סגן ראש המל״ל לשעבר: ההתנחלויות תורמות להמשך ההקצנה הפלסטינית ביהודה ושומרון

בראיון מיוחד, מסביר אל"מ (במיל') איתמר יער, סגן ראש המל"ל לשעבר ומנכ"ל תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל" את הנזק הביטחוני והמדיני שיוצרות ההתנחלויות ביו״ש 

סגן ראש המל״ל לשעבר: ההתנחלויות תורמות להמשך ההקצנה הפלסטינית ביהודה ושומרון

אל"מ (במיל) איתמר יער סגן ראש המל"ל לשעבר ומנכ"ל תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל” | צילום: מפקדים למען ביטחון ישראל

בצל המלחמה בעזה, מדינת ישראל הכריזה באחרונה על כ-23,700 דונם כאדמות מדינה ביהודה ושומרון. "שנת 2024 היא שנת שיא בהיקף ההכרזות על אדמות מדינה," כותבים באתר שלום עכשיו, שגם דיווח על הנושא.

"זוהי ההכרזה הראשונה על אדמות מדינה הנעשית תחת סמכותו של הלל רוט, הסגן האזרחי שמינה השר סמוטריץ שאליו הועברו רוב סמכויות ראש המינהל האזרחי. עבודת המטה להכרזות הללו נעשתה תחת המנהלת  שהוקמה ע"י הממשלה ונועדה להאיץ ולהגביר את פעילות ההתנחלות בשטחים."

הרצון להאיץ תפיסת אדמות ביהודה ושומרון אינו צריך להפתיע איש. בצלאל סמוטריץ', שר האוצר ושר במשרד הביטחון, הכריז על כך בריש גלי כאשר הוקמה הממשלה. הוא זה שרצה שסמכויות ניהול השטח יועברו מגורם צבאי לגורם אזרחי, תחת ניהולו.

"אם מדינת ישראל לוקחת את האחריות על ניהול השטח ביהודה ושומרון מהמפקד הצבאי ומעבירה אותה לגורם אזרחי המונחה פוליטי, היא חושפת את ישראל לתביעות בינלאומיות. השליטה בשטח כבוש אמורה להיות אך ורק של גורם צבאי," מסביר אל"מ (במיל') איתמר יער, סגן ראש המל"ל לשעבר ומנכ"ל תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל".

יער מסביר כי הטענה היסודית של ישראל, עליה מתבססות ההתנחלויות ותפיסת השטחים, היא שלא מדובר על שטח כבוש, מאחר והגדה המערבית היתה בשליטת ירדן אך לא בריבונות ירדנית עד 1967. "זה שטח במחלוקת, כאשר המעמד של השטחים יקבע במו"מ עתידי בין הצדדים. מי ששולט הוא הכוח הצבאי ובעיני החוק הבינלאומי הוא אחראי על ביטחון וחיי התושבים שגרים שם, פלסטינים וישראלים, עד להסדר" מסביר יער.

"הסכם אוסלו נתן אחריות לרשות הפלסטינית על חלק מהשטחים. בעצם, אנחנו נותנים לפלסטינים סמכויות תחת המפקד הצבאי. הוא מאפשר לרשות שליטה אזרחית וביטחונית בשטח A ואזרחית בשטח B. בשטח C זו אחריות ישראלית מלאה. מתוקף כך הכניסה של צה"ל לתוך שטחי A לכשנדרש, נובעת מהאחריות העל של המפקד הצבאי. אם הרשות לא מבצעת את תפקידה להבטיח ביטחון, כפועל יוצא מההסכם, צה"ל יכול להיכנס גם לשטח A על מנת לעשות זאת."

יער אומר כי על פי הדין הבינ"ל יש איסור להעביר אוכלוסיה אזרחית לשטח, אך המסר הישראלי היה כי איננו קובעים באמצעות ההתנחלויות את אופי המצב הסופי. ככל שהיקף העברת אזרחים לשטח גדול יותר והשתלטות אזרחית על שטחים רחבה יותר, בולט האופי הקבוע של המהלך וקטנה הסבירות של החזרת הגלגל לאחור כחלק מהסכם עתידי. ביציאה מגוש קטיף, ישראל הוכיחה שאפשר להקים התנחלויות ועדיין לפנותן לכשנידרש.

