'מוקד צייד'- תפיסת ביטחון אקטיבית ליישובים 

הגנת היישוב היא אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים כיום את ראשי הרשויות המקומיות, המשטרה וצה"ל, ובעיקר מעסיקים את התושבים המודאגים שרוצים להרגיש בטוחים בביתם ולוודא שיש מערך של אבטחה שימנע התממשות של אירועי טרור ביישובם.

לצורך הגנת היישוב נהוג לפרוס מצלמות וסנסורים בהיקף היישוב ועל מרחבים מרכזיים ביישוב כמו מוסדות חינוך, מתקנים ציבוריים, פארקים חדרי נשק וכדומה.

מי צופה במצלמות אלו? מי יודע לזהות אירועים חריגים במרחב היישוב ולהפעיל את הפרוטוקול (סדר פעולות) הרלוונטי בזמן אמת? מי מייצר תמונת מצב לכוחות התגובה והכוננות ומכווין אותם למיקום האירוע?

כאשר בוחנים את הפתרונות אותם נוקטים יישובים בכוחות עצמם, או הפתרונות שמוכוונים על ידי גורמי הממסד האחראים על הסדר הציבורי, ניתן לראות כי בד"כ הפתרונות שניתנים שמים משקל כבד ומרכזי על הצד הטכנולוגי שכולל פריסת מצלמות, שכבות של אנליטיקה, ולעיתים גם אפליקציות ניהול התרעות. 

במקרים בהם מדובר ברשויות גדולות או חזקות ניתן יהיה לראות גם תהליך של הקמת חדר בקרה (מוקד רואה) שיתכלל את היישוב או אשכול של ישובים, ויופעל מקומית (או מרוחק) בד"כ על ידי מחלקת הביטחון ברשות. 

חדרי בקרה אלו מתוכננים לפעול סביב השעון לניטור המצלמות והסנסורים הנוספים של היישובים המחוברים אליהם, ולייצר תגובה מתאימה במקרה של זיהוי אירועים חריגים.

חדר בקרה אלקטרוני

הטרנד השולט בחדרי בקרה אלו כיום הוא 'חדר בקרה אלקטרוני' – הווקטור הטכנולוגי הוא זה שמוביל את הטרנד הזה שגורס שמאחר ותצפיתן/מוקדן לא מסוגל לשלוט ולצפות במאות המצלמות הפרוסות ברשות בצורה אפקטיבית ויעילה, יש צורך לייצר עבורו התרעה אוטומטית (גילוי תנועה או אנליטיקות וידאו) בעת התממשות תרחיש. 

תפיסה זו קנתה אחיזה מוצקה בקרב גופים רבים שמחפשים פתרון שיאפשר למוקד לשלוט בשטח גדול או כמות גדולה של מצלמות המחוברת אליו. 

בתפיסה זו תפקידו של המוקדן הוא להמתין להתרעה, לחקור אותה כשהיא 'מתריעה', להחליט אם היא 'אמת' או שווא ולהפעיל פרוטוקול מתאים במידה והמדובר בהתרעת אמת. 

תפיסה זו מכונה גם 'מוקד דייג' - מוקד הפועל בתפיסה פאסיבית שמבוססת רובה ככולה בהסתמכות על המערכות הטכנולוגיות שייצרו התרעה בזמן אמת ו'יניעו' את המוקדן לפעולה בעת הצורך.

לכאורה תפיסה זו מייצגת התקדמות וחדשנות טכנולוגית, ומאפשרת לארגון/יישוב לחבר מאות מצלמות למוקדן אחד ש'רק' נדרש לחקור 'התרעות' ולנהל אירועים.

אבל מבצעית, ופרקטית, זה לחלוטין לא מספק, והמענה שתפיסה זו מעניקה לביטחון ביישוב הוא יחסית נמוך.

עם אותו כוח אדם, אותם אמצעים וטכנולוגיות, צריך וניתן לעשות הרבה יותר.

כאן בדיוק נכנסת תפיסת 'המוקד הצייד'- תפיסה שפותחה על ידי חברת GOTRACK HLS כבר ב- 2016 ומאז רק הלכה ושוכללה, וכיום מובילה חלק גדול מהארגונים והגופים המבצעיים בישראל ובעולם.

תפיסת הצייד

במרכזה של 'תפיסת הצייד' עומד המוקדן-הצופה (תצפיתן מיומן) שנדרש, לפני הכול, להכיר בצורה טובה את השטח עליו הוא אחראי, להכיר את השגרה המתנהלת בו, את הכוחות הפועלים בו ואת כלל המשימות והאתגרים מולם נדרש כל יישוב להתמודד.

המוקד הצייד משלב בתוכו תהליכים פרו-אקטיביים ויזומים אותם נדרש לבצע המוקדן-הצופה לאורך שעות היממה על מנת שיאתר אירועים בזמן אמת או סימנים מחשידים (סמ"ח) לפני התממשותם, יחד עם כלל טכנולוגיות ההתרעה שקיימות ביישוב. 

