המאבק משתלם: רשות הכבאות פרסמה לציבור את תורת הלחימה לגבי גזים דליקים
בעקבות פסיקת בית המשפט תו"ל גזים דליקים זמין באינטרנט לרשות אזרחי מדינת ישראל
Photo by Quang Nguyen Vinh: https://www.pexels.com/photo/firefighters-extinguishing-a-fire-of-a-bui…
בעקבות פסק דין של כבוד השופט ד"ר שמואל בורנשטין, בעתירה מינהלית מספר 26351-07-23, הרשות הארצית לכבאות והצלה (להלן: כב"ה) נאלצה לפרסם נהלי בטיחות ונהלי חירום חיוניים לציבור, על פי הנדרש בסעיף 6 בחוק חופש המידע.
לאחרונה (ובאיחור ניכר ביחס לנדרש) כב"ה נאלצה לפרסם, באתר האינטרנט שלה, את תורת הלחימה (תו"ל) לגבי גזים דליקים (להלן: "תו"ל גזים דליקים"), שניתן לאתר אותה, לאחר חיפוש מתיש, בתיקייה "מדיניות ונהלים", בחלק התחתון של העמוד הראשי של אתר האינטרנט של כב"ה.
באופן כללי לגבי תו"ל גזים דליקים: גזים הינם חומרים אשר נמצאים במצב צבירה גזי בתנאי סביבה תקניים (לחץ של 1 אטמוספרה וטמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס). גזים דליקים הינם גזים אשר עלולים לבעור מריכוז של 12-13 אחוז באוויר החופשי.
חשוב לציין שיש גזים קלים מהאוויר (כמו מימן, ומתאן) שעלולים להצטבר מתחת לתקרות, ויש גזים כבדים מהאוויר (כמו גז בישול-גפ"מ) שעלולים להצטבר במקומות נמוכים כמו מרתפים ומערכות ביוב.
חלק מהגזים הדליקים הם גם רעילים ו/או קורוזיביים (מאכלים / משתכים). אחד מגורמי הסיכון החמורים ביותר שגזים דליקים מציבים בפנינו, בטווח ריכוזים מסוימים באוויר, הוא יצירת אווירה נפיצה שעלולה לגרום פיצוץ רב עוצמה.
תורת הלחימה לגבי גזים דליקים מתייחסת לגורמי סיכון אלו, תוך פירוט סוגי תרחישים שונים. חלק מהתרחישים שהתו"ל מתייחס אליהם הינם: "סילון אש", "שלולית בוערת", "פיצוץ ענן אדים", "פיצוץ ענן מתפשט של נוזל רותח", "גזים בלתי יציבים" ועוד.
התו"ל מפרט נתונים לגבי גזים דליקים נפוצים, ומידע לגבי משק הגפ"מ (גז פחמימני מעובה) בישראל, משק הגז הטבעי בישראל, משק האצטילן בישראל, משק המימן בישראל, ומשק הגזים המשמשים במערכות קירור בישראל.
לאחר מכן התו"ל מנחה על אופן הטיפול באירוע גזים דליקים, ואת סדר הפעולות הנדרש. תו"ל גזים דליקים מתייחס רק לגזים שגורם הסיכון הראשי שלהם הינו דליקוּת והתו"ל אינו מתייחס לגזים דליקים בעלי גורם סיכון ראשי אחר כמו רעילוּת.
כך לדוגמה תו"ל גזים דליקים אינו מתייחס לאמוניה אל-מימית שהינה גם גז רעיל, אך גם גז דליק. מדובר בחומר נפוץ במערכות קירור במפעלים גדולים, ובזמנו לוחם האש רס"ר סאמר עסלי נספה בתאונה בטיפול בדליפת אמוניה (שלא הייתה מעורבת בדליקה) במפעל הוד חפר.
לכן על כב"ה מוטלת החובה לפרסם בדחיפות גם תו"ל גזים רעילים (שלמיטב ידיעתי טרם פורסם).
