נתוני סקר חדש חושפים: אמון הציבור בצה”ל מזנק, אך המשטרה והממשלה צוללות לשפל חדש

בסקר מקיף שנערך לאחרונה על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, נרשמה עלייה משמעותית במרבית מדדי האמון של הציבור הישראלי בכוחות הביטחון, כאשר צה"ל, חיל האוויר, וחיל המודיעין זכו לרמות אמון גבוהות במיוחד. עם זאת, נרשמה ירידה באמון הציבור במשטרה ובממשלה, בעוד התמיכה בראש הממשלה נותרת יציבה.

הסקר, שהקיף מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית, מצא כי 70% מהנשאלים מביעים אמון גבוה בצה"ל, כאשר בקרב האוכלוסייה היהודית, הנתון אף גבוה יותר ועומד על 78%. בנוסף, חיל האוויר זוכה לעלייה מרשימה באמון הציבור, עם 75% במדגם הכולל ו-83% בקרב היהודים, עלייה של 5% מאז הסקר הקודם שנערך ביולי. גם חיל המודיעין זוכה לאמון גובר עם 56% במדגם הכללי ו-62% בקרב האוכלוסייה היהודית.

לעומת זאת, אמון הציבור בממשלה נותר נמוך יחסית, עם 17% בלבד המביעים בו אמון במדגם הכללי, עלייה של 2% בלבד מאז הסקר האחרון. גם המשטרה סובלת מירידה באמון הציבור, כאשר רק 29% מהנשאלים מביעים אמון גבוה בה, ירידה של 5% מאז יולי.

בתחום הביטחון, הסקר מצביע על תחושת ביטחון לאומית מעורבת. בעוד מרבית הנשאלים מאמינים שצה"ל ינצח במלחמה בצפון ובדרום, ישנה תחושת ספק בנוגע להשפעת חיסולי איסמעיל הנייה ופואד שוכר. 38% מהנשאלים סבורים שהחיסולים שיפרו את מצבה הביטחוני של ישראל, אך אחוז דומה השיבו כי הם לא שיפרו ולא הרעו את המצב.

כשנשאלו על הסיכויים לשחרור חטופים בעקבות החיסולים, כשליש מהנשאלים סבורים כי המצב הורע, בעוד השאר סבורים שהמצב נותר ללא שינוי או אף השתפר מעט. במקביל, רוב הציבור מביע דאגה מהסלמה אפשרית למלחמה ישירה מול איראן, אך עם זאת, מחצית מהנשאלים היהודים תומכים בפעולה צבאית ישירה נגד איראן.

בתחום הסולידריות והחוסן החברתי, הסקר מגלה כי 64% מהנשאלים מוטרדים ממצבה החברתי של ישראל אחרי המלחמה, ותחושת הביטחון האישי נותרת נמוכה, במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית. רק 23% מהנשאלים מביעים תחושת ביטחון אישי גבוהה, כאשר בקרב הערבים הנתון נמוך עוד יותר, ועומד על 8.5% בלבד.

בקרב הציבור היהודי, ישנה עלייה קלה בתמיכה בתגובה צבאית תקיפה יותר בצפון. 27% מהנשאלים תומכים בפעולה צבאית רחבה, גם במחיר של מלחמה אזורית, לרבות כיבוש ושליטה בדרום לבנון, עלייה של 2% מאז יולי.

ממצאי הסקר מדגישים את הדילמות המורכבות שעומדות בפני ההנהגה הישראלית, הן בתחום הביטחוני והן בתחום החברתי, בעוד הציבור נותר חצוי בין תקווה ודאגה לעתיד המדינה.