פרשנות | השימוש הרוסי ברימונים המכילים חומרי לחימה כימית - נורת אזהרה

בהיבט ישראלי: חשוב שלרשות כוחותינו יעמדו אמצעי גילוי וזיהוי חומרי לחימה כימית ושיעמוד לרשותם ציוד מיגון מתאים

Photo by Scott Rodgerson on Unsplash

לאחרונה העיתונאי דן ארקין דווח כי הצבא הרוסי באוקראינה החל להשתמש ברימון יד גז המכיל חומר רעיל שגורם לגירוי בגוף ואף למוות, וכי דובר המרכז לחקר נשק מתקדם במטה הכללי של אוקראינה קפטן אטנדרי רודיק מסר כי רימון היד שסימונו RG-VO מכיל חומר כימי רעיל, כלורואצטופנון.

רימונים אלו כנראה מכילים כלורואצטופנון (Chloroacetophenone) וזה הזמן לפזר את ערפל הקרב ולהתייחס לנתונים לגבי החומר האמור.

תחילה נבהיר כי מדובר בחומר שהשימוש בו אסור בשדה הקרב על פי אמנת ז'נבה. ניתן להרגיע -  אין מדובר בנשק להשמדה המונית. כן מדובר בגז מדמיע בעל תופעות לוואי קשות.

כלורואצטופנון (Chloroacetophenone) הנו חומר קורויזיבי הגורם לגירוי חמור של העור ושל העיניים, גירוי מערכת הנשימה, הפרעות נשימה ותגובות אלרגיות, והינו רעיל (ערך LD50 בנשימה, שהינו מדד לרעילות, הנו בסביבות 50 מיליגרם חומר לק"ג משקל גוף) בחשיפות לכמויות גדולות.

חיילים עלולים להיפגע מפיצוץ הרימון ובנוסף גם להיפגע מהגז המדמיע. 

בליעה של כמות גדולה (יחסית לכמות המצויה ברימון שמתפוצץ ומפזר את תכולתו) עלולה להיות קטלנית, אך לא מדובר בתרחיש סביר.

למרות זאת החומר עלול לגרום לפגיעות קשות אחרות, במיוחד בחיילים שעלולים להיפצע מהרימון עצמו, ולסבול פגיעה נוספת בגלל הרעלה חלקית שהחומר הרעיל יגרום במגע בעור במערכתהנשימה ובעיניים.

חומרים מסוכנים כשמם כן הם. כל החומרים מסוכנים. רמת הסיכון והפגיעה משתנה בהתאם לאופן בו החומר בא במגע עם גוף האדם (בעלי חיים, הסביבה) ודרך החשיפה.

חומרים פוגעים בנו במגע ישיר של החומר עם האדם, בדרך הנשימה, מגע בעור-בעיניים (ועור פגוע) ודרך מערכת העיכול.

רמת ההרעלה הנה פונקציה של משך החשיפה, כמות החומר שנחשפים אליו ומשקל הגוף. בניטרול משתנים אחרים, לרוב אנשים ששוקלים 100 ק"ג לדוגמא יכולים להיחשף לכמות כפולה בהשוואה לאנשים ששוקלים 50 ק"ג.

ישנם גורמים נוספים המשפיעים כמו משך החשיפה גיל, מין, רגישויות מיוחדות, אך המשתנים העיקריים הינם זמן החשיפה, כמות החומר הרעיל ומשקל הגוף.  

חומרים הנמצאים בסביבת הקיום שלנו, ושהינם הכרחיים לקיומנו, בריכוזים גבוהים גם הם מסוכנים. אפילו מים עלולים לגרום להרעלת מים. 

לא ניתן לחיות בלי מים, אבל אם תוך זמן קצר נשתה כמות גדולה של מים (3-5 ליטר כתלות במשקל הגוף) עלולים להגיע לסכנת חיים. באופן דומה צריכת אלכוהול (אתנול), מלח, סוכר בכמות גדולה מאוד עלולה לסכן חיים. 

המדד לרעלה (LD50) הוא הכמות של חומר שחיות מעבדה יחשפו אליו, שיגרום למוות של 50% מאוכלוסיית חיות המעבדה שנחשפו לחומר (אפקט 50:50).

מדד זה נבדק בהתאם לדרך השפעת החומר: נשימה, בליעה או חשיפת העור והעיניים. שאר בעלי החיים שלא מתו בניסוי, עלולים להיפגע גם כן ולחלות בהתאם להשפעה של החומר.

לסיכום: הוספת חומר כמו גז מדמיע לרימון עלולה להחמיר פגיעות. לגבי הרימונים שתוארו, למרות שזה מזעזע שמשתמשים בחומר אסור המוגדר כחומר לוחמה כימית, ולמרות שמדובר בגז מדמיע לא נעים בכלל הגורם תופעות לואי קשות, אין מדובר על נשק השמדה המונית. 

לצערנו, קיימים חומרים רעילים בהרבה שעלולים לגרום פגיעות קשות מאוד, וחשוב שלרשות כוחותינו יעמדו אמצעי גילוי וזיהוי חומרי לחימה כימית, שיעמוד לרשותם ציוד מיגון מתאים, שיערכו הדרכות ואימונים בנושא, ושתהיה מודעות לסכנה.

השימוש הרוסי ברימונים המכילים חומרי לחימה כימית, צריך להדליק נורות אזהרה, ולגרום לחידוד וריענון נהלים, במיוחד במינהרות טרור, שהן אזורים מוקפים, שגזים מתקדמים בהן במהירות ועלולים להצטבר בריכוזים גבוהים ומסוכנים, בשעה שיכולות המילוט המהיר מאזורים מוקפים הן מוגבלות.


דר' ורד קויפמן הינה כימאית, יועצת לשימוש בחומרים מסוכנים ומרצה במגוון נושאים של בטיחות חומרים מסוכנים