פרשנות | הפספוס הגדול: מדוע ישראל לא תקפה את מתקני הגרעין של איראן?

המתקפה האיראנית הישירה על ישראל, שכללה מטח טילים חסר תקדים, הציבה את המדינה בפני צומת דרכים גורלי וסיפקה הזדמנות לגיטימית לפעולה ישירה גם כן כנגד אירן ואף נגד תוכנית הגרעין שלה. 

לאורך השנים, ישראל התמודדה עם איומים רבים, אך מעולם לא עמדה בפני הזדמנות כה משמעותית להכות חזרה, להשמיד את תוכנית הגרעין האיראנית ולשנות את פני המזרח התיכון.

דמויות בכירות ברחבי העולם הביעו דעות שונות לגבי תגובתה של ישראל. נשיא ארצות הברית גינה את המתקפה האיראנית וקרא ל"תגובה הולמת", בעוד מנהיגים אירופיים קראו להרגעה ולדיפלומטיה, אולם כמי שחוקר את התחום בעשורים האחרונים, צר לי להכריז על החמצה היסטורית. ישראל פספסה את ההזדמנות הכמעט חד פעמית לפעול באופן אסרטיבי נחוש ויזום ולתקוף את מתקני הגרעין של איראן. 

הזדמנות חד פעמית

ראשית, איראן סיפקה לישראל הזדמנות דיפלומטית מושלמת ויוצאת דופן להגיב ישירות. ספק אם התקפה שכזו תחזור שנית לאחר כישלונה המוחלט וההגנה היעילה של ישראל. התקיפה הישירה הבאה של איראן עלולה להיות ה"התקפה הגרעינית". 

ציפייה עולמית: כל העולם ציפה לתגובתה של ישראל. שתיקה נתפסת כחולשה, ופוגעת במוניטין של המדינה ככוח צבאי חזק – זמן שיכולת ההרתעה של ישראל נמצאת בשפל מאז השבעה באוקטובר. מדיניות ישראל עד כה היתה "אנחנו מסוגלים להכל אולם נותנים צ'אנס לפירוק גרעיני וולונטרי של איראן, ולכן עדיין לא פועלים". תגובה חלשה משדרת חוסר נחישות ופוגעת בכוח ההרתעה של ישראל.

לגיטימציה רחבה: מעולם לא היתה לישראל לגיטימציה בינלאומית רחבה כל כך לפעולה צבאית נגד איראן. התקפה לאחר מתקפה איראנית היתה זוכה לתמיכה גורפת מהקהילה הבינלאומית.

סליחה מובטחת: ישראל היתה נסלחת על התקפה כזו. הקהילה הבינלאומית מבינה את האיום הקיומי שמציבה איראן, וישראל היתה מגובה בטיעון מוצדק של הגנה עצמית. 

שבירת קיפאון המלחמה: המלחמה בין ישראל לאיראן ושלוחותיה נמשכת כבר חודשים רבים. שתי המדינות ממתינות לאירוע משמעותי שיביא את הסכסוך לכדי נקודת מפנה או הכרעה. התקפה ישראלית על מתקני הגרעין היתה יכולה להיות אותו אירוע.

חשוב לציין שפעולה צבאית כזו אינה נטולת סיכונים. התלקחות אזורית, מגבלות צבאיות והתנגדות ארה"ב הן רק חלק מהאתגרים. כמו כן, קשיים פנימיים בישראל, כגון המצב הפוליטי העדין וחוסר היציבות הממשלתית, מקשים על ביצוע פעולה רחבת היקף. מדינה כמו איראן שרוצה גרעין תגיע לגרעין ועל כך אין ויכוח.

אם היו נותנים מכת כח כזו זה כנראה בסיכוי גבוה היה עוצר גם את ההתקפה מהצפון וגם את ההתקפה מהדרום. זה יכול היה להכריע את המלחמה ולהעביר הכוח אלינו ולעצור את מלחמת ההתשה הזו. מכה קשה שם היה מדומם מנועים גם כאן. שלוש ציפורים במכה. סיכוי לא מבוטל שזה היה מחזיר את ההרתעה ומסיים את כל המלחמה.

אך למרות הסיכונים, חובתה של המנהיגות הישראלית לנהל מדיניות ברורה ונחושה, להבטיח את ביטחון המדינה לאורך זמן ולמנוע את התגשמות האיום האיראני.

בעיה מטבעה אינה נעלמת - היא או מטופלת או גדלה והגיע הזמן לטפל בה. כפי שאמר פעם מנהיג ישראלי ידוע, "פוליטיקאי טוב עושה או שלום או מלחמה". הגיע הזמן להחליט. לכן במשחק השחמט - כרגע - תיקו.

הכותב הוא אל"מ (במיל') ד"ר אורי ניסים לוי, יו"ר הפורום הגרעיני העולמי ומרצה באפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, מומחה בהגנה גרעינית