שקט, מלחמה: הגבול הדק בין ביטחון אישי לפגיעה בפרטיות

בעיצומה של המלחמה הנוכחית, הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת מסמך חשוב שמעלה את סוגיית הפרטיות בזמן חירום אל קדמת הבמה. 

המסמך מתמודד עם השאלות המורכבות סביב האיזון בין הצורך להגן על האזרחים במהירות וביעילות בעתות חירום, כגון מלחמות, אסונות טבע או מגפות, לבין החובה להגן על הזכות הבסיסית לפרטיות, גם במצבים בהם יש לחץ עצום לקבל החלטות מהירות. אחד האתגרים המרכזיים במצבי חירום הוא כיצד לשמור על פרטיותם של אזרחים כאשר יש צורך דחוף באיסוף ועיבוד מידע אישי.

הרשות מזהירה כי בתקופות חירום עלולות להיווצר מחלוקות סביב היקף הפגיעה המותרת בפרטיות, איזה סוגי טכנולוגיות ניתן וצריך להפעיל כדי להתמודד עם המצב, ולכמה זמן יש לשמור את המידע שנאסף. דוגמה לכך היא מגפת הקורונה, אז נוצר ויכוח נרחב על השימוש במעקבים דיגיטליים, מה שהעלה שאלות נוקבות לגבי הפגיעה בפרטיות.

הרשות מדגישה כי גם בעיתות חירום, פגיעה בפרטיות צריכה להתבצע בהסכמה ככל האפשר, או להסתמך על סמכות חוקית ברורה. יש ליידע את הציבור לגבי השימוש במידע אישי בזמן אמת, או אם זה לא מתאפשר, בהקדם האפשרי לאחר מכן. יתרה מכך, יש להבטיח שהמידע שנאסף במהלך אירועי חירום יוגבל אך ורק למה שדרוש לטיפול במצב, ולהקפיד למחוק את המידע בהקדם האפשרי לאחר חזרת השגרה.

בנוסף, המסמך מדגיש את הצורך באבטחת מידע מוגברת במהלך חירום, שכן בתקופות אלו עולה הסיכון להתקפות סייבר מצד גורמים עוינים. לכן, על הגורמים האוספים ומנהלים את המידע להקפיד על אבטחתו ברמה גבוהה במיוחד, למרות האתגרים שנוצרים במצבי חירום, כמו חוסר וודאות ולחץ זמן.

לסיכום, הרשות קוראת להקפדה יתרה על שמירת פרטיותם של אזרחים גם במצבי חירום, ולהבטיח שהשימוש בטכנולוגיות הפוגעות בפרטיות ייעשה במידתיות ורק כשיש הכרח לכך. עם סיום אירועי החירום, יש להפסיק את השימוש באמצעים אלו כדי להחזיר את האיזון בין הצורך בביטחון לבין ההגנה על זכויות הפרט.