פרשנות | האצת הגרעין האיראני: תוצאה בלתי צפויה של מתקפת ה-7 באוקטובר
משדה הקרב בעזה למעבדות באיראן: כיצד עימות אחד צפוי להשפיע על מאזן הכוחות האזורי
Credit: REUTERS
ב-7 באוקטובר 2023, העולם נחרד מהמתקפה האכזרית של חמאס על אזרחים ישראלים. אירוע זה, מעבר להשלכותיו המיידיות והטרגיות, הניע שרשרת אירועים שהשפעתם מורגשת הרחק מעבר לגבולות ישראל ועזה. אחת התוצאות המדאיגות ביותר, אך פחות נידונות, היא האפשרות להאצה משמעותית בתוכנית הגרעין האיראנית.
הקשר בין איראן, חמאס וחיזבאללה
כדי להבין את המצב במלואו, עלינו להכיר בקשרים העמוקים בין איראן לבין ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה. במשך שנים, איראן סיפקה תמיכה כלכלית, צבאית ואידיאולוגית לארגונים אלה, רואה בהם כלי להרחבת השפעתה האזורית ולקידום מטרותיה נגד ישראל והמערב.
ארגוני טרור אלו קשורים בטבורם לתוכנית הגרעין האיראנית, שנמצאת תחת פיקוח ולחץ בינלאומי זה זמן רב. תפקידם למנוע את תקיפת מתקני הגרעין כמנוף על ישראל ובעקיפין על ארה״ב ואירופה. אם תבוצע תקיפה, ישראל, בת טיפוח של המערב, תישא בתוצאות המלחמה.
הרקע: הסכם הגרעין ונסיגת ארה"ב
חשוב לציין כי האצת תוכנית הגרעין האיראנית לא החלה עם אירועי אוקטובר 2023. היא מושרשת עמוק יותר בהיסטוריה האחרונה, ובפרט בהסכם הגרעין (JCPOA) שנחתם ב-2015 ובנסיגת ארה"ב ממנו ב-2018. נסיגה זו והטלת סנקציות מחודשות על איראן יצרו תנאים שדחפו את טהרן להאיץ את תוכניתה הגרעינית עוד לפני המשבר הנוכחי.
כתומכת מרכזית בחמאס, איראן מצאה את עצמה בעמדה מורכבת לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. מחד, היא לא יכלה להתעלם מהתגובה הישראלית החריפה נגד ארגון טרור בן בריתה. מאידך, עימות ישיר עם ישראל היה כרוך בסיכונים עצומים, כולל סיכונים לתכנית הגרעין הצבאית. מצב זה הוביל להסלמה הדרגתית במתיחות האזורית, כאשר איראן נאלצה להפגין תמיכה בחמאס ובחיזבאללה, תוך ניסיון להימנע מעימות ישיר עם ישראל וארה״ב.
תפיסת האיום על הישרדות המשטר האיראני
ככל שהעימות בין ישראל לחמאס התעצם, כך גברה באיראן התחושה כי הישרדות המשטר עצמו נמצאת בסכנה. האיומים מצד ארה״ב כחלק מהעברת המסרים לטובת ישראל, הגבירו בטהרן את ההבנה שמלחמה עם ישראל, משמעותה מלחמה עם ארה״ב.
ההנהגה האיראנית נכנסה למצב אסטרטגי בעייתי. מחד, היא ראתה בפגיעה בבעלי בריתה איום אסטרטגי היות ואלו, כאמור, משמשים מנוף להגנה על תכנית הגרעין וגם מספקים לאיראן מעמד אזורי המסוגל להשפיע על הנעשה במזה״ת. מאידך, הפלישה הישראלית לעזה וחיסול איסמעיל הנייה, דורשים תגובה כלשהי מאיראן. תגובה שיכולה להוביל לפגיעה בתכנית הגרעין הצבאית.
תחושת חוסר אונים זו מתורגמת לאיום ויכולה להוביל להחלטה להאיץ את תוכנית הגרעין, ככלי הרתעה ומקור כוח מול האיומים הנתפסים.