מה עם תכנית אלון? היא לא הבסיס לסיפוח שטחים ביהודה ושומרון לצורך ביטחון לאומי?
"יגאל אלון, לאחר כיבוש השטח ב-67, הגדיר כיצד לדעתו צריך להראות ההסדר הביטחוני בינינו ובין ירדן או הפלסטינים. הוא טען אז שמדינת ישראל תצטרך לדאוג שביקעת הירדן תישאר בשליטה ביטחונית ישראלית, לאו דווקא בריבונות ישראלית. באופן פרדוקסלי, ההתיישבות בבקעת הירדן היא אחד הכשלונות הגדולים של המדינה. היום יש שם כמה אלפי ישראלים בלבד. מדוע? מכיוון שהגורמים הקיצוניים אצלנו מבינים שהשטח הכי חשוב להכשלת הסדר עתידי זה גב ההר, היכן שקיימת אוכלוסיה פלסטינית צפופה״, מסביר יער.

התנחלויות - נזק מבצעי

באופן כללי, יער מוסיף כי התפיסה שהאזרחים בשטח משרתים את הביטחון נולדה כצורך לפני הקמת המדינה. בתקופת המנדט, ההבנה היהודית היתה שבבוא היום החלטת חלוקת הארץ תתבסס על פריסת ההיתיישבות בשטחים השונים, דבר שאמנם קרה בהחלטת החלוקה של האו"ם. שטח שבו יש יותר יהודים יוקצה לישראל, והפוך. למעט חריג אחד וזה הנגב בו ל היתה אוכלוסיה משמעותית לשתי הקבוצות. 

"תראה למשל את ההתיישבות ברכס רמים. שם הבינו לפני קום המדינה, שאם רוצים את הגליל העליון בתוך שטח ישראל, חשוב שיהיו שם יישובים יהודיים. ואכן, קו ה"גבול" בצפון עובר ממש על קו היישובים היהודים. היום מציאות זו מייצרת בעיה ביטחונית. העיקרון במדינה, הוא שהצבא יושב בקו הראשון ומגן על ריבונותה והאזרחים יושבים מאחור ומוגנים על ידו. לפני הקמת המדינה לא היה קיים צבא וכורח המציאות העמיד את האזרחים בקו הראשון״, אומר יער.

"עשרה ימים לפני ה-7.10, הצגתי בכנס בקיבוץ רביבים, שכ-60 אחוזים מכוחות השדה של צה"ל נמצאים ביהודה ושומרון וכ-40  האחוז הנותרים נאלצים להגן על כל שאר חלקי המדינה כולל הקו מול רצועת עזה," אומר יער. "גם היום, בעת המלחמה בעזה, יש יותר כוחות ביהודה ושומרון מאשר בעזה. כ-26 גדודים של צה"ל, חלקם הגדול מילואים, נמצאים לאורך זמן ביהודה ושומרון גם כדי להילחם בטרור אך גם כדי לאבטח את ההתיישבות. החוקית וגם כ-150 נקודות בהן חיים יהודים בניגוד להחלטות הממשלה. מדובר לא רק על אבטחת נקודות ההתיישבות, אלא גם על התנועות של מאות אלפי אנשים בצירים באופן יום יומי, תנועות הנובעות מהחיים שלהם בתוך השטח.

"הפעולות שלנו ביהודה ושומרון, לטובת שימור ההתנחלויות, מביאות לנזק מבצעי גדול יותר. ככל שאנחנו מרחיבים את פעילות ההתנחלות והשתלטות על שטחים, דבר שהם רואים ומצר את חייהם בשטח, אנחנו מעודדים את הקיצונים בקרב הפלסטינים לומר לציבור שלהם שהרשות לא עומדת בפרץ מול המתנחלים, ולכן החלופה היחידה העומדת בפניהם היא תמיכה או הצטרפות לקיצונים, קרי, חמאס וגורמים אחרים.