הצפייה היזומה שמבצע המוקדן-הצופה (הצייד) לאורך כל שעות היממה מחברת אותו להתרחשויות ביישוב ומייצרת לו היכרות עמוקה עם שגרת ההתנהלות ביישוב. 

צפייה זו מאפשרת לאתר התרחשויות שלא מייצרות 'התרעה אנליטית', לזהות אירועים לפני התרחשותם (מניעה) ולייצר תמונת מצב שוטפת ורציפה עבור היישוב. רק הבנת השגרה ומאפייני היישוב יאפשרו למוקדן גם להבין בצורה מהירה וטובה אם 'התרעה' שקיבל היא אמת או שווא!

המוקד הצייד בפעילותו הפרואקטיבית משתמש ביכולות הטכנולוגיות ובהתרעות האנליטיקה כגורם מסייע, ויחקור כל התרעה שיקבל כדי להחליט אם להניע ממנה אירוע או לבטלה. 

היישוב שרוצה ביטחון לתושביו, רוצה וצריך 'מניעה' (PREVENTION) ולא רק 'תחקור אוחר' של אירועים, או הנעת אירועים רק אחרי שהם ייצרו התרעת אנליטיקה. 

גישה זו מאפשרת להתמודד עם מגוון רב יותר של אירועים ולנהל משימות שגרה וחירום הנדרשות על ידי היישוב (כמו פתיחת וסגירת שערים, בקרה על השומרים, איתור פשיעה וונדליזם, ניהול מוסדות חינוך, בקרה על שפ"ע וכדומה).

כדי להיות קשוב גם לתרחישים שמעניינים את היישוב אך לא מייצרים 'התרעה', רק צפייה ייזומה יכולה לאפשר גילוי מקדים והתמודדות.

טכנולוגיות התרעה הן אלמנט חשוב וקריטי לאפקטיביות של חדר הבקרה, אבל צריך להתייחס אליהם כגורם 'מסייע', ולא כגורם 'מוביל'. לתת משקל משמעותי ל'משאב האנושי' שמפעיל את חדר הבקרה כדי להשיג תוצרים משמעותיים יותר לצרכי היישוב.

מימוש 'מתודולוגיית הצייד' בחדר בקרה

הראשון גיבוש תפיסת הפעלה אקטיבית לחדר הבקרה (ACTIVE-CONOP) – תפיסה שתגדיר לחדר הבקרה את 'תכניות הצפייה' היזומות. 

על מה להסתכל בכל פרק ביממה, את הפרוטוקולים והפרוצדורות. מה לעשות עם מה שמגלים. לבסוף גם את יחסי הגומלין, את נהלי השגרה ונהלי החרום המותאמים ליישוב.

התנאי השני להפעלת 'מוקד צייד' הוא בכשירות המקצועית של 'המפעילים'. זה נכון לכל סוג של מוקד, אבל חשוב שבעתיים במוקד אקטיבי. 

למוקדן-הצופה צריכה להיות יכולת מקצועית גבוהה וכלים מקצועיים לסריקה, לאיתור חריגות, להתמצאות במרחב, להכוונת כוחות ועוד. 

הכשרת המוקדנים ומנהלי המוקדים בקורס מקצועי ומכוון למוקד הצייד הכרחית ומעניקה אפקטיביות מבצעית גבוהה למוקד שנדרש להגן ולשמור על בטחון היישובים.

להיפרד מאפליקציות ניהול וידאו

המשימה המרכזית של היישובים שרוצים להפוך להיות 'בטוחים' מתחילה בחיבור כלל המצלמות והסנסורים של היישוב למוקד רואה שיפעל 24/7 לניטור ובקרה עבור היישוב. 

מומלץ ליישוב להיפרד מאפליקציות ניהול וידאו אותם הוא מפעיל ממכשיר הסלולר ושמחייבות את רכז הביטחון או השומר בשער להיות 'תצפיתנים' וחוקרי התרעות סביב השעון. 

זה לא יעיל, פוגע באפקטיביות שלהם, ובעיקר פוגע באפקטיביות של האבטחה ביישוב.

אחרי שיש ליישוב מוקד רואה עבורו (מקומי או מרוחק), צריך לפעול כדי להפוך את המוקד מ'מוקד דייג', פאסיבי ותלוי התרעות טכנולוגיות, ל'מוקד צייד' אקטיבי ויוזם.

כזה שחי את המתרחש ביישוב, בקיא בשגרה שלו ומסוגל למנוע אירועים או לאתרם ולפעול לסיכולם בזמן אמת.

כדי להפוך את המוקד הרואה מדייג לצייד לא צריך יותר כסף או עוד אמצעים. צריך לדעת איך לנצל נכון את האמצעים והכוח אדם הקיימים במוקד, לגבש עבורו 'תפיסת הפעלה אקטיבית' מותאמת, ולדרוש ממנו לפעול כצייד. 

ביטחון אפקטיבי ומשמעותי ביישוב אינו סיסמא ובימים אלו אנחנו מבינים שהוא מחויב המציאות ודרמטי בכל יישוב ובכל מרחב, ושינוים תפיסתיים הם מחויבי המציאות על מנת להשיג אותו.