פרשנות | היום שאחרי - מה אנחנו כן יודעים לגביו
חוסר הוודאות לגבי ״היום שאחרי״ בעזה גדול מאד | בשעה כזו, רצוי להתרכז במה שכן ידוע שיהיה כאשר התותחים ידומו
חוסר הוודאות לגבי ״היום שאחרי״ בעזה גדול מאד. השאלה האם הממשלה הישראלית תדע להפוך את ההישגים הצבאיים למדיניים, מתנוססת כשלט ענק מעל הכנסת.
המטרה שחייהם של מאות ההרוגים שחירפו נפשם מאז תחילת התמרון בעזה והאלפים שנרצחו ביום הטבח, ה7.10, לא יהיו לשווא. במצב של חוסר וודאות כפי שקיים כעת, כדאי להתרכז במה שכן ידוע לנו.
יהודה ושומרון
ביהודה ושומרון ישראל צפויה לשמור על הקיים. קרי, מערכת משפט כפולה, שלטון צבאי, אחריות ביטחונית של צה״ל ושב״כ והמשך שיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית. ישראל לא צפויה להביא לקריסת הרשות הפלסטינית.
משחקי החתול-עכבר עם האמריקאים לגבי מאחזים חדשים והרחבת קיימים צפויים להמשיך. הממשלה לא צפויה להרחיב את ההתיישבות ביו״ש, בעיקר עד שלא יסגר ההסדר השלטוני לגבי עזה.
כמו גם, ממשלת ישראל לא צפויה לספח את יו״ש בשל החשש מאיזון אלקטורלי בבחירות לכנסת.
בהיבט כלכלי, שב״כ מתריע כבר חודשים שעוני יביא לטרור. מכאן, ישראל צפויה להכניס פועלים בהדרגה לשטחה כפי שנעשה גם בחודשי המלחמה.
לאחר המלחמה, כמות הרשיונות צפויה לחזור למצב הנורמלי. בהתחלה ייתכן ויכניסו רק בני 40-50 פלוס, ולאחר מכן את כולם באותה מתכונת כפי שהייתה לפני המלחמה.
עזה
בעזה ישארו התושבים, כשני מליון מהם. פנטזיות הטרנספר של חלק מחברי הכנסת לא הולכות להתגשם. המשמעות היא שמישהו יצטרך לשקם את עזה (מגורים, תשתיות, מזון, מים, חשמל, עבודה) ולשלוט על האזרחים.
ישראל לא רוצה ממשל צבאי וגם לא צפויה לקבל לכך גיבוי בינלאומי. בהיבט כלכלי, ישראל לא במצב לשקם את עזה או לשלוט על עוד שני מליון איש.
ישראל כן רוצה להקים אזור חיץ רחב יותר מבעבר בגבול, על מנת למנוע מקרי טבח נוספים. ישראל גם צפויה לשנות את הערכות הכוחות בגבול עזה לאחר המלחמה. בהקשר ציר פילדלפי, עדיין לא ברור מה יהיה.
נושא המנהרות מתחת לגבול בין מצרים לישראל ימשיך להיות אבן בוחן ליחסים בין המדינות, כאשר לשני הצדדים ברור ששטח מצרים היווה וימשיך להוות ציר הברחות נשק וחומרי גלם לתוך עזה גם בעתיד.
היישות או הגורם שישלטו אזרחית בעזה יצטרכו כוח חמוש לצרכי שיטור. ישראל לא תרצה לממן ולנהל את ״משטרת עזה״. ישראל כן תרצה לשמר אחריות ביטחונית.
מה זה אומר? זו שאלה פתוחה. סביר להניח שאם עזה לא תשוקם ותהיה ״הפאבלות של ישראל״, הטרור יחזור בשמות אחרים.
יישובי עוטף עזה
בסיום המלחמה, מרבית תושבי יישובי העוטף, למעט אלו שנהרסו כליל כמו בארי וכפר עזה, צפויים לחזור לבתיהם. היישובים שנהרסו יבנו זמנית במקום אחר (לפי הערכות באזור חצרים ורוחמה), חלק מהיישובים שוכנו בבניינים בקרית גת.
משרד הביטחון מקים תשתיות הגנה על צירי תנועה מתוך הנחה שטרור ימשיך להיות בעזה גם בסיום המלחמה או זמן קצר לאחר מכן. מספיק שני מחבלים שישגרו טיל נ״ט לעבר אוטובוס תלמידים.
ראינו טילי נ״ט למרחק 8 ק״מ ששוגרו מלבנון. אין הבטחה שכאלו לא יגיעו לעזה בעתיד.