האם ייתכן מו"מ על עתיד יהודה ושומרון באווירה הנוכחית?
"כל מו"מ מתחיל בתהליך מקדים. בדרך כלל, המו"מ מגיע כשלב שני בתהליך. נכון להיום אין סיכוי לתהליך, בטח לא למו"מ. זה בדיוק מה שרוצה סמוטריץ'. ככל שאנחנו נאלצים לקיים יותר פעולות צבאיות ביהודה ושומרון, ככל שיש יותר אלימות נגד פלסטינים וחיילי צה"ל ונמנעים לאכוףאת החוק על הגורמים האלימים, כך התהליך מתרחק. כלל המרכיבים האלו נועדו בכוונה תחילה למנוע תהליך מדיני. המסר לצד השני הוא שאין סיבה להיכנס לתהליך - כי ישראל לא רצינית לגביו," מסביר יער.

"קח מפה ותראה היכן פרוסות הנקודות הלא חוקיות ביהודה ושומרון. כמעט כולן נמצאות הרחק מהקו הירוק. המטרה של הקמת נקודות לא חוקיות היא להשפיע איפה יעבור גבול עתידי. תנועת ההתיישבות ביהודה ושומרון מבינה את זה מצוין. התנועה עובדת על פי תכנית מגירה מסודרת של זאב חבר. חלק מהנקודות מוגדרות כשכונות של יישוב קיים - לפעמים 'שכונה' מוקמת 20 ק"מ מהישוב. זה יכול להיות גם מאחז, מצפה, דיר עיזים, ישיבה, וכו'. הנקודות האלו, חלקן הגדול בתוך ריכוזי  אוכלוסיה פלסטינית צפופה, נועדו למטרה אחת - למנוע רצף פלסטיני סביר למדינה עתידית. בכך התהליך המדיני מסוכל לפני שהתחיל.

"לעומת זאת מבט במפת ההיתישבות החוקית בעיניים ישראליות, מראה כי כל הממשלות הבינו שבסופו של דבר תהיה חלוקת השטח ולכן כמעט כל ההיתישבות הממוסדת נקבעה בסמוך לקו הירוק, דבר שיקל על היפרדות תוך חילופי שטחים ומניעת צורך לפנות ישובים מעומק השטח הפלסטיני לצורך יצירת הרצף הפלסטיני.״

מה ישראל צפויה להפסיד מסיפוח זוחל כזה?
"ההפסד הגדול ביותר הוא שבין הירדן לים תהיה מדינה דו לאומית בפועל. אם זה יקרה, הפלסטינים יחיו תחת שלטון צבאי ישראלי, במדיניות הפרדה כוחנית שהעולם יגדיר אותה כאפרטהייד. מבחינת נתונים יבשים, כבר היום בין נהר הירדן לים, יש רק 47% יהודים. אם זו תהיה מדינה אחת, המטרה העליונה של הציונות הולכת לאיבוד. לא יהיה רוב יהודי מוצק שהוא תנאי לאופי יהודי לאומי," מסביר יער.

"השתלטות על גבעות ביהודה ושומרון וסיכול תהליך מדיני, תביא אותנו בסופו של דבר למדינה דו לאומית בשלב ביניים ובסופו של דבר למדינה דומה ללבנון. אם רוצים לשמר מדינה יהודית, צריך סוג מסוים של היפרדות. איך, כמה ולמה? מוקדם לומר, אבל המאמצים שיש היום ביהודה ושומרון הם בכיוון ההפוך. 

״במקום 26 גדודים של צה"ל, יצטרכו 50 גדודים ביהודה ושומרון. ככל שאנחנו מעמיקים פעילות בשטח, ללא הסדר באופק, אנחנו גורמים ליותר פלסטינים להבין שמאבק מזוין זו החלופה היחידה העומדת בפניהם.  זו לא בעיה של המתנחלים בשטחים. מדובר על מאבק על אופי המדינה וקיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית ולא מאבק על השטחים. לכן זה האתגר שעומד בפני כולנו, אזרחי המדינה כולה. מה שהתפוצץ בפרצופינו ב7.10 גם כתוצאה מתהליכים אלו, זו אחת ההוכחות לכך."

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית