הגות ביקורתית על חיים במלחמה

ד"ר תא"ל מיל' דב (דוביק) תמרי הוא איש צבא מיוחד. עבר מסלול קרבי מפואר קצין צנחנים בעל עיטור העוז ממבצע קלקיליה באוקטובר 1956, מפקד סיירת מטכ"ל ובעל שני צל"שים מפעולות הסיירת, מח"ט שריון, מפקד אוגדה, קצין מודיעין ראשי ומפקד פו"ם. 

הספר שהוא מעמיד לנו בימים אלה הוא אוסף של תובנות של הגות ביקורתית מקורות חייו הצבאיים והאזרחיים, תוך ספקנות, מחשבה שונה ואף מחדשת.

תמרי נוגע בין היתר בשורשים הרגישים של תולדות ביטחון ישראל – פעולות התגמול, מלחמת יום הכיפורים, אזור הביטחון בלבנון . 

הוא מגדיר בכאב כי הגורם המעצב את חיינו הוא המלחמה. היא כה מושרשת בהווייתנו, עד שרכשה מעמד כרעיון המסדר של החברה הישראלית, ועד היום יש כאלה הרואים בה עניין רב תועלת. 

הוא טוען כי צה"ל הוא צבא שברירי. "ישראל לא הרתיעה את אויביה מאז תקופת פעולות התגמול, ובמיוחד מאז מלחמת ששת הימים, אלא לפרקי זמן קצרים. כאשר הצלחנו להרתיע – היריב עקף את ההרתעה לכיוון שונה, על פי רוב מוצלח מקודמו. הרתעה, ודווקא מוצלחת, היא תמיד קצרת ימים".

המרכיב הבא בתפיסת הביטחון עד כה היה ההתרעה המודיעינית, שצה"ל השקיע בה רבות. זו לא הוכיחה עצמה בימי מבחן, ועל כן עדיף בעיניו כי המודיעין ישפר את יכולותיו בתחום ההבנה. תמרי הקים את מפקדת קצין מודיעין ראשי ב-1976 כלקח מכישלון המודיעין ביום כיפור והיה הקמנ"ר הראשון.  

באזרחות פיתח תמרי את כישורי החשיבה וההוראה שלו גם לאקדמיה ועשה זאת בתחומי הביטחון הלאומי והגנת העורף.

הספר כתוב בענווה טבעית, לא מעושה, על ידי איש חושב, בעל ניסיון קרבי מהמגוונים והבולטים.