מנהלת תקומה, האחראית לשיקום העוטף לאחר פלישת חמאס, תבנה את היישובים שנהרסו. ניתן להעריך כי מדובר בהליך של כשנתיים. בחלק מהיישובים נהרסו כליל תשתיות ובתים וצריך לבנות מאפס.
יישובי גבול לבנון
נכון לכתיבת שורות אלו, צה״ל וחיזבאללה לא רוצים מלחמה רחבה. בהנחה והמלחמה בעזה תסתיים ללא מלחמה בלבנון, המשמעות היא שהצדדים, בתיווך אמריקאי או אחר, יגיעו להסכם כלשהו להסגת כוחות חיזבאללה מהגבול, לפחות מעבר לטווח הנ״ט.
קרי, לפחות 10-15 ק״מ מהגבול. לישראל יש בעיה להגן על יישובים וצירי תנועה מפני טילי נ״ט ולכן אזור חיץ כזה יפחית את האיום ויאפשר חזרה לשגרה. עם רקטות ישראל יודעת להתמודד באפקטיביות של כ-90 אחוז ומעלה באמצעות כיפת ברזל.
במציאות כזו, תושבי הצפון יחזרו לבתיהם כמו בעוטף עזה. גם בצפון, כמו בדרום, מנהלת ״אופק צפוני״ עתידה לשקם בתים ותשתיות שנהרסו ביישובים צמודי גבול.
בהיבט ביטחוני, צה״ל עתיד לשנות את ההערכות ההגנתית שלו מול איום הנ״ט של חיזבאללה, גם בהנתן אזור חיץ.
אם תפרוץ מלחמת לבנון השלישית, הערכה זו לגבי גבול לבנון ייתכן ותשתנה.
ירדן ומצרים
לאחר המלחמה, ישראל צפויה לשפר את היחסים עם ירדן. ממלכת ירדן שומרת על אחד הגבולות הגדולים של ישראל ומהווה ״אזור חיץ״ בין עירק לישראל.
השלטון המרכזי בעירק בקושי שולט במדינה, האמריקאים מתכוננים לצאת מעירק וסוריה והאיראנים בוחשים ללא הפרעה בעירק. במציאות כזו, ירדן מהווה כוח צבאי משמעותי המפחית עומס מצה״ל.
בנוסף לעירק, ירדן מהווה אזור חיץ גם מול הגבול הסורי. בחודשים האחרונים האיראנים מנסים לבחון חלופות לטרור מעזה. עירק וסוריה, דרך ירדן, הן חלופות אפשריות.
ישראל רואה בירדן שותף ביטחוני אסטרטגי. על אף השיח הציבורי המתלהם לעיתים בין הצדדים, מדובר במערכת אינטרסים חזקה.
מלך ירדן יודע שצה״ל יגן על שלטונו בעת הצורך כפי שקרה בעבר. ישראל יודעת שהמלך יעשה ככל שביכולתו שירדן לא תהפוך למסדרון טרור לכיוון גבול ישראל.
בהיבט מצרים, מדובר גם כאן בגבול ארוך ושקט. ישראל ומצרים יצטרכו ללבן ביניהן, אולי בשיתוף ארה״ב, את השמירה על הגבול המשותף באזור עזה.
ישראל לא רוצה שמצרים תמשיך לשמש כציר הברחות אמל״ח לעזה ומצרים צריכה מנגנון לשחרור קיטור מול האחים המוסלמים שמזנבים בשלטונו של א-סיסי.
טיב היחסים העתידיים בין ישראל ומצרים יקבע בחלקו הגדול במסגרת הסכם השלטון העתידי בעזה.
בירושלים יודעים שצבא מצרים גם צריך לדאוג לאיומי טרור מכיוון סיני. שטח סיני עדיין אינו מזוכה מקיני טרור של דאעש או ארגונים אחרים.
מדינות המפרץ
חלק ממדינות המפרץ שיש לישראל הסכמים אתן, גינו את ישראל במהלך מלחמת חרבות הברזל. עם זאת, בתום המלחמה, לא צפוי שינוי במעמד הסכמי אברהם, בהנחה וישראל תמשיך לפתח עם מדינות אלו קשרי מסחר. כולל ביטחוניים.
סעודיה, על אף שמגנה את ישראל על פעולותיה בעזה, צפויה לרצות לחתור להסכם נורמליזציה שיכלול גם פתרון ארוך טווח לפלסטינים. סעודיה מתחרה עם איראן על הגמוניה במזרח התיכון והיא צריכה את ישראל לצידה.
ירושלים מבחינתה צריכה את סעודיה כציר חוסם לאיראן. שאלת ההתגרענות של סעודיה צפויה להמשיך להתנוסס מעל היחסים בין המדינות.
