פרשנות | הזנחה רבת-שנים או כשל מערכתי? דרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר האירועים לפני 7 באוקטובר
מה ראו הדרגים המדיניים והצבאיים בעזה לאורך השנים ואיך התעלמות מהאזהרות הובילה לאירועים של 7 באוקטובר – קריאה דחופה להקמת ועדת חקירה ממלכתית
דן ארקין
|
תמונה: דובר צה״ל
התמונה הולכת ומתבהרת ככל שלוחמי צה"ל מעמיקים לחדור לרצועה, ובעוד מעט ישתלטו על כולה: במשך עשרות שנים, לנגד עינינו, נהפכה רצועת עזה למאגר נשק ענק, לבסיס יציאה לתקיפת ישראל, למערך תת-קרקע אדיר ממדים, למקפצה להחדרת מחבלים אל תוך יישובי העוטף וירי אל ערי הדרום.
כל זה נעשה בגלוי, ללא כוונות הסתרה. הם התאמנו סמוך לגדר, כתבו על יום התקיפה שיבוא. אי אפשר להסתיר חפירת מאות קילומטרים של מנהרות. הקימו מסגרות כמו-צבאיות. היום מגלים לוחמי צה"ל ערימות של נ"טים, רובים ומוקשים מונחים מתחת למיטות ילדים, במחסני נשק בסלון דירות המגורים. חפרו בורות ענקיים בשביל המנהרות, מאות משאיות סילקו ערימות עפר ענקיות, ואנחנו לא רצינו לראות.
כל זה נעשה לנגד עינינו ואנו לא ראינו, לא ידענו, לא הבנו. תיקון: כן ראינו, ידענו, הבנו ולא האמנו, זלזלנו, נכשלנו שוב בחטאי ההיבריס והקונספציה הארורה שהכשילה אותנו בפעם השנייה. "זה לא יקרה", "הם לא יעזו", "אם יתקפו נחסל אותם תוך יממה אחת". הטכנולוגיה והאלקטרוניקה סיפרו לנו הכל: הבלונים, צילומי מטוסי הקרב, מערכות התצפית של התצפיתניות.
גם לווייני 'אופק' בחלל ראו הכל וסיפרו מה ראו. מי שצריך היה לראות, ראה כיצד חבורות מחבלים הולכות ונהפכות לצבא, מצטיידות בנשק מאיראן וממנהרות ציר פילדלפי, מתאמנות, בודקות היטב את חוכמת הגדרות החכמות וה"רואה יורה" ומכינות מגזרי תיל פשוטים וטרקטור ישן כדי לרמוס את הגדרות האלקטרוניות המתוחכמות ולחדור לתוך ישראל ב-7 באוקטובר.
הקמת ועדת חקירה ממלכתית זו חובה. ממלכתית, לא שום ועדה אחרת, כפי שיש זוממים. כתב המנדט שלה חייב לכלול חקירת מה קרה במשך עשרים שנה לפני 7 באוקטובר. איך ייתכן שמטה כללי של צה"ל ראה את כל הנ"ל במשך שנים רבות ולא זעק חמס? איך ייתכן שרמטכ"לים ואלופי פיקוד לא דיווחו, לא התלוננו, לא הציעו פעולה אך נדחו ולא התפטרו, לא הניחו מפתחות אחרי שהתריעו ולא נענו? אם אמנם כך קרה.
איזו מדינה נורמלית במאות ה-20 וה-21 הייתה מאפשרת לארגון טרור להקים מערך צבאי בשטח מצומצם למדי, עם נשק ומנהרות וחימושים, לבנות עוצמה צבאית מעל ומתחת לקרקע – ולא להגיב? לא זכורה אפילו תלונה למועצת הביטחון של האו"ם על מערך מנהרות עצום שחמאס מקים ברצועה. אפילו זה לא.
מה שכן היה: רבבות פועלים עזתיים עבדו בישראל במשך שנים, פרנסו יפה את משפחותיהם, ובמקביל קיבלו בתיווך ישראלי מזוודות עם מיליוני דולרים מקטאר. עיון בעיתונים כמה חודשים בלבד לפני 7 באוקטובר יגלה כתבות ודיווחים על הפריחה הכלכלית בעזה ובנותיה, בניית שכונות חדשות, בניינים חדשים נאים, דיור משופר, פיתוח חוף ים, שוק עשיר בדוכני פירות, ירקות ודגים.
