דעה | תשאירו את מנהלי ארגוני הביטחון מחוץ לדיון ברפורמה המשפטית 

מנהלי ארגונים ביטחוניים אינם פוליטיקאים ולא הוכשרו לנהל מריבות פוליטיות בתוך הארגונים שלהם | ארגון ביטחוני לא יכול להתנהל תחת מריבות פוליטיות פנימיות 

דעה | תשאירו את מנהלי ארגוני הביטחון מחוץ לדיון ברפורמה המשפטית 

תמונה: משטרת ישראל 

ארבעה התנצלו השבוע, הודו ששגו בניסוחיהם, שבחרו במלים הלא נכונות. המפכ"ל הודה שטעה כשהדיח את הממ"ז בעיבורו של פיגוע לילה בתל אביב. הרמטכ"ל התנצל על אמירתו כי עדיפה דיקטטורה בטוחה על אנרכיה לא מוגנת. מח"א הודה שטעה, שלא בדק עד הסוף אם אמנם האל"מ הטייס קרא לעמיתיו לא להתנדב. שר האוצר הודה, אמנם בארה"ב ולא בבית, ששגה כשאמר מה שאמר על חווארה. 

נכון אמר הרמטכ"ל: "צריך לשקול מלים. להיות ברור". והתעלה בכך בעשר דרגות על ח"כים וח"כיות בכנסת הנוכחית שאינם שוקלים מלים ומפיקים ביטויים מתועבים, בוטים וגסי רוח. 

שלושה מהמתנצלים, הרמטכ"ל, המפכ"ל ומפקד חיל האוויר, שלושה פונקציונרים מהבכירים במדינה שנפלו קרבן למהומה ולמבולקה השוררת בימים אלו בציבור עקב חקיקות ה"רפורמה המשפטית" בכנסת. 

בניגוד לרבים אחרים עמדה לשלושה היושרה האישית שלהם להודות בטעות לשון וניסוח. העובדה שאמרו מה שאמרו והודו שטעו והתנצלו מעידה על שתי תופעות חסרות תקדים בישראל: אנו עדים לשילוב של מתח, עצבנות, הפגנות המוניות בכל ערי ישראל, ויכוחים בציבור, ברחוב, סביב שולחן ליל ששי, במועדון ספורט, ברחוב. הציבור מפולג, חצוי בצורה לא בריאה. יש אנשים בחרדה אמיתית.

ותופעה שניה: המהומה והמבולקה מביאה בעלי תפקידים בכירים כמו רמטכ"ל, מפכ"ל ומח"א לעשות מעשה שהם לא חונכו לו, שאינו חלק מהמקצוע שלהם, ממה שהתרגלו אליו שנים. לנסות להרגיע את הציבור שלהם – הצבא, המשטרה וחיל האוויר – ולהרחיק אותם מהפוליטיקה וממה שמתרחש בממשלה ובוועדות הכנסת. 

נכשלים בלשונם

בגלל חוקים שיוזמים שנים-שלושה ח"כים עוברים מדינה וציבור שלם למצבים מטורפים עד כדי סכנה: קרוב לרבע מיליון מפגינים זה עשרה שבועות רצופים. האשמות, קללות ונאצות, תופעות של משפחות חצויות, 'בעד' ו'נגד' כאשר לעיתים קרובות אלו ואלו אינם יורדים לסוף סעיפי החוקים. 

במקביל, ובאותם ימים ושעות ממש, קורה מה שקרה השבוע במגידו, פיגועים, אנשים נהרגים ונפצעים, מתווכחים אם זו כבר אינתיפדה או עוד לא. איום איראני (לא חדש אך מתפתח יפה), 'טפטוף' מעזה, בעיות כלכלה מאיימות מאימת החקיקה, כסף בורח מהארץ והמחירים מאמירים לקראת הפסח.

רמטכ"ל, מפכ"ל ומח"א: מה הפלא שהם נכשלים בלשונם. חינכו אותם בבית, בסיירת מטכ"ל, בצנחנים, בחיל האוויר ובמג"ב להיות חיילים, לוחמים ומפקדים. לא בכדי הגיעו השלושה, כמו גם קודמיהם, לצמרת ארגוניהם, לפיקוד על צה"ל, על חיל האוויר ועל משטרת ישראל. 

הם הגיעו לתפקידים הבכירים הלו בגלל תכונות אישיות ומקצועיות, ניסיון קרבי וניסיון חיים. על כן החליטו ממשלות ישראל שהם הטובים ביותר, הראויים לפקד על הארגונים. מופקדים בידיהם המוני צעירים ומבוגרים בתפקידים מרכזיים, שעיקרם שמירה על ביטחון המדינה, שמירה על הציבור והתכוננות למלחמה. 