הבעיה הבולטת ביותר בתו"ל גזים דליקים היא היותו בלתי מעודכן. בתו"ל מתייחסים לתקנות שיכנסו לתוקף ביולי 2022, אך מאז חלפו כבר מעל שנתיים.
חמור יותר: בתו"ל יש רשימות ארוכות עם פרטי התקשרות לספקי גז שונים, אך הנתונים מעודכנים לתאריך 1.1.21 (לפני מעל שלוש וחצי שנים). אני סבור שעל הגורם שאחראי לתו"ל היה לדאוג שמישהו יבצע בדיקת קשר עם הגורמים המפורטים ברשימות, לפחות אחת לשנה, ויעדכן את התו"ל.
אני הייתי נוכח באירוע בעבר כאשר אנשי כב"ה ניסו נואשות להתקשר למספר טלפון חירום של גורם חיצוני שהיה בידם, אך המספר הוחלף שנים לפני כן. אני מצפה שכב"ה תפרסם גירסה מעודכנת של התו"ל לפחות אחת לשנה.
אך חשוב מהכל: חסר בתו"ל ריכוז הוראות בטיחות קצרות ותכליתיות למתארים שונים, שבעזרתו ניתן לערוך תדריך בטיחות לכוחות בזירת אירוע. אין מחלוקת שההסברים התאורטיים מספקים רקע החיוני להבנת גורמי הסיכון, ושטבלאות הנתונים לגבי גזים שונים הינן חשובות.
ואולם למגיבים ראשונים, המטפלים באירוע חירום, אין זמן לקרא בנינוחות את הנוהל, ללמוד אותו ולהסיק מסקנות מלומדות על פי נתוני החומרים המעורבים בתקרית.
המגיבים הראשונים לתקרית זקוקים, בראש ובראשונה, לדף או נספח הוראות בטיחות קצרות ותכליתיות עבור תרחישים שונים, ורק לאחריהן הם זקוקים לחומרי רקע והסברי העשרה מקצועית.
ההוראות למגיבים ראשונים צריכות להיות כתובות "בגובה העיניים" של אנשי השטח, באופן שינגיש את המידע הבטיחותי החיוני ביותר, באופן ידידותי למשתמשים.
המגיבים הראשונים לתקרית חומרים מסוכנים נמצאים בלחץ של פעילות, וקשה להם להתמודד עם עומס מידע בשלב הראשוני של האירוע.
לאחרונה, פרקליטות המדינה מסרה לי, בשם כב"ה, לגבי נושא אחר, כי המדיניות של כב"ה היא לשלב הוראות בטיחות בתוך הוראות מבצעיות. מדובר במדיניות נכונה, אך בתו"ל גזים דליקים היא לא יושמה באופן מיטבי.
לאור הכשלים בנוהל, אני מעניק לתו"ל הזה ציון של 55 מתוך 100 (ציון נכשל). למרות זאת, אין לי ספק שאנשי כב"ה מסוגלים ליותר, ולאחר שהם ימצו את הפוטנציאל הטמון בהם וישפרו את הנוהל, הם יקבלו ממני ציון גבוה יותר.
תו"ל גזים דליקים חיוני עבור גורמים רבים, אך כב"ה הסתירה אותו תוך הפרת החוק.
תו"ל גזים דליקים כולל 36 עמודים של מידע, שהינו חיוני למי שעלול להיאלץ להגיב לתקרית חומרים מסוכנים שגזים דליקים מעורבים בה, ולכן חשוב שכל העוסקים בתחום ילמדו תו"ל חשוב זה.
לא רק לוחמי האש של כב"ה חייבים להכיר היטב את תו"ל גזים דליקים, לשנן אותו, ולתרגל פעילות לפי תו"ל גזים דליקים, אלא גם שאר כוחות החירום וההצלה, צוותי חירום מפעליים, גורמי מערכת הביטחון וכדומה.
