פרשנות | תם עידן הניצחונות המהירים של צה״ל 

מלחמה ׳חרבות הברזל׳ היא כנראה המלחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל, מעל 100 ימי לחימה והיד עוד נטויה. עבור הציבור הישראלי שהתרגל לחשוב על צה״ל במונחים של מלחמות מהירות, צפויה התפקחות. 

״התלות הישראלית בסיום מלחמה בזמן קצר, הובנה לעומק בתפיסת המלחמה שהתגבשה בארגוני חיזבאללה וחמאס בהכוונת איראן. במודעות אסטרטגית גיבשו תפיסת מלחמה הפועלת לשלילת יכולת הכרעה ישראלית בזמן קצר״, כותב אלוף (מיל׳) גרשון הכהן, במאמר שהתפרסם לאחרונה באתר מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. 

״כבר שנים שהלחימה הולכת ומתמקדת בערים. אבל בעיקר בחמאס, היא מתבטאת בהתארגנות מובהקת על בסיס בני המקום.״

הכהן טוען כי תפיסת ארגוני הטרור מבוססת על שני רכיבים מערכתיים. ״מערך רקטות בכמות גדולה במלוא עומק המרחב המאפשר המשך ירי יעיל אל העורף הישראלי, לזמן ממושך, גם לאחר חדירת צה”ל לחלקים נרחבים בשטח האויב״, כותב הכהן. 

״הרכיב השני מבוסס על הגנה צפופה רווית מכשולים ומטענים, מעל ומתחת לפני הקרקע, בלב המרחב הבנוי בערים ובכפרים. בתנאים אלה העברת המלחמה במהירות לשטח האויב הפכה למשימה מורכבת. מול מתקפת צה”ל, נבנתה שיטת הגנה אחרת מזו שהוכרה במלחמות התנועה במדבר. שם כמו במלחמות סיני וששת הימים, לאחר פריצת קו ההגנה הראשון, חדרו הכוחות המשוריינים של צה”ל אל מרחבי התמרון במיצוי כוח התנועה והמחץ והשיגו הכרעה מהירה.״ 

בספרות החוקרת את עולם המלחמה, מערכה ארוכה של חודשים או שנים אינה תופעה חדשה. עם זאת, בתפיסת הביטחון של הציבור הישראלי, מדובר בתופעה חדשה. למלחמה ארוכה ישנן השלכות. למשל, המדינה, כמעטפת שירותים לאזרח, לא הייתה מוכנה למלחמה ארוכה כחרבות הברזל. 

נתחיל במפונים. במהלך שלושת החודשים האחרונים, פונו מבתיהם וטרם שבו אליהם, כ-120 עד 200 אלף איש. מדובר על ישראלים שהפכו לגולים בארצם. אמנם המדינה, יחד עם בעלי המלונות, עושה מה שביכולתה, אך אין למדינה יכולת הקמת יישובים חדשים במהירות. מנהלת תקומה במשרד הביטחון אמורה לבנות את המודל הראשון לכך, בהקמת קיבוצים חדשים מאפס בטווח זמן של חודשים. 

תקציב. מדינת ישראל מכניסה כ450 מיליארדי ש״ח בשנה ומצליחה לשמר יחס חוב-תוצר של כ60-70 אחוזים. יחס זה נחשב למצוין אפילו בקרב מדינות מערביות עם כלכלות חזקות לכאורה. עם זאת, מלחמה ארוכה של חודשים או שנים, צפויה לפגוע אנושות במשק. בנק ישראל ניהל היטב את המלחמה הנוכחית עם פגיעה מינימאלית במשק, במקביל להתמודדות אם עליית הריבית והחשש לאינפלציה. אולם, גם ליכולות בנק ישראל יש גבול. עם 250 אלף מגוייסים, מרביתם גברים בגילאי עבודה, מלחמה ארוכה משמעותה פגיעה בתוצר. 

מוראל. הציבור הישראלי רגיל לראות בצה״ל את הצבא החזק במזרח התיכון. מדובר על חלק מהתפיסה העצמית של כמעט כל אזרח ישראלי. תפיסה עליה מושטט הביטחון האישי הכי בסיסי שלו. ובכן, בטבח של ה7.10 קרסה הקונספציה. התארכות התמרון בעזה ללא הכרעה ברורה, הוסיפה וכרסמה בתחושת הביטחון הבסיסית של הציבור הישראלי. 

עיתוד מלאי. צה״ל תלוי במשק האמריקאי. הסיכוי שהתעשייה הישראלית תוכל לתמוך בלחימה רציפה של חודשים או שנים - נאיבית במקרה הטוב. לצורך כך יש הסכמי ביטחון עם ארה״ב ומחסנים אמריקאים בישראל. תכנון התעשייה הביטחונית הישראלית צריך להיות משלים ליכולות האמריקאיות. ייתכן ונדרש גם רכש חד פעמי גדול מארה״ב, כתלות בזמני האחסון של סוגי האמל״ח השונים. 

במלחמה ארוכה, צה״ל יוצא לדרך עם המאגר הקיים, כאשר התעשייה האמריקאית מהווה את עיקר התספוקת והתעשייה הישראלית היא גלגל עזר בלבד. באוקראינה למשל, צריכת פגזי 155ממ נמדדת במאות אלפים או מליוני פגזים לשנת לחימה. 

הפקת לקחים בצבא ובממשלה? 

ההבנה כי מי שמתכונן למלחמות קצרות, לא מוכן לארוכות, אמורה לחלחל אחרי מלחמת חרבות הברזל. המלחמות הבאות של ישראל יהיו בסביבה אורבנית, דומה לזו בעזה והיא צפויה לשנות את תפיסת הממשלה, הצבא והאזרחים לגבי אופיה. אחת התובנות תצטרך להיות תיאום ציפיות בין הציבור לצה״ל ולממשלה בהיבט אורך ועלות המלחמה. הן ברמה הלאומית והן כל אחד בביתו ברמה האישית. 

הכהן, במאמרו, נותן מחמאה לממשלה הנוכחית ורואה בעצם התמרון בעזה, ללא קשר לתוצאתו, מהלך חיובי. ״ההעזה של הנהגת צה”ל וקבינט המלחמה לשלוח את צה”ל להתקפה אל לב המרקם האורבני הצפוף, הממולכד והמבוצר מעל ומתחת לקרקע – בעצימות שלא הייתה דוגמתה בעבר, גם לא בלחימה ארה”ב ובנות בריתה, נגד דאע”ש במוסול – היא לכשעצמה הישג בעל משמעות אסטרטגית״, טוען הכהן. 

האם התעוזה העתידית של ממשלות ישראל תתקיים גם בעידן של התפקחות מאשליות המלחמה הקצרה? זו שאלה פתוחה. אם נשים את מלחמות ה״אין ברירה״ בצד, כאשר יבוא ראש ממשלה להחליט על מלחמת ברירה (מלחמת מנע, כיבוש משאבים וכו׳), רצוי שתהיה לו תמונת העלות הכוללת של המלחמה, כולל כלל היבטיה, בטרם יחליט על כך. לא לשם הפחדה, אלא לשם קיומן של החלטות רציונליות. 

אם בעזה נדרשים מספר חודשים לניקוי השטח מתשתיות טרור, מלחמה נגד מדינה כמו מצרים, סוריה, איראן או עירק, ייתכן שתארוך שנים. איראן ועירק כתשו אחת את השניה כמעט שמונה שנים ברצף.