיים.