שש שנים של מחדל: רשות הכבאות לא הכינה נוהל חיוני למלחמת חרבות ברזל
מחדל מתמשך: למרות ההנחיות והאיום הגובר מצד איראן וחיזבאללה, רשות הכבאות וההצלה לא השלימה את הכנת נוהל הכרחי לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים. המחדל עלול להוביל לתוצאות הרות אסון במצבי חירום
Photo by Pixabay: https://www.pexels.com/photo/fire-fighter-wearing-black-and-yellow-unif…
לאחרונה בוצעה הערכות נרחבת כנגד האיומים של איראן וחיזבאללה לשיגור רקטות לעבר מצבורי חומרים מסוכנים. פגיעת רקטה במצבור חומרים מסוכנים עלולה לגרום לאירוע חמור, העלול להתפשט גם למצבורי חומ"ס נוספים ב"אפקט דומינו".
פורסם בתקשורת כי לצורך הקטנת רמות הסיכון פינו והקטינו כמויות של חומרים מסוכנים באתרים שונים, לדוגמה במתקנים באזור מפרץ חיפה. במקרה של תקריות חומרים מסוכנים, הגורם שאמור לספק את המענה הראשוני הוא הרשות הארצית לכבאות והצלה (להלן: כב"ה). על מנת שלוחמי האש יוכלו לתת מענה מיטבי לתקרית חומרים מסוכנים, הם זקוקים למידע לגבי האתרים שבהם נמצאים ריכוזי החומרים המסוכנים.
במכתב מתאריך 17.4.18 (לפני למעלה מ-6 שנים), שכתב טפסר חיים תמם, שהיה ראש אגף בטיחות אש וחקירות בכב"ה (כיום הוא סגן נציב כבאות והצלה, תשתיות לאומיות ומו"פ בכב"ה), נכתב לגבי סקרי סיכונים הנדרשים בתעשיות ובמצבורי חומרים מסוכנים: "נכון להיום, לא קיים אפיון לסקר סיכונים. אגף בטיחות אש החל בתהליך לאפיון ואישור פורמט כאמור, וצפוי לסיים את העבודה בחודשים הקרובים". למרות שהעבודה הייתה אמורה להסתיים תוך מספר חודשים.
חלפו מאז למעלה משש שנים.
לפני כשנתיים, עמי רוקחס דומבה פרסם מאמר שכותרתו "חומרים מסוכנים: כבר ארבע שנים עובדים ברשות הכבאות על פורמט אחיד לסקר סיכונים - הצפי החדש לסוף שנה זו". במאמר זה נחשף המחדל, ונכתב כי "מאז 2021 עובדים ברשות על אפיון טופס בפורמט חדש לסקר סיכונים, שיכיל תובנות עדכניות ומענה לשאלות נפוצות שעלו במהלך השנים האחרונות מצד בעלי אתרי האחסון. הצפי הוא שעד סוף השנה יצא פורמט חדש של הטופס לגורמים הרלוונטיים".
מאז חלפו למעלה משנתיים.
משיחות שערכתי עם מתכננים אזרחיים האמורים לפעול על פי הנוהל, התברר שהנוהל לא הגיע לידיהם ולכן התכנון לא מתבצע על פיו. בעקבות פסק דין של כבוד השופט ד"ר שמואל בורנשטין, בעתירה מינהלית מספר 26351-07-23, כב"ה נאלצה לפרסם נהלי בטיחות ונהלי חירום חיוניים לציבור, על פי הנדרש בסעיף 6 בחוק חופש המידע, ולכן על כב"ה היה לפרסם את הנוהל האמור.
לאחר שחיפשתי את הנוהל באתר האינטרנט של כב"ה ולא מצאתי אותו, ומאחר שלא ניתן להעלות על הדעת שכב"ה הפרה את פסק הדין וביצעה ביזיון בית המשפט, עולה החשש שלמרות שעברו כשש שנים מאז ההנחיה להכין את הנוהל, הנוהל טרם הוכן.
אין מחלוקת שנוהל זה נדרש לצורך הערכות לתקריות חומרים מסוכנים שעלולות להיגרם בשל תקלות ותאונות. עם זאת, הנוהל, והכנת התוכניות על פיו, חיוניים אף יותר להערכות לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים בעקבות פגיעת רקטות בתרחיש מלחמתי.
ישראל כבר נמצאת כעשרה חודשים במצב מלחמה, והתרחישים לפגיעה במצבורי חומ"ס ידועים לכל הגורמים המעורבים. אך נראה שכב"ה אינה ממהרת להשלים את ההערכות בנושא.
אני סבור שהמחדל של כב"ה זועק לשמיים, וכי היא אחד הגורמים העיקריים לחוסר ההערכות לתקריות חומרים מסוכנים בעקבות שיגורי רקטות במצב מלחמה, כפי שאנו חווים במלחמת "חרבות ברזל". כאשר תוקם ועדת החקירה למלחמת חרבות ברזל, אני סבור שיש לחקור במסגרתה גם את המעשים והמחדלים של כב"ה, כחלק מגופי החירום והביטחון.
לצערי, קיים פער בלתי נתפש בין אומץ הלב, המסירות וההקרבה של לוחמי האש בשטח, הנמצאים בחזית המאבק בשריפות, בתקריות חומרים מסוכנים, ולעיתים אף בפיגועים, לבין אוזלת היד שמפגינה נציבות כבאות והצלה בראשון לציון.
אני קורא לנציב כבאות והצלה להתעשת, להפגין מנהיגות, לתעדף את נושאי החומ"ס, מניעת דליקות והגנה מאש, ולהקצות לכך את המשאבים הנדרשים.
אין מחלוקת שעדיף למנוע דליקות ותקריות חומרים מסוכנים ולהקטין את פוטנציאל הנזק שלהן על ידי הערכות מראש, מאשר להגיב לאירועים לאחר שהם מתרחשים.
המחבר הוא מהנדס יועץ בנושאי בטיחות וחומרים מסוכנים, ומכין חומרי הדרכה, וחוות דעת מומחה עבור בתי משפט.
גילוי נאות: לאחר שכב"ה לא נענתה לפניות שונות של מחבר המאמר, הוא ניהל בבתי משפט מספר הליכים משפטיים נגד כב"ה.
כל ההליכים המשפטים שהתנהלו בין הצדדים הסתיימו בפשרות, שבמסגרתן מחבר המאמר קיבל את מבוקשו, ובכלל כך גם פיצויים כספיים גבוהים מאוד, והחזר עבור הוצאות משפט.
מחדל מתמשך: למרות ההנחיות והאיום הגובר מצד איראן וחיזבאללה, רשות הכבאות וההצלה לא השלימה את הכנת נוהל הכרחי לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים. המחדל עלול להוביל לתוצאות הרות אסון במצבי חירום
Photo by Pixabay: https://www.pexels.com/photo/fire-fighter-wearing-black-and-yellow-unif…
לאחרונה בוצעה הערכות נרחבת כנגד האיומים של איראן וחיזבאללה לשיגור רקטות לעבר מצבורי חומרים מסוכנים. פגיעת רקטה במצבור חומרים מסוכנים עלולה לגרום לאירוע חמור, העלול להתפשט גם למצבורי חומ"ס נוספים ב"אפקט דומינו".
פורסם בתקשורת כי לצורך הקטנת רמות הסיכון פינו והקטינו כמויות של חומרים מסוכנים באתרים שונים, לדוגמה במתקנים באזור מפרץ חיפה. במקרה של תקריות חומרים מסוכנים, הגורם שאמור לספק את המענה הראשוני הוא הרשות הארצית לכבאות והצלה (להלן: כב"ה). על מנת שלוחמי האש יוכלו לתת מענה מיטבי לתקרית חומרים מסוכנים, הם זקוקים למידע לגבי האתרים שבהם נמצאים ריכוזי החומרים המסוכנים.
במכתב מתאריך 17.4.18 (לפני למעלה מ-6 שנים), שכתב טפסר חיים תמם, שהיה ראש אגף בטיחות אש וחקירות בכב"ה (כיום הוא סגן נציב כבאות והצלה, תשתיות לאומיות ומו"פ בכב"ה), נכתב לגבי סקרי סיכונים הנדרשים בתעשיות ובמצבורי חומרים מסוכנים: "נכון להיום, לא קיים אפיון לסקר סיכונים. אגף בטיחות אש החל בתהליך לאפיון ואישור פורמט כאמור, וצפוי לסיים את העבודה בחודשים הקרובים". למרות שהעבודה הייתה אמורה להסתיים תוך מספר חודשים.