הכרת תכונות הגזים הדליקים השונים, מודעות לגורמי הסיכון שהם מציבים בפנינו, נקיטת אמצעי הבטיחות הנדרשים, ופעילות בהתאם לנהלי תגובה מיטביים במקרה של תקרית חומרים מסוכנים, הינם חיוניים על מנת למנוע קורבנות בנפש, פציעות, פגיעות בריאותיות, נזקים לרכוש ופגיעות בסביבה.
לכן לא ברור מדוע כב"ה הסתירה מהציבור, במשך שנים, את תו"ל גזים דליקים, תוך הפרה מודעת של חוק חופש המידע.
יש גם לראות בחומרה את העובדה שכב"ה סרבה להעביר את תו"ל גזים דליקים לידי מחבר המאמר, למרות זכותו לקבלם על פי חוק חופש המידע, ואילצה אותו לנקוט בהליכים משפטיים על מנת למצות את זכויותיו.
סעיף 4 ב' בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה מפרט את תפקידי כב"ה וקובע, בין השאר, שכב"ה "תפתח ידע ותקבע אמות מידה מקצועיות" ושכב"ה "תקיים פעולות הסברה והדרכה בתחום הבטיחות באש".
לגבי תו"ל גזים דליקים, כב"ה קבעה את אמות המידה המקצועיות, אך נכשלה בקיום פעולות הסברה והדרכה בנושא.
הסתרת תו"ל גזים דליקים מהציבור, תוך הפרת חוק חופש המידע, הינה שערורייה שכב"ה כבר נתנה עליה את הדין, אך לא מן הנמנע שיוגשו תביעות משפטיות נגד כב"ה על נזקים שנגרמו או שייגרמו עקב רשלנות או מחדלים, בגלל פעילות בניגוד לתו"ל גזים דליקים.
אשרינו שאנו חיים במדינה שבה מאבק אזרחי נחוש, הצליח להביס גוף ממלכתי כוחני, שהפר את חוקי מדינת ישראל, ופעל בניגוד לטובת הציבור שאותו הוא נועד לשרת.
בעקבות פסיקת בית המשפט תו"ל גזים דליקים זמין באינטרנט לרשות אזרחי מדינת ישראל.
יש להצטער על כך שפרקליטות המדינה, שאמורה להיות אמונה על ציות לשלטון החוק ועל מינהל תקין, נתנה גיבוי והגנה להפרות החוק של כב"ה, במקום להודות מייד בעבירות על החוק שכב"ה ביצעה ובמקום להנחות את כב"ה לפעול מיידית בהתאם לנדרש בחוק.
עקב כך היה צורך לנהל הליכים משפטיים ארוכים, יקרים ומיותרים והדבר גרם הוצאות מיותרות ובזבוז זמן שיפוטי יקר.
אני סבור שטוב הייתה עושה פרקליטות המדינה אם היא הייתה מנחה את כב"ה לציית לחוק, ומורה על תיקון הפגמים שנפלו בפעילותו של מוסד ממלכתי זה.
תגובת הרשות הארצית לכבאות והצלה:
כידוע, בימים אלה נמצאת מדינת ישראל במלחמה רב זירתית. בין היתר בשל כך, כבאות והצלה לישראל מצויה בעומס מטלות רב, נערכת ועוסקת בהבטחת שלום ישראל ותושביה, לרבות במתקנים בהם דן מאמרו של מר קרוננברג. פנייתו של מר קרוננברג תבחן.
המחבר הוא מהנדס יועץ בנושאי בטיחות וחומרים מסוכנים, ומכין חומרי הדרכה, וחוות דעת מומחה עבור בתי משפט.
גילוי נאות: לאחר שכב"ה לא נענתה לפניות שונות של מחבר המאמר, הוא ניהל בבתי משפט מספר הליכים נגד כב"ה, ובהם העתירה המינהלית בדרישה שכב"ה תפרסם לציבור את נהליה, כנדרש בחוק חופש המידע.
כל ההליכים המשפטים שהתנהלו בין הצדדים הסתיימו בפשרות, שבמסגרתן מחבר המאמר קיבל את מבוקשו, ובכלל כך גם פיצויים כספיים גבוהים מאוד, והחזר עבור הוצאות משפט.
