פרשנות | מהייטק לביטחוני: המלחמה שמאיצה את מהפכת החדשנות בחברות הביטחוניות
מאז ה-7 באוקטובר, חברות ביטחוניות בישראל חוות גידול חסר תקדים בפיתוח טכנולוגיות חדשות ובנהירה של אנשי הייטק צעירים ומנוסים. השינויים הגיאופוליטיים, תחושת השליחות, והאתגרים הטכנולוגיים המורכבים משנים את מפת התעסוקה ומציבים את התעשייה הביטחונית בחזית החדשנות הישראלית
מאז ה-7 באוקטובר, חברות הביטחוניות מאיצות את תהליכי הפיתוח והחדשנות שלהן. בשנה האחרונה אנו עדים למגמה מואצת של אימוץ מתודולוגיות ותהליכי פיתוח מודרניים, המשנים את פני החברות הביטחוניות וייתכן שזו תהיה המגמה שתעצב את פני ההייטק הישראלי כולו בשנים הבאות.
באופן מסורתי, חברות ביטחוניות התקשו למשוך עובדים צעירים, שמעדיפים את התנאים וההצעות המפתות של חברות סטארט-אפ וחברות טק בינלאומיות. עם זאת, מאז פרוץ המלחמה אנו רואים נהירה של צעירים מוכשרים וגם של עובדים מנוסים, שבוחרים לעבור מחברות טכנולוגיה אזרחיות לעשייה הטכנולוגית הביטחונית.
כמי שעובדת באופן צמוד עם החברות הביטחוניות המובילות בישראל במשך שנים רבות, אני יכולה להעיד על גידול מסיבי במספר קורות החיים הנשלחים מיוזמתם של עובדי הייטק לחברות הללו. תופעה זו מכניסה "זריקת חדשנות" לחברות הביטחוניות.
מאז פרוץ מלחמת אוקראינה-רוסיה, החברות הביטחוניות הישראליות חוות גידול משמעותי בהזמנות ובביקושים. זה מתבטא לא רק בהגברת תפוקת הייצור, אלא גם בגידול משמעותי במיזמי הפיתוח. ניתן לראות הרבה יותר תקנים ודרישות טכנולוגיות בחברות הביטחוניות, ולשמחתנו, גם ההון האנושי זורם לשם בשצף.
אנשי הייטק בוחרים את מקום עבודתם על בסיס שלושה גורמים עיקריים: תנאים, אימפקט ואתגר. מושג ה"אימפקט" רווח מאוד בקרב אנשי הייטק, ומתייחס למידת ההשפעה החיובית של הטכנולוגיה שהחברה מפתחת על העולם. מאז ה-7 באוקטובר, הייטקיסטים מבינים בצורה ברורה יותר את האימפקט שיש לחברות הביטחוניות על מצבה של ישראל. לא מעט הייטקיסטים צעירים שפגשתי מציינים כי תחושת שליחות היא הסיבה העיקרית למעבר שלהם לחברה ביטחונית.
גם בתחום התגמול חלה שינוי: הטלטלות במגזר ההייטק בשנתיים האחרונות וגלי הפיטורין, לא רק בישראל אלא בעולם כולו, גורמים להייטקיסטים לתת משקל רב יותר ליציבות ולאופק לטווח ארוך.
ברמת האתגר, החברות הביטחוניות הצליחו למשוך גם עובדים מנוסים, שבוחרים לעבור מחברות טכנולוגיות מובילות אל תחום הביטחון. השינויים הגיאופוליטיים בעולם בשנים האחרונות, לצד האיומים הגוברים על העורף, מחייבים פיתוח מואץ של פתרונות חדשים וחדשניים.
לדוגמה, האתגר הטכנולוגי הגדול מאז פרוץ המלחמה הוא התמודדות עם איום הכטב"מים. החברות הביטחוניות מנסות כבר שנים לפתח מערכת הגנה יעילה כנגד כטב"מים, בדומה לכיפת ברזל בתחום הבליסטי. זהו אתגר מורכב, בשל אופי המעוף והחתימה הנמוכה של הכטב"מים. בעולם ההייטק אנו מכנים זאת "pain", כלומר בעיה שטרם נמצא לה פתרון, וזה מה שמניע יזמות וחדשנות.
תחום הבינה המלאכותית תופס מקום חשוב בפרויקטים הביטחוניים, בעיקר ביישומי ראיית מכונה לזיהוי מטרות ועקיבה, אינטגרציית דאטה ממקורות שונים, וסיוע בקבלת החלטות. לאחרונה גם תחום ה-GenAI משתלב יותר ויותר בפרויקטים ביטחוניים, בעיקר בתחומי הסייבר והדאטה.
בנוסף, החברות הביטחוניות מאמצות תהליכי פיתוח, ארכיטקטורות ומתודולוגיות מהתרבות הארגונית של ההייטק האזרחי, כמו שימוש בקוד פתוח, סביבות ענן וכלים לשיפור השיתוף והסטנדרטיזציה בארגון. שינויים אלו מתאפשרים תודות לאנשים מנוסים מחברות טק, שמביאים עימם ידע ונקודות מבט חדשות.
לבסוף, גם אקוסיסטם הסטארטאפים הביטחוניים בישראל נמצא בצמיחה, והשילוב הזה צפוי להזניק קדימה את התחום ולחזק את מעמדה הגיאופוליטי של ישראל בעולם.
הכותבת היא המנכ״לית והבעלים של חברת הטכנולוגיה CodeValue (מקבוצת ספידווליו הנסחרת בת"א)