חלפו מאז למעלה משש שנים.
לפני כשנתיים, עמי רוקחס דומבה פרסם מאמר שכותרתו "חומרים מסוכנים: כבר ארבע שנים עובדים ברשות הכבאות על פורמט אחיד לסקר סיכונים - הצפי החדש לסוף שנה זו". במאמר זה נחשף המחדל, ונכתב כי "מאז 2021 עובדים ברשות על אפיון טופס בפורמט חדש לסקר סיכונים, שיכיל תובנות עדכניות ומענה לשאלות נפוצות שעלו במהלך השנים האחרונות מצד בעלי אתרי האחסון. הצפי הוא שעד סוף השנה יצא פורמט חדש של הטופס לגורמים הרלוונטיים".
מאז חלפו למעלה משנתיים.
משיחות שערכתי עם מתכננים אזרחיים האמורים לפעול על פי הנוהל, התברר שהנוהל לא הגיע לידיהם ולכן התכנון לא מתבצע על פיו. בעקבות פסק דין של כבוד השופט ד"ר שמואל בורנשטין, בעתירה מינהלית מספר 26351-07-23, כב"ה נאלצה לפרסם נהלי בטיחות ונהלי חירום חיוניים לציבור, על פי הנדרש בסעיף 6 בחוק חופש המידע, ולכן על כב"ה היה לפרסם את הנוהל האמור.
לאחר שחיפשתי את הנוהל באתר האינטרנט של כב"ה ולא מצאתי אותו, ומאחר שלא ניתן להעלות על הדעת שכב"ה הפרה את פסק הדין וביצעה ביזיון בית המשפט, עולה החשש שלמרות שעברו כשש שנים מאז ההנחיה להכין את הנוהל, הנוהל טרם הוכן.
אין מחלוקת שנוהל זה נדרש לצורך הערכות לתקריות חומרים מסוכנים שעלולות להיגרם בשל תקלות ותאונות. עם זאת, הנוהל, והכנת התוכניות על פיו, חיוניים אף יותר להערכות לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים בעקבות פגיעת רקטות בתרחיש מלחמתי.
ישראל כבר נמצאת כעשרה חודשים במצב מלחמה, והתרחישים לפגיעה במצבורי חומ"ס ידועים לכל הגורמים המעורבים. אך נראה שכב"ה אינה ממהרת להשלים את ההערכות בנושא.
אני סבור שהמחדל של כב"ה זועק לשמיים, וכי היא אחד הגורמים העיקריים לחוסר ההערכות לתקריות חומרים מסוכנים בעקבות שיגורי רקטות במצב מלחמה, כפי שאנו חווים במלחמת "חרבות ברזל". כאשר תוקם ועדת החקירה למלחמת חרבות ברזל, אני סבור שיש לחקור במסגרתה גם את המעשים והמחדלים של כב"ה, כחלק מגופי החירום והביטחון.
לצערי, קיים פער בלתי נתפש בין אומץ הלב, המסירות וההקרבה של לוחמי האש בשטח, הנמצאים בחזית המאבק בשריפות, בתקריות חומרים מסוכנים, ולעיתים אף בפיגועים, לבין אוזלת היד שמפגינה נציבות כבאות והצלה בראשון לציון.
אני קורא לנציב כבאות והצלה להתעשת, להפגין מנהיגות, לתעדף את נושאי החומ"ס, מניעת דליקות והגנה מאש, ולהקצות לכך את המשאבים הנדרשים.
אין מחלוקת שעדיף למנוע דליקות ותקריות חומרים מסוכנים ולהקטין את פוטנציאל הנזק שלהן על ידי הערכות מראש, מאשר להגיב לאירועים לאחר שהם מתרחשים.
המחבר הוא מהנדס יועץ בנושאי בטיחות וחומרים מסוכנים, ומכין חומרי הדרכה, וחוות דעת מומחה עבור בתי משפט.
גילוי נאות: לאחר שכב"ה לא נענתה לפניות שונות של מחבר המאמר, הוא ניהל בבתי משפט מספר הליכים משפטיים נגד כב"ה.
כל ההליכים המשפטים שהתנהלו בין הצדדים הסתיימו בפשרות, שבמסגרתן מחבר המאמר קיבל את מבוקשו, ובכלל כך גם פיצויים כספיים גבוהים מאוד, והחזר עבור הוצאות משפט.
