סקר של דל: הרוב המוחלט השיב כי חווה לפחות תקיפת סייבר אחת בשנה החולפת

עוד בסקר: 67% מהמשיבים בישראל מאמינים שחלק מהעובדים עוקפים את הנחיות ונהלי אבטחת ה-IT משום שהם מעכבים את פרודוקטיביות העבודה

סקר של דל: הרוב המוחלט השיב כי חווה לפחות תקיפת סייבר אחת בשנה החולפת

Photo by Kenny Eliason on Unsplash

עידן ה-AI מציע יתרונות גדולים, לצד חששות שעולים בעיקר משני כיוונים – ניצול לרעה על ידי האקרים, ואיך ייראה עולם העבודה בעוד 5 ו-10 שנים. 

על מנת לבחון את המגמה, ערכה Dell מחקר בשם Dell Technologies Innovation Catalyst Research בקרב 6,600 מקבלי החלטות בתחום ה-IT והעסקים ב-40 מדינות כולל ישראל. 

המחקר ותובנותיו מספקים פרספקטיבה רחבה ומעניינת אודות ההתמודדות של ארגונים טכנולוגיים ועסקיים עם המציאות הדינמית המשתנה, על האתגרים והחששות של מנהלים ועובדים בישראל ובעולם לאור התקפות הסייבר שהולכות ומתרבות ועקב מהפכת ה-AI ששנה זו מתעצבת להיות שנת הפריצה שלה.

מהמחקר עולה כי אבטחת סייבר ממשיכה להוות נקודת תורפה עבור ארגונים בכל העולם, ובישראל בפרט, עם  96% מהנשאלים בישראל שמדווחים כי הארגון שלהם הושפע מהתקפת סייבר ב-12 החודשים האחרונים. בעולם הנתון הזה עומד על 83% מה שמדגים שהארגונים בארץ מתמודדים עם אתגר גדול יותר. 

בהתאם להתקפות הסייבר הרבות ועם ההבנה כי כמעט כל ארגון יחווה התקפה שכזאת, 71% מהמשיבים בישראל טוענים שיש להם תוכנית תגובה סדורה ומתוכננת מראש להתאוששות מהירה ממתקפת סייבר או דליפת נתונים, כאשר אסטרטגיית Trust Zero היא האסטרטגיה מובילה בהגנה מפני התקפות אלו ו-91% מהארגונים בוחרים לנקוט בה.

המחקר בחן גם מהן ההתקפות השכיחות ביותר בשנה האחרונה בקרב ארגונים בישראל ואיך הם הושפעו מכך.  33%מהנשאלים מסרו כי חוו התקפות על השרתים שלהם כתוצאה משגיאה בהגדרת האבטחה, 28% ענו כי הושתלו בארגונם תוכנות זדוניות, 26% דיווחו על הפרת נתונים, מספר דומה התמודד עם התקפות כופר וכן עם הונאות "דיוג". 

פרצות שנגרמות כתוצאה מהתקפת "פישינג" מעידות על בעיה רחבה יותר המודגשת במחקר והיא התפקיד שממלאים העובדים בנוף האיומים. 67% מהמשיבים בישראל מאמינים שחלק מהעובדים עוקפים את הנחיות ונהלי אבטחת ה-IT משום שהם מעכבים את פרודוקטיביות העבודה, ובכך חשופים יותר להתקפה; 68% אומרים שאיומים פנימיים הם מקור מרכזי לדאגה. מספרים אלו מצביעים על צורך להתמקד בהדרכה והסברה נכונה מול כלל העובדים בארגון.

GenAI - מעבר מרעיונות ליישום
מהפכת ה AI-צפויה להוביל לשינויים משמעותיים במציאות אותה אנחנו מכירים כיום, אך השאלה היא עד כמה? 68% מהמשיבים בישראל מאמינים כי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) עתידה לשנות לחלוטין את התעשיות בהן הם פועלים, זאת מול הממוצע העולמי שעומד על 81%. 

המחקר מצביע גם על כך שמידת ההיערכות של ארגונים לקצב המהיר של השינויים הטכנולוגיים משתנה מאוד. כמחצית מהנשאלים (48%) בעולם ו-45% בישראל אינם בטוחים כיצד תיראה התעשייה שלהם בשלוש עד חמש השנים הקרובות וכ-57% מהארגונים בעולם מדווחים שהם מתקשים לעמוד בקצב השינויים המסחרר. לעומת זאת בישראל ככל הנראה ערוכים קצת יותר שכן רק 49% העידו כך. 

52% מהמשיבים מכירים בפוטנציאל וביכולת של ה-GenAI  GenAI  לספק בשיפור עמדת אבטחת ה IT -, בפרודוקטיביות (%35) ובשיפור חווית הלקוח (49%) . 

