פרשנות | היערכות ליום שאחרי: כיצד ישראל צריכה לפעול לאחר המערכה בלבנון?

בעקבות חיסול צמרת חיזבאללה, כולל נסראללה, היקף המערכה הנוכחית בלבנון עשוי להתרחב, ואף במידה ניכרת, אך ייתכן גם שתדעך, ואף תסתיים, אם כי הלחימה עשויה להתחדש בעתיד. בינתיים, ישראל חייבת להיערך ליום שאחרי. חיזבאללה הסתבך יותר מדי. הארגון טיפס גבוה מדי על עץ הארזים. ישראל לא צריכה לנהוג כמוהו ובוודאי לא להיתקע שם יחד איתו. ישראל חייבת לגבש אסטרטגיית יציאה.

ישראל ניהלה מערכות שונות בלבנון, החל ממלחמת העצמאות. השיא היה במלחמת לבנון הראשונה, בשנת 1982, כאשר צה"ל התקדם כ-90 ק"מ עד לביירות – מהלך שלא צפוי כעת. חדירה בהיקף מוגבל בהרבה הייתה במלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006. המערכה הנוכחית אינה עדיין מלחמת לבנון השלישית. צה"ל מכנה אותה מבצע, בשם "חיצי הצפון", ולא מלחמה (בניגוד למלחמת "חרבות ברזל" בעזה). 

השם עצמו מצביע על גישה מוגבלת – ירי חיצים מתבצע מרחוק, ובצה"ל הכוונה בעיקר לירי מהאוויר. הדבר מזכיר מבצעים רחבים שצה"ל ערך בשנות ה-90 נגד חיזבאללה. אפשר לכנות את המערכה הנוכחית "ענבי זעם / דין וחשבון 2", רק יעילה בהרבה, הודות לחימוש מתקדם יותר, מודיעין מדויק ועוד. ועדיין, כמו ב-1993 וב-1996, גם כעת צה"ל נשען על הפעלת אש שגורמת להשלכות דומות, כמו נטישת אוכלוסיה לבנונית לכיוון ביירות, שמפעילה לחץ על חיזבאללה.

חיזבאללה חזק יותר מאשר ב-2006, וגם צה"ל השתפר מאז, כולל לקחים חשובים ממלחמות בעזה. אך המחיר של לחימה קרקעית בלבנון עלול להיות גבוה, בעיקר במרחב הלחימה המורכב והמיוער שחיזבאללה מכיר היטב והכין ללחימה ממושכת. גם אין כמובן אלמנט הפתעה. המהלומות שחיזבאללה ספג, כמו בפגיעה במערכת הפיקוד והשליטה שלו, זעזעו אותו, אבל יחידות חיזבאללה בכפרים בנויות להילחם כמסגרות עצמאיות. מספיק שחלק מהן יתעקשו להילחם, תוך מיצוי הארסנל שלהן, כדי לגרום אבדות ולעכב את צה"ל.

ב-1982 ישראל סילקה את אש"ף מלבנון. זה לא יקרה כעת, כי חיזבאללה הרבה יותר מושרש בלבנון. חיזבאללה יעדיף להילחם עד הסוף ולא לברוח לאיראן. כך היה גם בשנות ה-90, כשבסופו של דבר ישראל היא זו שעזבה את לבנון. אם ישראל תבחר לפרוס את צה"ל בדרום לבנון, זה יזכיר את שנות ה-90, אך במציאות קשה יותר. חיזבאללה, עם כל המכות, עדיין יהיה חזק ומיומן, והמחיר שישלם צה"ל יהיה בהתאם.

ב-2006 המלחמה הסתיימה בהחלטת מועצת הביטחון 1701, שהייתה אמורה למנוע את התעצמות חיזבאללה ופריסתו בגבול, מה שלא קרה בפועל. עם זאת, יש לציין כי מאז 2006 ועד 2023 היה שקט יחסי בגבול הלבנון. ישראל התמודדה עם ההתעצמות של חיזבאללה, כמו שהתמודדה עם האיום הסורי בגולן בעבר. לעתים, שיקול הדעת המחושב היה עדיף על מתקפת מנע.

כעת, גם אם יושג הסדר מדיני, הוא לא יכפה על חיזבאללה מגבלות משמעותיות, וההתעצמות שלו תימשך. האפשרות להמשך מלחמה היא מציאות קיימת, אך סיום זמני של הלחימה, תוך הישענות על הגנה חזקה בגבול הצפון, עדיף על מערכה קרקעית ממושכת בדרום לבנון.

בשורה התחתונה, ישראל זקוקה לאסטרטגיית יציאה, שמשמעותה הנחתת מהלומה על חיזבאללה תוך היערכות חזקה על הגבול, בלי התפרסות בלבנון.