זה חייב להיות הפרק הראשון בדוח ועדת החקירה. מה קרה הרבה לפני 7 באוקטובר השנה? היכן היו ההנהגות האזרחית והצבאית נוכח מה שבעזה כלל לא טרחו להסתיר כוונות? אסור יהיה להסתפק בדרישה מחברי הוועדה לחקור מה קרה באותו יום שמחה תורה. מבחינה זאת יש שוני רב בין ועדת חקירה עכשיו לבין זו שחקרה את מלחמת יום הכיפורים. שם נדרשה הוועדה לחקור בעיקר את אירועי היום הראשון למתקפת פתע של צבאות מצרים וסוריה. הפעם חייבים לדרוש מהוועדה ללכת תחילה "הרבה אחורה" בבדיקותיה מה הביא ל-7 באוקטובר, ובהמשך לבדוק את אירועי היום המר ההוא.
ערב מלחמת יום הכיפורים היו סימנים מעידים לעלול לקרות, הן ממידע של סוכנים בכירים והן ממה שראו בעיניהם לוחמים במעוזי תעלת סואץ. נראה שבמקרה של 7 באוקטובר היה בידי צה"ל, ומכאן בדרג המדיני, הרבה יותר מידע, נתונים, מודיעין, ומוקדם לפני יום התקיפה.
תצפיתניות ראו אימוני מחבלים ליד הגדר, ודיווחו. ציוד תצפית ראה, וצילם. ידיעות מודיעיניות היו. אותה וו' מ-8200 כתבה דווח מפורט. חומר וצילומים הונחו על שולחנותיהם של קמ"ני פיקוד דרום, אלוף הפיקוד, וממנו במעלה ההירארכיה הצבאית למעלה לאנשי המבצעים במטכ"ל, לרמטכ"ל, וממנו לדרג האזרחי הבכיר ביותר. ככה זה עובד. ככה זה צריך לעבוד.
מידע היה. ללא ספק היו בצה"ל שדיווחו במשך השנים לוועדת החוץ והביטחון ולוועדות המשנה ה"חשאיות" שלה, החסינות כביכול מהדלפות. מה עשו עם המידע הזה? הפתרון הישראלי היה לחזק את חמאס, "לשמן" אותו במזומנים כבדים, ובמקביל להחליש את הרשות הפלסטינית.
מתיחות הולכת וגוברת בגזרה הצפונית מנבאת ועדת חקירה נוספת בעתיד. קריית שמונה ומתולה ריקות מתושבים ובתיהן נהרסים. מחמיר איום חיזבאללה, צבא מצויד היטב מאיראן הפועל בתוך מסגרת של מדינה עם ממשלה, פרלמנט וצבא. ארגון טרור שמאיים על ישראל שרוקנה חלק משטחה ופינתה רבבות תושבים מבתיהם.
תגובת המערב וארה"ב היא מאמצים רפים, חלשים, נטולי נמרצות, להגיע לאיזשהו הסכם כדי למנוע מלחמה, שבמקרה זה פירושה יהיה הרס ביירות. הספונסרים של לבנון בארה"ב ובצרפת מודעים היטב למה שישראל מאיימת לעשות אם תגיע למסקנה שעליה להכחיד בכוח את חיזבאללה. ועדיין, הסכם בגזרה הצפונית נראה רחוק כמו מתווה להשבת החטופים הביתה.
ועדת חקירה ממלכתית שתקום חייבת תהיה לרדת לשורשי 7 באוקטובר. צה"ל בתחקיריו שכבר מתבצעים יגלה את ההיבטים הטקטיים של מה שאירע. איך פעלו הפיקודים, היחידות השונות, הקצינים, המפקדים, עד הפיקוד העליון, הרמטכ"ל. הגוף הבודק בצה"ל יכול ללמוד ולהבין מה קרה ולמה, להוציא מסקנות, להצביע על כישלונות, ללמוד ולהפיק לקחים.
ועדת החקירה הממלכתית תהיה מחויבת במבט הרבה יותר אסטרטגי, מדיני-צבאי כולל ומקיף. לבחון "מלמעלה" את שרשרות האירועים, ובעיקר עם דגש על הדרג המדיני, החל בבכיר ביותר, הראש, ומטה. האם, ואיך ולמה כשלו המדינאים? מה ידעו, מה דווח להם ומה לא נמסר להם ומדוע? ומעל לכל חובה לבדוק אם הדרג המדיני עשה הכל, ממש הכל, כדי לקבל תמונה מלאה ולדעת את האמת על מה שהתרחש שם ברצועת עזה לפני 7 באוקטובר.
משפט אחד כבר מותר לכתוב במסקנות ועדת החקירה שעוד לא הוקמה: האסון הזה קרה במשמרת שלהם, כשהם היו שם על ההגה, בממשלה ובצבא. זה בסיס האחריות והאשמה.
