המזרח הפרוע: דיני הבטיחות בעבודה לא חלים ביהודה ושומרון

לאחרונה הודיע משרד המשפטים כי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה (להלן: "מינהל הבטיחות"), הוכנס למשטר בקרה מיוחד של משרד המשפטים עקב אי עמידה מלאה בדרישות חוק חופש המידע, על מנת לוודא את פרסום ההנחיות שהוא פועל לפיהן, כנדרש בחוק חופש המידע. במסגרת הליך זה, כאשר עלה נושא נוהל פעילות בשטחים המוחזקים (יהודה ושומרון), מינהל הבטיחות ענה למשרד המשפטים: "חוקי הבטיחות בעבודה אינם חלים באזורים אלה".  

מהודעת מינהל הבטיחות מתברר שדיני הבטיחות בעבודה אינם חלים באזורים בשליטה אזרחית ישראלית הנמצאים ביהודה ושומרון, ושמינהל הבטיחות כלל אינו מבצע בהם אכיפה של דינים אלו. מעבר לאתרי בנייה (בהם מתרחשות תאונות עבודה רבות) קיימים בשטחי יהודה ושומרון אזורי תעשייה גדולים ומפותחים, כגון אזור תעשיה ברקן, אזור תעשיה מישור אדומים, אזור תעשיה עטרות (ליד ירושלים), באריאל, בבקעת הירדן ועוד.  

האם דמם של העובדים באזור התעשייה של ראש העין סמוק יותר מדמם של העובדים באזור התעשייה ברקן? האם בטיחותם של העובדים באזור התעשייה מישור אדומים חשובה פחות מבטיחותם של העובדים בירושלים הסמוכה? באופן אבסורדי, ממשלת ישראל מפלה לרעה ציבור עובדים, שחלקו מתיישבים / מתנחלים ביהודה ושומרון, ומסכנת את חייהם בצורה שהיא לא מתירה לעשות מחוץ לשטחי יהודה ושומרון.  

נוצר מצב מעוות שבו עובד שגר בפתח תקווה ועובד באריאל אינו מקבל מהמדינה את אותה הגנה ופיקוח על מקום עבודתו כמו השכן שלו שעובד בכפר סבא. במסגרת הליך רישוי עסקים ביהודה ושומרון, לרוב מסתפקים בהצהרה של המעסיק, אך לא קיים פיקוח משמעותי על קיום דיני הבטיחות בעבודה. לעיתים נראה ששטחי יהודה ושומרון הפכו "מקלט רגולציה" לגבי בטיחות בעבודה, ובאזורים אלו המעסיקים יכולים להימנע מהשקעת המשאבים הנדרשים לצורך נושא זה ולסכן את העובדים.  

בעקבות הודעת מינהל הבטיחות למשרד המשפטים, נחשף שיהודה ושומרון הפכו ל"מזרח הפרוע", שבו לא מחילים את דיני הבטיחות בעבודה.  

מדוע דיני הבטיחות בעבודה לא הוחלו ביהודה ושומרון? גורם יודע דבר מסר כי בטיחות בעבודה נחשבת לנטל רגולטורי, שרבים היו מוותרים עליו בשמחה, ולכן לאיש אין תלונות לגבי המצב. גורם אחר טען כי מינהל הבטיחות מעוניין "לייפות את הנתונים" על ידי התעלמות מנפגעי תאונות עבודה ביהודה ושומרון.  

אבל מה לגבי הנכים שנותרים לאחר תאונות עבודה? מה לגבי האלמנות והיתומים שהם שאריהם של עובדים שנהרגו (ושיהרגו) בתאונות עבודה? למרבה התדהמה, מתברר שהם לא מעניינים אף אחד, והנפגעים בתאונות עבודה אפילו לא נספרים בסטטיסטיקה הרשמית של נפגעי תאונות עבודה בישראל. למינהל הבטיחות בעבודה נוח להתעלם מחלק מהנפגעים בתאונות עבודה ולדווח על נתונים נמוכים יותר מנתוני האמת בשטח.  

לסיכום: אני סבור שעל מפקד פיקוד מרכז, האלוף אבי בלוט, שמופקד על השטח, ועל מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף רסאן עליאן, שמנהל מטעם מדינת ישראל את הפעילות האזרחית בשטחי יהודה ושומרון בהם המדינה לא החילה את סדרי המינהל והשיפוט שלה, חלה חובה להפסיק את ההתנהלות בסגנון "המזרח הפרוע" ולהחיל את כל דיני הבטיחות בעבודה הישראליים על השטחים בשליטה אזרחית ישראלית ביהודה ושומרון.  

אני סבור שעל ראש המינהל האזרחי ביהודה ושומרון, תת אלוף הישאם אבראהים, לפרסם בפרק "מדיניות ונהלים" באתר האינטרנט של המינהל האזרחי את כל הדינים והנהלים המחייבים ביהודה ושומרון לגבי בטיחות בעבודה (וגם בנושאים אחרים), כנדרש בסעיף 6 לחוק חופש המידע. גם על השר בצלאל סמוטריץ', שמונה כשר נוסף במשרד הביטחון וממונה על התחום האזרחי באיו"ש (בנוסף לתפקידו כשר האוצר), לטפל בכך, שכן האחריות במקרה של כישלון בנושא תוטל עליו.  

מעבר לכך, על הממשל האזרחי ועל מינהל הבטיחות למלא את תפקידם ואת חובותיהם, מבלי להתרשל, ולאכוף את כל דיני הבטיחות בעבודה גם באזורים אלו, לפני שיקרו אסונות נוספים.

תגובת דובר צה״ל

מזה למעלה מעשר שנים מקדם פיקוד המרכז והייעוץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון את החלת דיני הבטיחות בעבודה באזור. על אף זאת ובשל מגבלות החיצוניות לצה״ל - טרם הושלמה עבודת המטה בנושא. לעבודת המטה המדוברת ישנן השלכות כלכליות על מספר גופים שאינם צבאיים.

המחבר הוא מהנדס יועץ בנושאי בטיחות וחומרים מסוכנים, מכין חומרי הדרכה וחוות דעת מומחה עבור בתי משפט. גילוי נאות: המחבר הגיש בקשה לפי חוק חופש המידע ובה דרש שמינהל הבטיחות יפרסם את הנהלים שלו, ואף הגיש עתירה לבג"ץ בדרישה לתקן את תקנות חומרי הנפץ.