השפעת הסנקציות הכלכליות
חשוב לציין כי הסנקציות הכלכליות המוטלות על איראן, במקום לרסן את פעולותיה, עלולות לדחוף אותה לפתח יכולות גרעיניות כאמצעי מיקוח והרתעה. הלחץ הכלכלי מגביר את תחושת האיום של המשטר ומחזק את הטיעון הפנימי לפיתוח "ביטוח גרעיני" נגד התערבות זרה.
תפקיד רוסיה וסין
לא ניתן להתעלם גם מתפקידן של רוסיה וסין בזירה. שתי המדינות הללו הן בעלות ברית חשובות של איראן ויש להן השפעה משמעותית על התנהלותה בזירה הבינלאומית. תמיכתן הדיפלומטית והכלכלית באיראן מספקת לה מידה של חסינות מפני לחץ מערבי ועלולה לעודד אותה להמשיך בתוכנית הגרעין.
השפעת הפיתוח הגרעיני על יחסי איראן-מדינות המפרץ
האצת תוכנית הגרעין האיראנית משפיעה גם על יחסיה עם מדינות המפרץ, ובפרט עם ערב הסעודית. החשש מאיראן גרעינית עלול להוביל למרוץ חימוש אזורי ולערער את היציבות במפרץ הפרסי, אזור קריטי לכלכלה העולמית.
השלכות והשערות
האצת תוכנית הגרעין האיראנית מעלה חששות כבדים באשר ליציבות האזורית והגלובלית. היא מאיימת על מאזן הכוחות במזרח התיכון ועלולה להוביל למרוץ חימוש גרעיני אזורי. יתרה מזאת, היא מעמידה בסכנה את המאמצים הדיפלומטיים להשגת יציבות באזור, כולל את הסכמי אברהם והניסיונות לנרמול היחסים בין ישראל למדינות ערב.
הקהילה הבינלאומית ניצבת כעת בפני אתגר מורכב. מצד אחד, יש צורך בתגובה נחרצת למניעת האצת תוכנית הגרעין האיראנית. מצד שני, תגובה קיצונית מדי עלולה להוביל להסלמה נוספת ולדחוף את איראן לפעולות קיצוניות יותר.
דיון בחלופות צבאיות
למרות שפעולה צבאית נגד מתקני הגרעין האיראניים נשקלת על ידי מדינות מסוימות, חשוב לשקול בזהירות את ההשלכות האפשריות של צעד כזה. תקיפה צבאית עלולה להוביל להסלמה אזורית משמעותית ולתגובת נגד איראנית שתערער את היציבות במזרח התיכון כולו.
לא ניתן מעוד מימד: המצב הפנימי באיראן, כולל המחאות האחרונות והלחץ הציבורי על המשטר. גורמים אלה עשויים להשפיע על החלטות המשטר בנוגע לתוכנית הגרעין, כאשר הוא מנסה לאזן בין הצורך בלגיטימציה פנימית לבין שאיפותיו האזוריות והבינלאומיות.
השלכות ארוכות טווח
מתקפת ה-7 באוקטובר והאירועים שבאו בעקבותיה הובילו, באופן בלתי צפוי, לאפשרות האצה בתוכנית הגרעין האיראנית. מצב זה מדגיש את המורכבות והקשרים העמוקים בין אירועים שונים במזרח התיכון, ואת הצורך בגישה מקיפה ורב-ממדית לפתרון סכסוכים באזור.
בטווח הארוך, איראן גרעינית עלולה לשנות באופן דרמטי את מאזן הכוחות במזרח התיכון ובעולם כולו. זה עלול להוביל למרוץ חימוש אזורי, לערער את היציבות הגלובלית, ולהגביר את הסיכון לעימותים גרעיניים עתידיים.
כדי להתמודד עם האתגר הנוכחי, יש צורך בשילוב של לחץ דיפלומטי, סנקציות כלכליות ממוקדות, ופתיחות לדיאלוג. במקביל, חשוב לחזק את מנגנוני הפיקוח הבינלאומיים ולעודד שיתוף פעולה אזורי בנושאי ביטחון. יש לשקול גם אפשרויות לחידוש המשא ומתן או ליצירת הסכם חדש שיהיה מקובל על כל הצדדים.
השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא: כיצד ניתן לנטרל את האיום הגרעיני האיראני מבלי להוביל להסלמה נוספת באזור? התשובה לשאלה זו תשפיע לא רק על עתיד המזרח התיכון, אלא על היציבות העולמית כולה.