בעקבות פסיקת בית המשפט תו"ל גזים דליקים זמין באינטרנט לרשות אזרחי מדינת ישראל
Photo by Quang Nguyen Vinh: https://www.pexels.com/photo/firefighters-extinguishing-a-fire-of-a-bui…
בעקבות פסק דין של כבוד השופט ד"ר שמואל בורנשטין, בעתירה מינהלית מספר 26351-07-23, הרשות הארצית לכבאות והצלה (להלן: כב"ה) נאלצה לפרסם נהלי בטיחות ונהלי חירום חיוניים לציבור, על פי הנדרש בסעיף 6 בחוק חופש המידע.
לאחרונה (ובאיחור ניכר ביחס לנדרש) כב"ה נאלצה לפרסם, באתר האינטרנט שלה, את תורת הלחימה (תו"ל) לגבי גזים דליקים (להלן: "תו"ל גזים דליקים"), שניתן לאתר אותה, לאחר חיפוש מתיש, בתיקייה "מדיניות ונהלים", בחלק התחתון של העמוד הראשי של אתר האינטרנט של כב"ה.
באופן כללי לגבי תו"ל גזים דליקים: גזים הינם חומרים אשר נמצאים במצב צבירה גזי בתנאי סביבה תקניים (לחץ של 1 אטמוספרה וטמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס). גזים דליקים הינם גזים אשר עלולים לבעור מריכוז של 12-13 אחוז באוויר החופשי.
חשוב לציין שיש גזים קלים מהאוויר (כמו מימן, ומתאן) שעלולים להצטבר מתחת לתקרות, ויש גזים כבדים מהאוויר (כמו גז בישול-גפ"מ) שעלולים להצטבר במקומות נמוכים כמו מרתפים ומערכות ביוב.
חלק מהגזים הדליקים הם גם רעילים ו/או קורוזיביים (מאכלים / משתכים). אחד מגורמי הסיכון החמורים ביותר שגזים דליקים מציבים בפנינו, בטווח ריכוזים מסוימים באוויר, הוא יצירת אווירה נפיצה שעלולה לגרום פיצוץ רב עוצמה.
תורת הלחימה לגבי גזים דליקים מתייחסת לגורמי סיכון אלו, תוך פירוט סוגי תרחישים שונים. חלק מהתרחישים שהתו"ל מתייחס אליהם הינם: "סילון אש", "שלולית בוערת", "פיצוץ ענן אדים", "פיצוץ ענן מתפשט של נוזל רותח", "גזים בלתי יציבים" ועוד.
התו"ל מפרט נתונים לגבי גזים דליקים נפוצים, ומידע לגבי משק הגפ"מ (גז פחמימני מעובה) בישראל, משק הגז הטבעי בישראל, משק האצטילן בישראל, משק המימן בישראל, ומשק הגזים המשמשים במערכות קירור בישראל.
לאחר מכן התו"ל מנחה על אופן הטיפול באירוע גזים דליקים, ואת סדר הפעולות הנדרש. תו"ל גזים דליקים מתייחס רק לגזים שגורם הסיכון הראשי שלהם הינו דליקוּת והתו"ל אינו מתייחס לגזים דליקים בעלי גורם סיכון ראשי אחר כמו רעילוּת.
כך לדוגמה תו"ל גזים דליקים אינו מתייחס לאמוניה אל-מימית שהינה גם גז רעיל, אך גם גז דליק. מדובר בחומר נפוץ במערכות קירור במפעלים גדולים, ובזמנו לוחם האש רס"ר סאמר עסלי נספה בתאונה בטיפול בדליפת אמוניה (שלא הייתה מעורבת בדליקה) במפעל הוד חפר.
לכן על כב"ה מוטלת החובה לפרסם בדחיפות גם תו"ל גזים רעילים (שלמיטב ידיעתי טרם פורסם).
