חשיפה דרמטית: ועדת החקירה מגלה תהליכי רכש פסולים בצוללות ובספינות

ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט, שהוקמה לבחינת תהליכי רכש הצוללות וכלי השיט בישראל, פרסמה את ממצאיה החשובים והמקיפים. דוח הוועדה מתאר תהליכי רכש ציוד צבאי שנעשו במידה רבה בניגוד לנהלים המקובלים ובמעורבות של הדרג המדיני, כולל ראשי הממשלה וגורמים בכירים במערכת הביטחון.

 הרקע להקמת הוועדה

ב-23 בינואר 2022, החליטה ממשלת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית לבחינת תהליכי רכש כלי השיט. מטרת הוועדה הייתה לחקור את התהליכים שעמדו בבסיס החלטות רכש הצוללות וכלי השיט במהלך השנים 2009-2016. נשיאת בית המשפט העליון מינתה את חברי הוועדה בפברואר 2022. הוועדה החלה באיסוף חומרי החקירה באפריל 2022, וגביית העדויות החלה בינואר 2023. במהלך החקירה, נאספו עשרות אלפי מסמכים מגופים ממשלתיים ורלוונטיים, כולל המטה לביטחון לאומי, משרד הביטחון וצה"ל.

הממצאים המרכזיים

הוועדה חשפה מספר מקרים של חריגות מהנהלים המקובלים, כולל קידום עסקאות רכש ללא תיעוד וללא דיון מקצועי מסודר, עקיפת מנגנונים רגולטוריים, והסתרת מידע מגורמים רלוונטיים. בין הממצאים הבולטים:

רכש ספינות המגן סער 6: התגלה כי מערכת הביטחון וחיל הים פעלו לשנות את מאפייני הספינות וייעודן לאחר שהממשלה אישרה את מימונן, מה שהוביל לעלייה במחיר ולעיכוב בהגנה על מתקני הגז בים התיכון. מדובר בשינוי משמעותי שהוצג לספינות כייעודיות להגנת מאגרי הגז, ובפועל הספינות נרכשו ונועדו לשימושים אחרים.

רכש צוללות AIP: הדרג המדיני, בשיתוף עם המל"ל, קידם רכישת צוללות נוספות על בסיס הנחות בלתי מבוססות וללא תשתית תומכת. הוועדה מצאה כי החלטות אלו התקבלו ללא דיון מתאים וללא בחינת ההשלכות הבטחוניות. בנוסף, יוזמות הרכש קודמו לעיתים קרובות ללא עבודת מטה סדורה, מה שהוביל להוצאות משמעותיות ולא נחוצות על המערכת הבטחונית.

הסכמה למכר צוללות לצד ג': נמצא כי ישראל שינתה את עמדתה בנושא מכירת צוללות לצדדים שלישיים מבלי לבצע בחינה סדורה של הנושא, דבר שיצר סיכון לביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ. ההתנהלות בנושא זה לוותה בהסתרת מידע מגורמים רלוונטיים והתקבלה באופן לא מאורגן וללא בקרה נאותה.

 מעורבות בכירים

הוועדה שמעה עדויות מ-122 אישים, כולל ראשי ממשלה, שרי ביטחון, רמטכ"לים ובכירים נוספים במערכת הביטחון. בין המוזכרים לדיווח, ראש הממשלה בנימין נתניהו פעל בנושאים אלו ללא תיעוד נדרש ולעיתים עקף את הממשלה. חלק מהעדויות עסקו בסוגיות מדיניות וביטחוניות רגישות במיוחד, מה שהוביל את הוועדה לנהל את דיוניה בדלתיים סגורות.

 הודעות אזהרה

בהתאם לסעיף 15 לחוק ועדות חקירה, הוועדה שלחה הודעות אזהרה לבכירים המעורבים, כולל ראשי המל"ל ושרי הביטחון לשעבר. הודעות אלו נמסרו על מנת לאפשר להם להציג את עמדותיהם לפני שהוועדה תפרסם את מסקנותיה הסופיות. בין הבכירים שקיבלו הודעות אזהרה ניתן למנות את ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר משה יעלון, וראשי המל"ל בתקופות הרלוונטיות.

 מסקנות

הוועדה הדגישה את הצורך בתהליכי קבלת החלטות סדורים ושקופים בנושאי ביטחון המדינה. היא מצאה כי המחדלים והליקויים שחשפה חקירתה מסכנים את ביטחון המדינה ואת האינטרסים הכלכליים שלה. לדברי חברי הוועדה, התנהלות שכזו יוצרת סיכון משמעותי למנגנוני קבלת ההחלטות בשורה של סוגיות רגישות.

בהצהרה שנמסרה ב-24 ביוני 2024, חברי הוועדה, הכוללים את השופט אשר גרוניס, ד"ר קרנית פלוג, האלוף במיל' גדעון פרנק, ופרופ' קובי בורטמן, קראו לממשלה להפיק לקחים מהחקירה ולפעול לשיפור מנגנוני קבלת ההחלטות בעתיד. הוועדה ציינה כי היא תמשיך במעקב אחר יישום ההמלצות והפקת הלקחים על ידי הממשלה והגורמים המעורבים.