מה ראו הדרגים המדיניים והצבאיים בעזה לאורך השנים ואיך התעלמות מהאזהרות הובילה לאירועים של 7 באוקטובר – קריאה דחופה להקמת ועדת חקירה ממלכתית
תמונה: דובר צה״ל
התמונה הולכת ומתבהרת ככל שלוחמי צה"ל מעמיקים לחדור לרצועה, ובעוד מעט ישתלטו על כולה: במשך עשרות שנים, לנגד עינינו, נהפכה רצועת עזה למאגר נשק ענק, לבסיס יציאה לתקיפת ישראל, למערך תת-קרקע אדיר ממדים, למקפצה להחדרת מחבלים אל תוך יישובי העוטף וירי אל ערי הדרום.
כל זה נעשה בגלוי, ללא כוונות הסתרה. הם התאמנו סמוך לגדר, כתבו על יום התקיפה שיבוא. אי אפשר להסתיר חפירת מאות קילומטרים של מנהרות. הקימו מסגרות כמו-צבאיות. היום מגלים לוחמי צה"ל ערימות של נ"טים, רובים ומוקשים מונחים מתחת למיטות ילדים, במחסני נשק בסלון דירות המגורים. חפרו בורות ענקיים בשביל המנהרות, מאות משאיות סילקו ערימות עפר ענקיות, ואנחנו לא רצינו לראות.
כל זה נעשה לנגד עינינו ואנו לא ראינו, לא ידענו, לא הבנו. תיקון: כן ראינו, ידענו, הבנו ולא האמנו, זלזלנו, נכשלנו שוב בחטאי ההיבריס והקונספציה הארורה שהכשילה אותנו בפעם השנייה. "זה לא יקרה", "הם לא יעזו", "אם יתקפו נחסל אותם תוך יממה אחת". הטכנולוגיה והאלקטרוניקה סיפרו לנו הכל: הבלונים, צילומי מטוסי הקרב, מערכות התצפית של התצפיתניות.
גם לווייני 'אופק' בחלל ראו הכל וסיפרו מה ראו. מי שצריך היה לראות, ראה כיצד חבורות מחבלים הולכות ונהפכות לצבא, מצטיידות בנשק מאיראן וממנהרות ציר פילדלפי, מתאמנות, בודקות היטב את חוכמת הגדרות החכמות וה"רואה יורה" ומכינות מגזרי תיל פשוטים וטרקטור ישן כדי לרמוס את הגדרות האלקטרוניות המתוחכמות ולחדור לתוך ישראל ב-7 באוקטובר.
הקמת ועדת חקירה ממלכתית זו חובה. ממלכתית, לא שום ועדה אחרת, כפי שיש זוממים. כתב המנדט שלה חייב לכלול חקירת מה קרה במשך עשרים שנה לפני 7 באוקטובר. איך ייתכן שמטה כללי של צה"ל ראה את כל הנ"ל במשך שנים רבות ולא זעק חמס? איך ייתכן שרמטכ"לים ואלופי פיקוד לא דיווחו, לא התלוננו, לא הציעו פעולה אך נדחו ולא התפטרו, לא הניחו מפתחות אחרי שהתריעו ולא נענו? אם אמנם כך קרה.
איזו מדינה נורמלית במאות ה-20 וה-21 הייתה מאפשרת לארגון טרור להקים מערך צבאי בשטח מצומצם למדי, עם נשק ומנהרות וחימושים, לבנות עוצמה צבאית מעל ומתחת לקרקע – ולא להגיב? לא זכורה אפילו תלונה למועצת הביטחון של האו"ם על מערך מנהרות עצום שחמאס מקים ברצועה. אפילו זה לא.
מה שכן היה: רבבות פועלים עזתיים עבדו בישראל במשך שנים, פרנסו יפה את משפחותיהם, ובמקביל קיבלו בתיווך ישראלי מזוודות עם מיליוני דולרים מקטאר. עיון בעיתונים כמה חודשים בלבד לפני 7 באוקטובר יגלה כתבות ודיווחים על הפריחה הכלכלית בעזה ובנותיה, בניית שכונות חדשות, בניינים חדשים נאים, דיור משופר, פיתוח חוף ים, שוק עשיר בדוכני פירות, ירקות ודגים.