הבעיה הבולטת ביותר בתו"ל גזים דליקים היא היותו בלתי מעודכן. בתו"ל מתייחסים לתקנות שיכנסו לתוקף ביולי 2022, אך מאז חלפו כבר מעל שנתיים.
חמור יותר: בתו"ל יש רשימות ארוכות עם פרטי התקשרות לספקי גז שונים, אך הנתונים מעודכנים לתאריך 1.1.21 (לפני מעל שלוש וחצי שנים). אני סבור שעל הגורם שאחראי לתו"ל היה לדאוג שמישהו יבצע בדיקת קשר עם הגורמים המפורטים ברשימות, לפחות אחת לשנה, ויעדכן את התו"ל.
אני הייתי נוכח באירוע בעבר כאשר אנשי כב"ה ניסו נואשות להתקשר למספר טלפון חירום של גורם חיצוני שהיה בידם, אך המספר הוחלף שנים לפני כן. אני מצפה שכב"ה תפרסם גירסה מעודכנת של התו"ל לפחות אחת לשנה.
אך חשוב מהכל: חסר בתו"ל ריכוז הוראות בטיחות קצרות ותכליתיות למתארים שונים, שבעזרתו ניתן לערוך תדריך בטיחות לכוחות בזירת אירוע. אין מחלוקת שההסברים התאורטיים מספקים רקע החיוני להבנת גורמי הסיכון, ושטבלאות הנתונים לגבי גזים שונים הינן חשובות.
ואולם למגיבים ראשונים, המטפלים באירוע חירום, אין זמן לקרא בנינוחות את הנוהל, ללמוד אותו ולהסיק מסקנות מלומדות על פי נתוני החומרים המעורבים בתקרית.
המגיבים הראשונים לתקרית זקוקים, בראש ובראשונה, לדף או נספח הוראות בטיחות קצרות ותכליתיות עבור תרחישים שונים, ורק לאחריהן הם זקוקים לחומרי רקע והסברי העשרה מקצועית.
ההוראות למגיבים ראשונים צריכות להיות כתובות "בגובה העיניים" של אנשי השטח, באופן שינגיש את המידע הבטיחותי החיוני ביותר, באופן ידידותי למשתמשים.
המגיבים הראשונים לתקרית חומרים מסוכנים נמצאים בלחץ של פעילות, וקשה להם להתמודד עם עומס מידע בשלב הראשוני של האירוע.
לאחרונה, פרקליטות המדינה מסרה לי, בשם כב"ה, לגבי נושא אחר, כי המדיניות של כב"ה היא לשלב הוראות בטיחות בתוך הוראות מבצעיות. מדובר במדיניות נכונה, אך בתו"ל גזים דליקים היא לא יושמה באופן מיטבי.
לאור הכשלים בנוהל, אני מעניק לתו"ל הזה ציון של 55 מתוך 100 (ציון נכשל). למרות זאת, אין לי ספק שאנשי כב"ה מסוגלים ליותר, ולאחר שהם ימצו את הפוטנציאל הטמון בהם וישפרו את הנוהל, הם יקבלו ממני ציון גבוה יותר.
תו"ל גזים דליקים חיוני עבור גורמים רבים, אך כב"ה הסתירה אותו תוך הפרת החוק.
תו"ל גזים דליקים כולל 36 עמודים של מידע, שהינו חיוני למי שעלול להיאלץ להגיב לתקרית חומרים מסוכנים שגזים דליקים מעורבים בה, ולכן חשוב שכל העוסקים בתחום ילמדו תו"ל חשוב זה.
לא רק לוחמי האש של כב"ה חייבים להכיר היטב את תו"ל גזים דליקים, לשנן אותו, ולתרגל פעילות לפי תו"ל גזים דליקים, אלא גם שאר כוחות החירום וההצלה, צוותי חירום מפעליים, גורמי מערכת הביטחון וכדומה.
הכרת תכונות הגזים הדליקים השונים, מודעות לגורמי הסיכון שהם מציבים בפנינו, נקיטת אמצעי הבטיחות הנדרשים, ופעילות בהתאם לנהלי תגובה מיטביים במקרה של תקרית חומרים מסוכנים, הינם חיוניים על מנת למנוע קורבנות בנפש, פציעות, פגיעות בריאותיות, נזקים לרכוש ופגיעות בסביבה.
