פרשנות | רצועת הביטחון: האם ישראל בדרך לסיבוב נוסף בלבנון?

מלחמת לבנון ה-3 החלה באופן דומה ל-2 בשנת 2006. במקום חטיפת חיילים, היה מבצע נועז המיוחס לישראל שבו התפוצצו אלפי מכשירי ביפר וקשר בידי אנשי כוח רדואן, יחידת העילית של חיזבאללה. לאחר מכן תקף חיל האוויר כ-2000 מטרות במספר ימים. כעת, כמו אז, מחכים להחלטה על תמרון קרקעי – ההחלטה הקשה שמסכנת את חיילי צה"ל בכיבוש כפרים מידי חיזבאללה.

השאלה הגדולה היא מה תעשה ישראל כאשר כוחות צה"ל יגיעו לנהר הליטאני. מדובר בשאלה של מחיר ולא של יכולת – חיזבאללה אינו יכול לעצור את תמרון צה"ל, רק להקשות עליו. מטרת המלחמה היא למנוע ירי על יישובי הצפון ולאפשר לתושבים לשוב הביתה.

האם הגעה לנהר הליטאני תשיג את המטרה? ללא הסכם מדיני, התשובה כנראה שלילית. חיזבאללה לא ייעלם אלא יחלש, והסיכון שבזמן קצר יחזור לאיים על ישראל נשאר בעינו. הירי הארטילרי והטילים יכולים לפעול גם מעבר לנהר הליטאני.

בקרב הציבור הישראלי יש החוזרים לדבר על פתרון של רצועת ביטחון, כפי שהיה בעבר. מטרתה למנוע ירי וחדירות לשטח ישראל, אך יש בעיה: כיום, לחיזבאללה יש יכולות טילים שמגיעות הרבה מעבר לגבול רצועת הביטחון. גם תפיסת המלחמה בין המלחמות, שמנסה למנוע הברחות נשק לחיזבאללה, לא הצליחה למנוע את חיזוק הארגון.

מה לגבי פלישה קרקעית מצד חיזבאללה וביצוע טבח דוגמת זה שביצע חמאס בעוטף עזה? רצועת ביטחון עשויה להקטין את הסיכון לכך, אך לא תבטל אותו לחלוטין. רצועת ביטחון יכולה לשפר את מודיעין השטח של צה"ל, אך המחיר בחיי חיילים עלול להיות גבוה יותר מאשר בעבר, בשל שיפור היכולות של חיזבאללה.

לרצועת ביטחון יש גם היבטים בינלאומיים: נוכחות ישראלית קבועה בשטח לבנון עלולה לעורר התנגדות חזקה בלבנון ובזירה הבינלאומית, דבר שישראל צריכה לקחת בחשבון. יוזמה כזו תדרוש, במידה רבה, גיבוי שקט מהקהיליה הבינלאומית, כולל ארה"ב ומדינות אירופה.

בסיכומו של דבר, המלחמה הנוכחית נועדה להחזיר את תושבי הצפון הביתה וליישם במידת האפשר את החלטת האו"ם 1701. אך פתרון צבאי בלבד לא יפתור את הבעיה. לצד הצעדים הצבאיים, ישראל תצטרך לפעול גם במישור המדיני, ולבנות מערכת בינלאומית שתייצר מנופים על חיזבאללה ותביא ליציבות ארוכת טווח.