חוסר הוודאות לגבי ״היום שאחרי״ בעזה גדול מאד | בשעה כזו, רצוי להתרכז במה שכן ידוע שיהיה כאשר התותחים ידומו
חוסר הוודאות לגבי ״היום שאחרי״ בעזה גדול מאד. השאלה האם הממשלה הישראלית תדע להפוך את ההישגים הצבאיים למדיניים, מתנוססת כשלט ענק מעל הכנסת.
המטרה שחייהם של מאות ההרוגים שחירפו נפשם מאז תחילת התמרון בעזה והאלפים שנרצחו ביום הטבח, ה7.10, לא יהיו לשווא. במצב של חוסר וודאות כפי שקיים כעת, כדאי להתרכז במה שכן ידוע לנו.
יהודה ושומרון
ביהודה ושומרון ישראל צפויה לשמור על הקיים. קרי, מערכת משפט כפולה, שלטון צבאי, אחריות ביטחונית של צה״ל ושב״כ והמשך שיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית. ישראל לא צפויה להביא לקריסת הרשות הפלסטינית.
משחקי החתול-עכבר עם האמריקאים לגבי מאחזים חדשים והרחבת קיימים צפויים להמשיך. הממשלה לא צפויה להרחיב את ההתיישבות ביו״ש, בעיקר עד שלא יסגר ההסדר השלטוני לגבי עזה.
כמו גם, ממשלת ישראל לא צפויה לספח את יו״ש בשל החשש מאיזון אלקטורלי בבחירות לכנסת.
בהיבט כלכלי, שב״כ מתריע כבר חודשים שעוני יביא לטרור. מכאן, ישראל צפויה להכניס פועלים בהדרגה לשטחה כפי שנעשה גם בחודשי המלחמה.
לאחר המלחמה, כמות הרשיונות צפויה לחזור למצב הנורמלי. בהתחלה ייתכן ויכניסו רק בני 40-50 פלוס, ולאחר מכן את כולם באותה מתכונת כפי שהייתה לפני המלחמה.
עזה
בעזה ישארו התושבים, כשני מליון מהם. פנטזיות הטרנספר של חלק מחברי הכנסת לא הולכות להתגשם. המשמעות היא שמישהו יצטרך לשקם את עזה (מגורים, תשתיות, מזון, מים, חשמל, עבודה) ולשלוט על האזרחים.
ישראל לא רוצה ממשל צבאי וגם לא צפויה לקבל לכך גיבוי בינלאומי. בהיבט כלכלי, ישראל לא במצב לשקם את עזה או לשלוט על עוד שני מליון איש.
ישראל כן רוצה להקים אזור חיץ רחב יותר מבעבר בגבול, על מנת למנוע מקרי טבח נוספים. ישראל גם צפויה לשנות את הערכות הכוחות בגבול עזה לאחר המלחמה. בהקשר ציר פילדלפי, עדיין לא ברור מה יהיה.
נושא המנהרות מתחת לגבול בין מצרים לישראל ימשיך להיות אבן בוחן ליחסים בין המדינות, כאשר לשני הצדדים ברור ששטח מצרים היווה וימשיך להוות ציר הברחות נשק וחומרי גלם לתוך עזה גם בעתיד.
היישות או הגורם שישלטו אזרחית בעזה יצטרכו כוח חמוש לצרכי שיטור. ישראל לא תרצה לממן ולנהל את ״משטרת עזה״. ישראל כן תרצה לשמר אחריות ביטחונית.
מה זה אומר? זו שאלה פתוחה. סביר להניח שאם עזה לא תשוקם ותהיה ״הפאבלות של ישראל״, הטרור יחזור בשמות אחרים.
יישובי עוטף עזה
בסיום המלחמה, מרבית תושבי יישובי העוטף, למעט אלו שנהרסו כליל כמו בארי וכפר עזה, צפויים לחזור לבתיהם. היישובים שנהרסו יבנו זמנית במקום אחר (לפי הערכות באזור חצרים ורוחמה), חלק מהיישובים שוכנו בבניינים בקרית גת.
משרד הביטחון מקים תשתיות הגנה על צירי תנועה מתוך הנחה שטרור ימשיך להיות בעזה גם בסיום המלחמה או זמן קצר לאחר מכן. מספיק שני מחבלים שישגרו טיל נ״ט לעבר אוטובוס תלמידים.
ראינו טילי נ״ט למרחק 8 ק״מ ששוגרו מלבנון. אין הבטחה שכאלו לא יגיעו לעזה בעתיד.
