ההשפעות הכלכליות של הלחימה: תחזית בנק ישראל צופה ירידה בצמיחה ועלייה באינפלציה ובריבית

בנק ישראל פרסם את התחזית המקרו-כלכלית לחודש יולי 2024, המעריכה את השינויים הצפויים בתוצר, באינפלציה ובריבית. התחזית מבוססת על ההנחה שההשפעה הכלכלית של הלחימה בחזיתות הדרומית והצפונית תימשך עד תחילת 2025, וכוללת רמה גבוהה של אי ודאות ותרחישים ביטחוניים חמורים יותר מאלו שהונחו בתחזית אפריל.

על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 1.5% בשנת 2024 ו-4.2% בשנת 2025, נמוך מהערכת אפריל. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפוי להיות 3.2%, בין השאר בשל צעדי מיסוי הצפויים. שיעור האינפלציה בשנת 2024 צפוי להיות 3.0%, ובשנת 2025 - 2.8%. הריבית ברבעון השני של 2025 צפויה לעמוד על 4.25%.

תחזית זו מתבססת על מודל ה-DSGE שפיתחה חטיבת המחקר של בנק ישראל. לצורך גיבוש התחזית נותחו נתונים מהירים על הפגיעה וההתאוששות של תוצר ענפי המשק והשימושים, וכן אירועים ביטחוניים מהעבר. התחזית כללה גם הערכות לגבי התפתחויות בסביבה העולמית, עם עדכונים כלפי מעלה בהשוואה לתחזית אפריל.

כל עוד נמשכת הלחימה, צמיחת התוצר צפויה להיפגע מצד ההיצע והביקוש. בצד ההיצע, גיוס המילואים פוגע בהיצע העבודה, ובענף הבנייה ניכרת פגיעה משמעותית בשל הגבלות על כניסת עובדים פלסטינים. בצד הביקוש, הממשלה צפויה לבצע התאמות משמעותיות בתקציבה והביקוש ליצוא שירותי תיירות נפגע באופן משמעותי.

שיעור האבטלה הרחב בגילי העבודה העיקריים צפוי לעמוד על 4.0% ו-3.8% בממוצע בשנים 2024 ו-2025. הגירעונות בתקציב הממשלה צפויים להסתכם ב-6.6% וב-4.0% תוצר, בהתאמה. החוב הציבורי צפוי לעלות לרמה של 67.5% תוצר ב-2024 ול-68.5% ב-2025.

תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה בשל עדכון ההנחות לגבי עוצמת ומשך הלחימה ולגבי העלאות המסים העקיפים שתבצע הממשלה. הריבית צפויה לעמוד על 4.25% ברבעון השני של 2025, בשל עליית פרמיית הסיכון בעקבות המלחמה.

התחזית מבוססת על הנחה שההשפעה הכלכלית של הלחימה תימשך עד תחילת 2025. לחימה ממושכת יותר צפויה להעיב על הפעילות הכלכלית, עם הפרעות להיצע העבודה, עלייה בפרמיית הסיכון, ירידה בביקוש המקומי ופגיעה בסנטימנט כלפי ישראל. לחימה כוללת בצפון עלולה לגרום לפגיעה מאקרו-כלכלית מהותית ולעלות בהיקף ההתאמות הנדרשות בתקציב ובמסים.

התחזית גם לוקחת בחשבון אפשרות שהממשלה תבצע את ההתאמות הפיסקליות הנדרשות באופן חלקי בלבד, מה שעלול להוביל לעלייה נוספת בפרמיית הסיכון של ישראל ולפגיעה בתוואי הצמיחה של המשק. מאזן הסיכונים ביחס לתחזית הצמיחה נוטה כלפי מטה, ואילו ביחס לאינפלציה והגירעון נוטה כלפי מעלה.