האם המשק הישראלי ערוך להתמודד עם הסכנות של רכבים מונעי מימן?

בימים אלה פרסם המשרד להגנת הסביבה הודעה לציבור לגבי כך שהמשרד מקדם תחבורה ידידותית לסביבה באמצעות משאיות אשפה חשמליות המונעות באמצעות מימן, כאשר לדבריהם המטרה היא להפחית מטרדי רעש ולצמצם את הפליטה של גזי חממה משריפת דלק פחמימני.

הודעה זו מעלה מספר שאלות שכרגע אין להן מענה. 

הראשונה: בכל העולם תהליך הפקת מימן יקר ועדיין בפיתוח. האם בישראל התהליך כבר הגיע לרמה מספקת של מחיר ויעילות?
השנייה: האם באמת משאיות אשפה מונעות מימן יובילו להורדה משמעותית בפליטת גזי חממה?
השלישית: האם מדינת ישראל ערוכה לספק מימן למשאיות אשפה בפרט, ולכלי רכב מונעי מימן בכלל?
הרביעית: האם משרד התחבורה נערך לשינוע של חומר מאוד מסוכן, גז מימן, במשאיות רבות בכבישי הארץ?
החמישית: האם הרשות הארצית לכבאות והצלה (כב"ה) ערוכה לטפל באירועי שריפה של כלי רכב אלה? האם קיים נוהל בנושא?
השישית: האם כב"ה הוציאה הנחיות לציבור בנוגע לאופן החנייה של כלי רכב מונעי מימן בחניונים תת-קרקעיים ומקורים?
השביעית: האם מדינת ישראל ערוכה לטפל בסיכוני ביטחון ממכוניות מונעות מימן?

ואלה רק השאלות העיקריות שעולות בנוגע למימן ולסיכוני בטיחות ישירים, כאשר קיימים עוד גורמי סיכון ובעיות שלא אתייחס אליהם בכתבה זו.

האם בישראל הפקת המימן ברמת פיתוח מתקדם?
הפקת מימן היא תהליך יקר ומורכב, שעדיין בפיתוח. האם בישראל הפיתוח הגיע לרמה גבוהה שתבטיח מחיר כדאי לאזרח ולרשויות המקומיות להשתמש בכלי רכב מונעי מימן, שיעלו להם כסף רב מכספי תקציבי העיריות?

גם אם שימוש במימן יוריד את הפגיעה בסביבה, האם לא עדיף להמתין עד גמר הפיתוח ולהבטיח גם מחיר סביר וגם בטיחות למשתמשים ולרשויות?

האם באמת תהיה הורדה של פליטת גזי חממה?
תחנות טעינה של כלי רכב חשמליים מבוססות על חשמל ממקורות מזהמים. אמנם הזיהום רחוק מהעיר, אך עדיין יש פליטה של גזי חממה ומזהמים אחרים, וזאת מאחר שהחלטה מוטלת בספק הובילה להקמת עמדות טעינה חשמליות ולא סולריות או מאנרגיה מתחדשת אחרת.  
מה צפוי לנו בעמדות הטעינה של מימן?  

המימן מתקבל מתהליך הידרוליזה הדורש אנרגיה. אפשר שתהיה סולרית לדוגמה. בפועל הוקמה בינתיים רק תחנה אחת שמבוססת על אנרגיה סולרית. האם קיימת תכנית ארצית להקמה של אתרי ייצור מימן שתבטיח שכל תחנות הטעינה יהיו על בסיס אנרגיה סולרית או מתחדשת?

אספקה של מימן לתדלוק של כלי רכב ומשאיות אשפה בפרט
כאשר זמינה תחנת תדלוק אחת (לפי חיפוש בגוגל), האם כבר בשנה הקרובה נוכל לראות פריסה ארצית של רשת תחנות תדלוק מימן? האם יהיה מענה מקיף לתדלוק בטוח וזמין כך שכלי הרכב והמשאיות יוכלו לבצע תדלוק נוח ולצאת לשטח כדי לפנות את האשפה לתושבים?

האם תחנות הדלק נערכות לגורמי הסיכון ממאגרי מימן והתדלוק בהם, כולל סיכוני דליפת מימן ושריפות כתוצאה מפריקת חשמל סטטי, או לתכונה המיוחדת של המימן - שהוא קל מהאוויר ונוטה להצטבר בגובה?  

חשוב לציין ששריפה של מימן יוצרת להבה בלתי נראית לעין. לכך נדרש ציוד מיוחד, כמו מצלמות תרמיות, כדי לזהות התרחשות שריפה.

משרד התחבורה: שינוע של מימן ונסיעה של כלי רכב בכבישים
כיום, ברוב המקומות בעולם בהם יש תחנות תדלוק במימן, האספקה של המימן היא בהובלה במכלים במצב נוזלי או דחוס, או באספקה בצנרת לתחנות הממוקמות קרוב לאזור הייצור. ללא פריסה של תשתית מלאה שתיתן מענה לתדלוק, השימוש בכלי רכב מונעי מימן אינו כדאי תפעולית וגם מבחינה כספית.

כך שקיימת הסתברות גבוהה להתרחשות אירוע בסיכון גבוה במהלך שינוע של כמות גדולה של מכליות שתובלנה מימן, שהנו חומר דליק ונפיץ.

האם כבאות והצלה ערוכים לטפל באירועי שריפה של כלי רכב אלה?
שריפה של רכב מונע מימן דומה לשריפה של רכב בנזין או סולר, במספר הבדלים קטנים, כמו שצוין קודם - שהשריפה הנה עם להבה שאינה נראית.

הנחיות לציבור לאופן החניה של כלי רכב מונעי מימן בחניונים תת-קרקעיים ומקורים
כאשר מדובר בכלי רכב מונעים בגפ"מ (גז פחמימני מעובה), קיימות הנחיות ברורות שאין כניסה של כלי רכב מונעי גפ"מ לחניונים תת-קרקעיים ומקורים.

מדינת ישראל וסיכוני ביטחון ממכוניות מונעות מימן
מימן הוא חומר מסוכן שכאשר מגיע לידיים חורשות רע, עלול להוות חומר נפץ ולהגביר אירועים.

המשרד להגנת הסביבה רוצה לקדם נושא חשוב של הורדת הפגיעה בסביבה. האם משאיות אשפה מונעות מימן הן הפתרון, כאשר הטכנולוגיה עדיין בהתפתחות, התשתית עדיין לא החלה להיבנות, ואין הנחיות לציבור בנוגע להתנהלות בסביבה של כלי רכב מונעי מימן?

המשאיות המונעות במימן אמנם עשויות להפחית את הפגיעה בסביבה אם יתממשו התשתיות הנדרשות, אך הכוונה לקידום התחום מעלה שאלות רבות לגבי ההיערכות של כלל הגורמים הממלכתיים לטיפול בסיכונים האפשריים הנובעים משימוש במימן.  

מעל הכל, עולה השאלה המרכזית: האם ישראל מוכנה להסתכן בפריסת כלי רכב מונעי מימן בזמן שבו אין עדיין נהלים ברורים, תשתית רחבה, או אמצעים להגנה מסיכונים הקשורים בחומר זה?

ד"ר ורד קויפמן כימאית, יועצת לבטיחות עבודה ושימוש בחומרים מסוכנים ולבטיחות בתעסוקה, ומרצה במגוון נושאים של בטיחות חומרים מסוכנים.