בעולם ובישראל גם מודעים כאמור לאתגרים שיש להתגבר עליהם: 68% חוששים ש-GenAI תוביל לבעיות אבטחה ופרטיות חדשות ו-69% טוענים שהנתונים שלהם יקרים מדי מכדי להיות מוצבים בכלי GenAI אליו עשויה להיות גישה לצד שלישי. בעולם הנתון הזה עומד על 73%. 
אתגרי חדשנות: מחסור בטאלנטים היא דאגה אמיתית, בישראל מפחדים מכשלון

כלל הארגונים בישראל (100%) ענו כי הם מתמודדים כיום עם מספר אתגרי חדשנות בעוד הממוצע העולמי עומד על 94%. 97%  גם העידו כי הם חווים אתגר בניהול הנתונים ו-73% אף מודים כי הם אינם מסוגלים כיום לתרגם את המידע שברשותם לתובנות בזמן אמת. 
37% ענו כי הענף שלהם מתמודד עם היעדר טאלנטים וכישורים נדרשים, 35% משתפים שפשוט אין להם זמן להתעסק בפיתוח חדשנות כתוצאה מהניהול השוטף והיומיומי של החברה.

32% מהנשאלים בישראל מודים כי חסרה אצלם מנהיגות בכירה שתוביל אסטרטגיה אמיצה הכוללת לקיחת סיכונים; 31% מציינים כי הארגון שלהם פועל במדיניות שמונעת על ידי פחד מכשלון. 30% מאמינים כי רק הדרג הבכיר יכול להוביל חדשנות בארגונים ו-25% מהם מסרו כי הם פשוט מפחדים משינויים. 

עם זאת, 70% מהארגונים בישראל מציינים כי כבר היום במסגרת העבודה הם מלמדים את העובדים לעשות שימוש בטכנולוגיות חדשניות כגון ה-GenAi. 

גם בעולם טוענים כי היעדר טאלנטים וכישורים (35%) הוא אתגר לקידום חדשנות. במקום השני עם 31% נמצאים חששות מפריצות באבטחת סייבר ופרטיות ובמקום השלישי עם 29% נמצא מחסור בתקציב. יחד עם זאת, 82% אומרים שהם ערוכים היטב מבחינה תחרותית ויש להם אסטרטגיה מוצקה, בעוד שהארגונים בישראל ערוכים פחות עם 72%.  

לא מפחדים שמכונות יחליפו עובדים
56% מהנשאלים בישראל טוענים שהמקצועות והיכולות הנדרשות ב-2030 טרם הומצאו, אך למרות זאת רובם (69%) לא מודאגים שמהפכת ה AI-תוביל להחלפתם אלא דווקא תוביל לגידול ביכולות והפרודוקטיביות להגיע לגבהים חדשים. 

יתרה מכך, 74% מאמינים כי המכונות ובני האדם ישתפו פעולה בצורה טובה יותר כבר בחמש השנים הקרובות. 50% ממנהלי ה-IT והעסקים בישראל טוענים שיכולות שליטה בכלים של AI הם הכישורים החדשים שידרשו לעבודה בארגונים שלהם. במקום ה-2 עם 48% מבקשים יכולות ניהול משימות מרובות ו -47% טוענים כי ידרשו יכולת ניתוח וקבלת החלטות מורכבות וקשות.       

45% ציינו חשיבה יזמית כגון זיהוי הזדמנויות חדשות ולמידה מהירה מכשלון, כאשר 43% בחרו ברצון ובתשוקה ללמידה של כלים ומערכות חדשות בזריזות.

בעולם לעומת זאת מציינים כי יצירתיות או חשיבה יצירתית היא התכונה הנדרשת כמו גם ידע וניסיון מקצועי בתחומים אליהם פונים (49%); 47% בחרו בהיגיון, חשיבה ביקורתית ו/או יכולת קבלת החלטות מורכבות. מספר דומה גם טוען ששליטה בבינה מלאכותית (להבין מתי, היכן וכיצד להשתמש בכלים אלו בבטחה ובאחריות) היא תנאי הכרחי גם כן.  

מה צריך לעשות כדי לעבוד עם ה-GenAI בצורה בטוחה?
באופן כללי בעולם, 97% מהמשיבים מאמינים כי ניתן להשתמש ב-GenAI בדרך בטוחה יותר. 69% מהארגונים בישראל חוששים שה GenAI -יהווה אתגר ובעיות אבטחה אך למרות זאת, 73% מציינים שה-AI  הוא גם כלי משמעותי בהגנה מפני התקפות אלו ויסייע במלחמה מול שחקנים זדוניים.

67% מהחברות בישראל גם מאמינות כי השימוש ב-AI צריך להיות קפדני יותר ומגובה ברגולציה וחקיקה בעיקר סביב השימוש בנתונים, זאת לעומת 81% בעולם.

עם זאת, הם מבינים כי לתהליכי חקיקה ממשלתיים לוקח זמן רב, לכן 71% טוענים כי יש להגדיר תקנות בדרך עצמאית במקום לחכות לתקנות ממשלתיות. 41% טוענים שיש למנות מפקח אנושי על כלי בינה מלאכותית ולהתערב לפי הצורך כדי להוביל לתוצאות שוויוניות.

תגיות

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית