סכנה מתחת לרגליים: החומרים המסוכנים בתע״ש נוף ים

לפני מספר ימים שודר בערוץ "כאן 11" הסרט המצוין של אבי עמית "עמוק באדמה" בנושא מתחמי תע"ש, במסגרת סדרת תוכניות התחקירים "זמן אמת". בסרט נחשפו עדויות איך נקברו מאות טונות של חומרי נפץ מסוכנים בסמוך לשכונות מגורים ברחבי הארץ.

לפני כשנה התרחשו שתי תקריות חומרים מסוכנים במתחם מפעל תעש הנטוש בנוף ים. בתקרית הראשונה התרחש פיצוץ שיצר מכתש, ולפי השרידים הניחו שהתפוצץ בונקר תחמושת. כאשר התרחש האירוע השני, אנשי המקצוע הניחו שהתפוצץ בונקר תחמושת נוסף.

באירוע השני שהתרחש בתאריך 28.7.23 התרחשה באתר דליקה גדולה שפלטה פלומת עשן בצבע כתום-אדום, שהיתמרה לגובה רב. צבע ענן כתום-אדום אופייני, בין השאר, לתחמוצות חנקן.

במסגרת צילומים לסרט "עמוק באדמה", צוות הצילום החדיר מצלמה לפתח של אחד המבנים התת-קרקעיים באתר, ואז למרבה ההפתעה התגלה מכל עגול ענק ובמרכזו עמוד בטון. בדרך כלל לא בונים בונקרים עגולים שבמרכזם יש עמוד כי העמוד הוא מכשול תנועה שמלגזה הנושאת משטח תחמושת עלולה להיתקל בו, ולגרום תאונה חמורה. מעיון בתמונה ניתן להעריך שמדובר במכל לנוזלים ששימשו בתהליכי הייצור, והעמוד נועד לתמוך בתקרה, או שימש כבסיס לבוחש שערבב את הנוזל שהיה במכל. המשקעים בצבע אדום שנראים בתמונה עשויים לרמז על תוצרים של חומצה חנקתית, שהינה אחד החומרים המשמשים בייצור חומרי נפץ.

אין ספק שטיהור אתר מפעל תעש הנטוש בנוף ים יציב אתגרים קשים, וצפוי שיתגלו במתחם עוד הפתעות בלתי נעימות. האתר בנוף ים מחייב גם סילוק חומרים נפיצים וגם טיהור של חומרים מסוכנים ביותר, שאינם נפיצים, אך הטיהור שלהם מוסיף עוד נדבך בטיפול המורכב באתר.

מניסיון של טיהור מפעלי תחמושת נטושים בעולם שגרמו זיהום סביבתי (כגון מפעלי ייצור תחמושת נאציים שננטשו לאחר מלחמת העולם השנייה), מדובר בעבודה מורכבת מאוד, יקרה ושתימשך שנים רבות. גם בדו"ח הביניים של "ועדת לוט", שהינה ועדה ממשלתית בין-משרדית שהתייחסה לטיהור מתחם תעש הנטוש בנוף ים, נכתב: "הוועדה נאלצת להודות באומץ וביושר שבמסגרת הזמן שניתן לוועדה, לא ניתן לסקור את כלל הטכנולוגיות הנדרשות, לאסוף את המידע הקיים ולרכוש את הידע הנדרש על מנת למצוא את דרך הפעולה המתאימה לטיהור כל המתחם מנפיצים".

יש לציין שבוועדת לוט היו חברים מיטב המומחים וביניהם נציגי משרד הפנים, משרד הביטחון, הרשות לפינוי מוקשים, המשרד להגנת הסביבה, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, פיקוד העורף, רשות מקרקעי ישראל, רשות העתיקות, משרד המשפטים, רשות הטבע והגנים, משרד ראש הממשלה, מינהל הבטיחות במשרד העבודה ועוד.

יש חברות בינלאומיות שיש להן ניסיון בטיהור קרקעות מזוהמות (גם קרקעות מזוהמות בנפיצים) תוך שימוש במערכות מתקדמות הקיימות בתעשיית כריית עפרות, המבצעות ניפוי קרקע ובדיקה באתר העבודה האם בקרקע יש מזהמים, באמצעות מערכות חישה מרחוק, כאשר הקרקע המנופה מוסעת על גבי מסוע. כנראה שאין בארץ ציוד מתאים, ידע וניסיון בתחום, והנושא מחייב בדיקה מעמיקה.

בישראל גם אין כללי רגולציה, תורת הפעלה, נהלים וכדומה לטיהור קרקע מנפיצים (למעט טיהור קרקע ממוקשים) ועל כן צריך תחילה להכין נהלים כאלו ולאשרם ברשויות הרגולציה, ורק לאחר מכן להכין תוכניות פרטניות. 

באתר בנוף ים, בנוסף לנהלים והוראות לנושאי טיהור מנפיצים, יש להכין ולאשר גם נהלים המתייחסים לניקוי, טיהור, ואולי גם פינוי מורכב של חומרים מסוכנים המשמשים בתהליכי הייצור של חומרי הנפץ, שהוזרמו לקרקע או נקברו בה.

מדובר במשימה אדירה שתצריך עבודה רבה מאוד, איתור מידע ממקורות בחו"ל וכדומה. הדבר מסביר את העובדה שוועדת לוט, שעבדה במקצוענות, ושחבריה נפגשו מפעם לפעם לדיונים, לא הצליחה לעשות זאת במסגרת מגבלות הזמן והמשאבים שעמדו לרשותה, ולכן הוועדה הכינה דו"ח ביניים שנועד להתוות את הדרך להמשך הפעילות.

המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, ומכין חומרי הדרכה וחוות דעת מומחה בנושאי בטיחות וחומרים מסוכנים.