למה לי פוליטיקה עכשיו? 

הרצי הלוי, יעקב שבתאי ורותם בר, ונוסיף להם את ראשי השב"כ והמוסד, אינם מומחים ליחסי ציבור. אינם חייבים להיות בקיאים בנפתולי חוק ההתגברות ומבנה הוועדה למינוי שופטים. זה לא המקצוע שלהם. והנה, בפעם הראשונה נאלצים קודקודים כאלו להתמודד לא עם אויב חיצוני, לא עם טרור מבית, לא עם טילים ומטוסים ולא עם פשיעה ועבריינות אלא עם פריטי חקיקה. 

שבאורח פלא מביאים לידי תופעות של קריאות לאי-התנדבות, אולי לאי התייצבות למילואים. חלילה לסרבנות. העיסוק בנושאים הללו גרמו בחודשים האחרונים לקרעים בעם. "ימים של מחלוקת בחברה הישראלית", אמר הרמטכ"ל, והזהיר: "צה"ל לא יוכל לפעול מתוך התפרקות של העם. הוא לא יוכל לפעול ללא רוח ההתנדבות של משרתי המילואים".

פונקציונרים הללו – ראשי הצבא, חיל האוויר, המשטרה, שב"כ ומוסד – הם בעלי הדילמות וההחלטות הקשות והמכריעות ביותר במציאות הישראלית, גם ללא הרפורמה המשפטית. יש לכל אחד מהם שר ממונה. מה יעשו וכיצד ינהיגו את אנשיהם אם הרפורמה תיהפך להפיכה משטרית שתישא אופי של דיקטטורה.

אלו האנשים שעלולים למצוא עצמם נתונים בדילמה הנוראה: למי לציית, פקודות של מי למלא -של ממשלת ישראל או שופטי בית המשפט העליון. אנחנו עוד לא שם, אבל אנחנו בדרך (הלא) נכונה. וברור לכל שהחוק מעל לכל.

תנו להם לעבוד בשקט

חיילי ומפקדי המילואים יתייצבו ביום פקודה. גם אלו שיוצאים בימי חמישי ושבת לימי שיבוש ולהפגנות. שרות המילואים הוא חלק מה-DNA של הישראלים. אפשר להיות רגועים, טייסי המילואים של טייסת 69 והטייסות האחרות יתייצבו בימי המילואים שלהם כדי לטוס. כך גם מילואים של שייטת 13, של יחידות מודיעין, חי"ר, שריון, צנחנים והנדסה ולוגיסטיקה.

אבל את כל אלו חינכו שהחוזה שלהם עם מדינת ישראל מחייבם לשרת מדינה דמוקרטית, ולא טוטליטרית. זה אמנם לא כתוב בצו קריאה למילואים, אבל זו הבנה ברורה, זה בסיס האזרחות.

תעמולת השקר המופצת מדברת על 'פריבילגים', ובנימת קולם של המשתמשים במונח הזה נשמעת תת-נימה גזענית-עדתית. טייס F-15 'רעם' בטייסת 69 הוא פריבילג? לוחם בסיירת מטכ"ל או בשייטת הוא בעל ייחוס פריבילגי? 

איש מודיעין ו-8200 הוא פריבילג? האם כל היחידות האלו מורכבות מאשכנזים, חילונים ותל-אביבים? זה נכון בדיוק כמו הטענה ששופטי בית המשפט העליון הם תושבי רחביה ועוסקים כל היום בפסילת חוקים שמחוקקת הכנסת.

לתוך המהומה והמבולקה של מצב ביטחוני, כלכלי, חברתי, חקיקה, הפגנות ופיגועים יש מי שדואג להכניס גם את ההיבט העדתי, להוציא את השד הזה מהבקבוק ללא בסיס עובדתי, ללא צורך, רק כדי להתסיס ולפורר. 

רמטכ"ל, מפכ"ל, ראש שב"כ ורמס"ד – אפשר למתוח ביקורת על תפקודיהם. אבל הם שם, הם והממשלה שמעליהם אוחזים בהגאים והם ממונים על ביטחון המדינה, על שלומם ורווחתם של כמעט 10 מיליון תושבים. 

מומלץ לכולם, שרים, ח"כים, עסקונות הפוליטיות-מפלגתיות למיניהן, להניח לבעלי הדרגות הבכירות הללו למלא את התפקידים שהמדינה והציבור הטילו עליהם. 

תנו להם לעבוד בשקט. הם וקודמיהם בדורות קודמים עשו את העבודה "בכלל לא רע" כי פעלו במדינה דמוקרטית. והלוואי שיימשך ככה. 

אולי יעניין אותך גם