זה חייב להיות הפרק הראשון בדוח ועדת החקירה. מה קרה הרבה לפני 7 באוקטובר השנה? היכן היו ההנהגות האזרחית והצבאית נוכח מה שבעזה כלל לא טרחו להסתיר כוונות? אסור יהיה להסתפק בדרישה מחברי הוועדה לחקור מה קרה באותו יום שמחה תורה. מבחינה זאת יש שוני רב בין ועדת חקירה עכשיו לבין זו שחקרה את מלחמת יום הכיפורים. שם נדרשה הוועדה לחקור בעיקר את אירועי היום הראשון למתקפת פתע של צבאות מצרים וסוריה. הפעם חייבים לדרוש מהוועדה ללכת תחילה "הרבה אחורה" בבדיקותיה מה הביא ל-7 באוקטובר, ובהמשך לבדוק את אירועי היום המר ההוא.
ערב מלחמת יום הכיפורים היו סימנים מעידים לעלול לקרות, הן ממידע של סוכנים בכירים והן ממה שראו בעיניהם לוחמים במעוזי תעלת סואץ. נראה שבמקרה של 7 באוקטובר היה בידי צה"ל, ומכאן בדרג המדיני, הרבה יותר מידע, נתונים, מודיעין, ומוקדם לפני יום התקיפה.
תצפיתניות ראו אימוני מחבלים ליד הגדר, ודיווחו. ציוד תצפית ראה, וצילם. ידיעות מודיעיניות היו. אותה וו' מ-8200 כתבה דווח מפורט. חומר וצילומים הונחו על שולחנותיהם של קמ"ני פיקוד דרום, אלוף הפיקוד, וממנו במעלה ההירארכיה הצבאית למעלה לאנשי המבצעים במטכ"ל, לרמטכ"ל, וממנו לדרג האזרחי הבכיר ביותר. ככה זה עובד. ככה זה צריך לעבוד.
מידע היה. ללא ספק היו בצה"ל שדיווחו במשך השנים לוועדת החוץ והביטחון ולוועדות המשנה ה"חשאיות" שלה, החסינות כביכול מהדלפות. מה עשו עם המידע הזה? הפתרון הישראלי היה לחזק את חמאס, "לשמן" אותו במזומנים כבדים, ובמקביל להחליש את הרשות הפלסטינית.
מתיחות הולכת וגוברת בגזרה הצפונית מנבאת ועדת חקירה נוספת בעתיד. קריית שמונה ומתולה ריקות מתושבים ובתיהן נהרסים. מחמיר איום חיזבאללה, צבא מצויד היטב מאיראן הפועל בתוך מסגרת של מדינה עם ממשלה, פרלמנט וצבא. ארגון טרור שמאיים על ישראל שרוקנה חלק משטחה ופינתה רבבות תושבים מבתיהם.
תגובת המערב וארה"ב היא מאמצים רפים, חלשים, נטולי נמרצות, להגיע לאיזשהו הסכם כדי למנוע מלחמה, שבמקרה זה פירושה יהיה הרס ביירות. הספונסרים של לבנון בארה"ב ובצרפת מודעים היטב למה שישראל מאיימת לעשות אם תגיע למסקנה שעליה להכחיד בכוח את חיזבאללה. ועדיין, הסכם בגזרה הצפונית נראה רחוק כמו מתווה להשבת החטופים הביתה.
ועדת חקירה ממלכתית שתקום חייבת תהיה לרדת לשורשי 7 באוקטובר. צה"ל בתחקיריו שכבר מתבצעים יגלה את ההיבטים הטקטיים של מה שאירע. איך פעלו הפיקודים, היחידות השונות, הקצינים, המפקדים, עד הפיקוד העליון, הרמטכ"ל. הגוף הבודק בצה"ל יכול ללמוד ולהבין מה קרה ולמה, להוציא מסקנות, להצביע על כישלונות, ללמוד ולהפיק לקחים.
ועדת החקירה הממלכתית תהיה מחויבת במבט הרבה יותר אסטרטגי, מדיני-צבאי כולל ומקיף. לבחון "מלמעלה" את שרשרות האירועים, ובעיקר עם דגש על הדרג המדיני, החל בבכיר ביותר, הראש, ומטה. האם, ואיך ולמה כשלו המדינאים? מה ידעו, מה דווח להם ומה לא נמסר להם ומדוע? ומעל לכל חובה לבדוק אם הדרג המדיני עשה הכל, ממש הכל, כדי לקבל תמונה מלאה ולדעת את האמת על מה שהתרחש שם ברצועת עזה לפני 7 באוקטובר.
משפט אחד כבר מותר לכתוב במסקנות ועדת החקירה שעוד לא הוקמה: האסון הזה קרה במשמרת שלהם, כשהם היו שם על ההגה, בממשלה ובצבא. זה בסיס האחריות והאשמה.
