דעה: שדה הקרב לא יכול היום לחכות לטכנולוגיה של המחר
באופן מסורתי מפתחות התעשיות הביטחוניות טכנולוגיה ואמל"ח לפי שיטת "מפל המים" הוותיקה, בעוד שתעשיית הייטק עברה לפני עשור למתודולוגיית אג'יל (AGILE) חדשנית. כמו בעולם האזרחי, כך גם היישומים הצבאיים והדו-שימושיים, צריכים להתחכך במוצר הרבה לפני סוף הפרויקט
עולם פיתוח המו"פ, המוצרים והפרויקטים הטכנולוגיים מתחלק באופן דומיננטי בין שתי דוקטרינות, דור X ודור Y של ענף התעשייה עתירת הידע, הראשונה הינה מתודולוגיית "מפל המים" (Water Fall) אשר בין השאר שולטת באופן מובהק בתעשייה הביטחונית ודוגלת בתהליך טורי וסדור של ניהול וביצוע פרויקטים או פיתוח מוצרים לפי סקרי תכן והנדסה ולפי שלבים, מתחילם ב- א' (התנעת פרויקט) ומסיים לבסוף ב-ת' (מסירת הפרויקט).
המתודולוגיה החדשנית יותר באקו סיסטם הינה מתודולוגיית אג'יל (AGILE) אשר דוגלת בחיכוך מירבי עם מוצר או לפחות תוצר כבר בשלבים המוקדמים ולכל אורך תהליך הפיתוח, בין השאר על מנת שלקוח הקצה, או במקרה של התחום הדו-שימושי, המפעיל המבצעי, יתחכך כבר בשלבים המוקדמים עם גרסה בוסרית מקדימה של המוצר וידע לבחון ולהעיר הערות אשר יוכלו לקבל במה ולהשפיע על יתרת תהליך המו"פ ולא רק בשלבים האחרונים והסופיים ואולי המאוחרים מדי של מסירת המוצר בגמר תהליך הפיתוח והפרויקט.
ממש כמו בסיפור על בית הילל ובית שמאי, בו נפערה תהום של מחלוקות בין המחמירים למקלים בנושאי התורה, כך גם כיום, חסידי שיטת "מפל המים" המחמירים מתקשים לקבל את החדשנות ואולי אף הברדק של מטמיעי שיטת האג'יל השואפים לראות תוצר, הרבה לפני גמר מוצר.
ענף ההייטק כבר לפני עשור אימץ לחיקו את שיטת האג'יל, הרצון היה לאפשר למשקיעים להתחכך ביכולות מוצריות בשלבים מוקדמים וזאת על מנת לגייס עוד משאבים והשקעות לחברות ההזנק ובנוסף לאפשר למשתמשים ראשוניים (Early adaptors) להתאגד כקהילת נסיינים לטובת מתן משובים רציפים ובונים לצוותי המו"פ של המוצר והחברה.
מאידך, התעשיה הביטחונית המסורתית וכך גם גופי מו"פ והנדסה במערכת הביטחון, לא מיהרו בתורם לאמץ את המתודולוגיה החדשה, אל אף שהם כן מהר מאד הטמיעו טכנולוגיות חדשות ורלוונטיות, שיטות העבודה נשארו מסורתיות ומחמירות וכללו תהליכים סדורים, רגולטוריים ומכבידים על שלבי הפיתוח השונים.
זה נכון שבאמל"ח אין מקום לטעויות, כל הצדדים מעוניינים שמיירט של כיפת ברזל יפגע באיום תמ"ס בדיוק ובזמן תגובה האפקטיבי ביותר ובו זמנית יפחית ויצמצם את סיכון הפגיעה בבלתי מעורבים או מרכזי אוכלוסייה.
אך מנגד, השטח לא תמיד יכול לחכות וכך גם שדה הקרב, מספיק כדי להבין רק מלצפות בהאצת תעשיית הרחפנים והכלים הבלתי מאוישים אשר מתפתחת בחזית הלחימה בגבול אוקראינה ורוסיה, לאף אחד שם אין זמן לחכות למוצר המושלם, הם מעדיפים ביצועים בינוניים וזמן אספקה מיידי הרבה יותר משהם מעדיפים ביצועים מיטביים וזמן אספקה ארוך עד לא ידוע.
לסיכום, יש מקום לתעשייה הביטחונית לבחון מעבר למתודולוגיית פיתוח לפי שיטת אג'יל (AGILE) וזאת על מנת להאיץ שלבים ולהתחכך הן עם משתמשים מבצעיים והן עם השטח עצמו כמה שיותר מוקדם ובכך למצות ולמקסם את מעטפת הביצועים של המוצר או הפרויקט בשלבים מוקדמים יותר אשר יאפשרו חסכון ושיפור מועדי מסירה, התעקשות על מתודולוגיה מחמירה ואיטית יותר בהגדרה, כמו מתודולוגיית "מפל המים" יכולה להתברר כלא רלוונטית לתקופה הנוכחית אשר מתאפיינת בהאצת חיכוכים גאו-פוליטיים וסכסוכים מדיניים ובכך תעשייה ביטחונית מסורתית יכולה למצוא את עצמה מפספסת היום את המערכת שאופיינה עבור המלחמה של המחר.
רותם מי-טל הוא מנכ״ל חברת אסגארד מערכות בע״מ, חברת חדשנות והנדסה מתל אביב המתמחה ביישומי בינה מלאכותית.