מנהלת תקומה, האחראית לשיקום העוטף לאחר פלישת חמאס, תבנה את היישובים שנהרסו. ניתן להעריך כי מדובר בהליך של כשנתיים. בחלק מהיישובים נהרסו כליל תשתיות ובתים וצריך לבנות מאפס.
יישובי גבול לבנון
נכון לכתיבת שורות אלו, צה״ל וחיזבאללה לא רוצים מלחמה רחבה. בהנחה והמלחמה בעזה תסתיים ללא מלחמה בלבנון, המשמעות היא שהצדדים, בתיווך אמריקאי או אחר, יגיעו להסכם כלשהו להסגת כוחות חיזבאללה מהגבול, לפחות מעבר לטווח הנ״ט.
קרי, לפחות 10-15 ק״מ מהגבול. לישראל יש בעיה להגן על יישובים וצירי תנועה מפני טילי נ״ט ולכן אזור חיץ כזה יפחית את האיום ויאפשר חזרה לשגרה. עם רקטות ישראל יודעת להתמודד באפקטיביות של כ-90 אחוז ומעלה באמצעות כיפת ברזל.
במציאות כזו, תושבי הצפון יחזרו לבתיהם כמו בעוטף עזה. גם בצפון, כמו בדרום, מנהלת ״אופק צפוני״ עתידה לשקם בתים ותשתיות שנהרסו ביישובים צמודי גבול.
בהיבט ביטחוני, צה״ל עתיד לשנות את ההערכות ההגנתית שלו מול איום הנ״ט של חיזבאללה, גם בהנתן אזור חיץ.
אם תפרוץ מלחמת לבנון השלישית, הערכה זו לגבי גבול לבנון ייתכן ותשתנה.
ירדן ומצרים
לאחר המלחמה, ישראל צפויה לשפר את היחסים עם ירדן. ממלכת ירדן שומרת על אחד הגבולות הגדולים של ישראל ומהווה ״אזור חיץ״ בין עירק לישראל.
השלטון המרכזי בעירק בקושי שולט במדינה, האמריקאים מתכוננים לצאת מעירק וסוריה והאיראנים בוחשים ללא הפרעה בעירק. במציאות כזו, ירדן מהווה כוח צבאי משמעותי המפחית עומס מצה״ל.
בנוסף לעירק, ירדן מהווה אזור חיץ גם מול הגבול הסורי. בחודשים האחרונים האיראנים מנסים לבחון חלופות לטרור מעזה. עירק וסוריה, דרך ירדן, הן חלופות אפשריות.
ישראל רואה בירדן שותף ביטחוני אסטרטגי. על אף השיח הציבורי המתלהם לעיתים בין הצדדים, מדובר במערכת אינטרסים חזקה.
מלך ירדן יודע שצה״ל יגן על שלטונו בעת הצורך כפי שקרה בעבר. ישראל יודעת שהמלך יעשה ככל שביכולתו שירדן לא תהפוך למסדרון טרור לכיוון גבול ישראל.
בהיבט מצרים, מדובר גם כאן בגבול ארוך ושקט. ישראל ומצרים יצטרכו ללבן ביניהן, אולי בשיתוף ארה״ב, את השמירה על הגבול המשותף באזור עזה.
ישראל לא רוצה שמצרים תמשיך לשמש כציר הברחות אמל״ח לעזה ומצרים צריכה מנגנון לשחרור קיטור מול האחים המוסלמים שמזנבים בשלטונו של א-סיסי.
טיב היחסים העתידיים בין ישראל ומצרים יקבע בחלקו הגדול במסגרת הסכם השלטון העתידי בעזה.
בירושלים יודעים שצבא מצרים גם צריך לדאוג לאיומי טרור מכיוון סיני. שטח סיני עדיין אינו מזוכה מקיני טרור של דאעש או ארגונים אחרים.
מדינות המפרץ
חלק ממדינות המפרץ שיש לישראל הסכמים אתן, גינו את ישראל במהלך מלחמת חרבות הברזל. עם זאת, בתום המלחמה, לא צפוי שינוי במעמד הסכמי אברהם, בהנחה וישראל תמשיך לפתח עם מדינות אלו קשרי מסחר. כולל ביטחוניים.
סעודיה, על אף שמגנה את ישראל על פעולותיה בעזה, צפויה לרצות לחתור להסכם נורמליזציה שיכלול גם פתרון ארוך טווח לפלסטינים. סעודיה מתחרה עם איראן על הגמוניה במזרח התיכון והיא צריכה את ישראל לצידה.
ירושלים מבחינתה צריכה את סעודיה כציר חוסם לאיראן. שאלת ההתגרענות של סעודיה צפויה להמשיך להתנוסס מעל היחסים בין המדינות.