לכן לא ברור מדוע כב"ה הסתירה מהציבור, במשך שנים, את תו"ל גזים דליקים, תוך הפרה מודעת של חוק חופש המידע.
יש גם לראות בחומרה את העובדה שכב"ה סרבה להעביר את תו"ל גזים דליקים לידי מחבר המאמר, למרות זכותו לקבלם על פי חוק חופש המידע, ואילצה אותו לנקוט בהליכים משפטיים על מנת למצות את זכויותיו.
סעיף 4 ב' בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה מפרט את תפקידי כב"ה וקובע, בין השאר, שכב"ה "תפתח ידע ותקבע אמות מידה מקצועיות" ושכב"ה "תקיים פעולות הסברה והדרכה בתחום הבטיחות באש".
לגבי תו"ל גזים דליקים, כב"ה קבעה את אמות המידה המקצועיות, אך נכשלה בקיום פעולות הסברה והדרכה בנושא.
הסתרת תו"ל גזים דליקים מהציבור, תוך הפרת חוק חופש המידע, הינה שערורייה שכב"ה כבר נתנה עליה את הדין, אך לא מן הנמנע שיוגשו תביעות משפטיות נגד כב"ה על נזקים שנגרמו או שייגרמו עקב רשלנות או מחדלים, בגלל פעילות בניגוד לתו"ל גזים דליקים.
אשרינו שאנו חיים במדינה שבה מאבק אזרחי נחוש, הצליח להביס גוף ממלכתי כוחני, שהפר את חוקי מדינת ישראל, ופעל בניגוד לטובת הציבור שאותו הוא נועד לשרת.
בעקבות פסיקת בית המשפט תו"ל גזים דליקים זמין באינטרנט לרשות אזרחי מדינת ישראל.
יש להצטער על כך שפרקליטות המדינה, שאמורה להיות אמונה על ציות לשלטון החוק ועל מינהל תקין, נתנה גיבוי והגנה להפרות החוק של כב"ה, במקום להודות מייד בעבירות על החוק שכב"ה ביצעה ובמקום להנחות את כב"ה לפעול מיידית בהתאם לנדרש בחוק.
עקב כך היה צורך לנהל הליכים משפטיים ארוכים, יקרים ומיותרים והדבר גרם הוצאות מיותרות ובזבוז זמן שיפוטי יקר.
אני סבור שטוב הייתה עושה פרקליטות המדינה אם היא הייתה מנחה את כב"ה לציית לחוק, ומורה על תיקון הפגמים שנפלו בפעילותו של מוסד ממלכתי זה.
תגובת הרשות הארצית לכבאות והצלה:
כידוע, בימים אלה נמצאת מדינת ישראל במלחמה רב זירתית. בין היתר בשל כך, כבאות והצלה לישראל מצויה בעומס מטלות רב, נערכת ועוסקת בהבטחת שלום ישראל ותושביה, לרבות במתקנים בהם דן מאמרו של מר קרוננברג. פנייתו של מר קרוננברג תבחן.
המחבר הוא מהנדס יועץ בנושאי בטיחות וחומרים מסוכנים, ומכין חומרי הדרכה, וחוות דעת מומחה עבור בתי משפט.
גילוי נאות: לאחר שכב"ה לא נענתה לפניות שונות של מחבר המאמר, הוא ניהל בבתי משפט מספר הליכים נגד כב"ה, ובהם העתירה המינהלית בדרישה שכב"ה תפרסם לציבור את נהליה, כנדרש בחוק חופש המידע.
כל ההליכים המשפטים שהתנהלו בין הצדדים הסתיימו בפשרות, שבמסגרתן מחבר המאמר קיבל את מבוקשו, ובכלל כך גם פיצויים כספיים גבוהים מאוד, והחזר עבור הוצאות משפט.
