דעה | בצבא יש פרוטקציה ויש הפעלת קשרים - על ההבדל בין פריפריה למרכז אחראית הממשלה

לא ירחק היום וברשתות חברתיות שלוחות הרסן יהיה כתוב שלוחמי גולני וגבעתי והצנחנים הם בשר תותחים של חיילי 8200 והיחידות הטכנולוגיות באמ"ן ובסייבר.

הוויכוחים והדיונים על איוש הגדודים ו"החטיבות המתמרנות" לעומת איוש 8200 ו-8100 ה"איכותיות" עבר את גבול ההיגיון והכרת המציאות. יש כאן כמה סוגיות כרוכות זו בזו ושונות זו  מזו. 

פרוטקציה וקשרים 

האם השרות ביחידות ה"איכותיות" בהרצליה ובתל אביב מבוסס על פרוטקציות, על קשרים, על 'חבר מביא חבר'. וסוגיה אחרת: האם יש דיס-פרופורציה בין מרכז הארץ לפריפריה. 

דהיינו הטובים במרכז הארץ ליחידות הטכנולוגיות והטובים בפריפריה לחי"ר ולשריון. ובכן, הקביעות הללו אינן חד משמעיות, אלא כרגיל האמת היא אי-שם באמצע. ולא כדאי להגזים בקביעה שהולכים לקראת שני צבאות.

דבר אחד חייב להיות ברור: שרות צבאי מלא הוא שרות צבאי מלא, ללא אפליות. חייל שעושה עבודה מקצועית מורכבת במטה חיל האוויר בקריה בתל אביב ואחראי למערכות מורכבות, איננו נחות מלוחם העושה שרות צבאי מלא בגדוד שריון. 

כל אחד מהם עושה את עבודתו כנדרש ממנו. נכון שזה באבק וזה במשרד, אך זמנים השתנו, ומי שיציץ לתוך טנק מרכבה 4 יראה שלוח המכשירים שם דומה לקוקפיט של מטוס. הרבה טכנולוגיה יש בשריון ובתותחנים.  

אשר ל'חבר מביא חבר', לא המצאנו מאומה. בכל צבאות העולם קיימות מסורות צבאיות של שרות אבות ובנים וגם נכדים. אנו רואים בתקשורת צילומים מטקס סיום מסלול של לוחם צעיר המצטלם עם אביו "שגם הוא היה בגולני". בצבא הבריטי מציינים בביוגרפיה של קצין A שהוא בנו של גנרל B ונכדו של פילד-מרשל C, גיבור מלחמת העולם הראשונה. 

מקרי אמת: שני אחים שרתו ביחידה מובחרת בתותחנים. האח הבחור שכנע את אחיו הצעיר ללכת בדרכו, ושניהם סיימו שרות מצויין. האם זו פרוטקציה? לכמה ממפקדי חיל האוויר ולקצינים בכירים בחיל היו בנים טייסים שהלכו בעקבותיהם. 

האם זו הפעלת קשרים? וכי הבן הטייס לא עבר את כל המסלול הארוך, המפרך והדורשני כדי להיות טייס קרב בחיל האוויר? רק בגלל שאביו מח"א? קצין ביחידה טכנולוגית של אמ"ן סיים שרות וסייע לאחותו הצעירה להיקלט ביחידה שכנה, וזו עשתה שם עבודה מופלאה. 

האם זו פרוטקציה שלילית? הכל בתנאי שהצדדים עוברים את כל שלבי הגיבוש והקבלה, הבחינות, הקורסים וההכשרות, וממלאים את תפקידיהם באמונה.

איננו מחדשים מאומה בתחום הזה. אלו תופעות שיש כמותן בעולם ובארץ בכל הדרגים ומקומות העבודה. גם אצלנו: חברת החשמל, התעשיה האווירית, רשות שדות התעופה, בתי חולים, הרבה מאוד 'משפחתולוגיה' וקשרים ופרוטקציות.

אפילו במערכת המשפט. שופטים בישראל: כדי לבדוק פעם מי עושה התמחות אצל מי. מדוע יהיה המצב הזה שונה ביחידות צה"ל. בתנאי אחד ויחיד: שהמועמד מתאים לתפקיד. לא מתאים, זו פרוטקציה והפעלת קשרים שלילית.

המרכז והפריפריה

לא מדויק לטעון שהפריפריה משרתת בגדודי החטיבות המתמרנות וצעירי מרכז הארץ והערים העשירות ו'מדינת תל אביב' משרתים ביחידות הטכנולוגיות. כבר היו התבטאויות שאנו קרבים למצב של "שני צבאות". לא מדויק.

בסקרים שפרסם באחרונה צה"ל עולה שצעירים מאשכול סוציו-אקונומי גבוה (7 ויותר) מתגייסים למערכים הקרביים. רוב בעלי הדפ"ר הגבוה מעל 70 מתגייסים לשרות קרבי. הצבא מודה כי נכון שביחידות אמ"ן, תקשוב, 8200, 9900, סייבר אחוז בני המעמד הגבוה גבוה בשיעור משמעותי. צה"ל הודיע שהוא פועל לשלב יותר בני נוער מהפריפריה ביחידות הטכנולוגיות.

אמר על כך ראש אכ"א אלוף יניב עשור: יש טענות שאנו מקיימים שני צבאות בתוך צה"ל. על פי הנתונים שפילחנו, משרתים מחתך סוציו-אקונומי גבוה מתגייסים יותר מגודלם באוכלוסיה לשרת ביחידות הלוחמות.

יש טענה שרמות החינוך בפריפריה והידע שרכשו בבתי הספר אינם מתאימים לדרישות של היחידות הטכנולוגיות, המחפשות צעירים בעלי 5 יחידות מתמטיקה ופיסיקה וידע רב במחשבים. ובכן, מותר לקבוע שאין זו אשמתם של בוגרי בתי ספר בפריפריה שלא הגיעו לרמות הנדרשות ב-8200. 

אשמת ממשלות ישראל

זו אשמת ממשלות ישראל ומשרדי ושרי החינוך לדורותיהם, שבמשך עשרות שנים לא דאגו להעניק לתלמידים בפריפריה חינוך וידע זהים לאלו של הרצליה, רעננה ותל אביב. אין זו אשמת הצעירים ואין זו אשמת הוריהם שלא היה בידם לתת לבניהם/בנותיהם תכני העשרה, חוגים ומורים פרטיים. ואף על פי כן רבים בוגרי תיכון 'פריפריאליים' גם ביחידות הטכנולוגיות. 

אין קושי לפרסם כתבה נרחבת שבה יספרו חמישה צעירים וצעירות כיצד הגיעו קרובי/ות משפחה או חברים/ות שלהם ל-8200 או ליחידות דומות. באותם עיתונים ניתן לקרוא כתבות על צעירים וצעירות בני תל אביב או רמת גן המתארים בהתלהבות את חוויות שרותם הצבאי בצנחנים או בגבעתי. 

עוד הבדל בין "שני הצבאות": עבור בוגרי יחידות טכנולוגיות השרות הצבאי יכול להיות הכנה טובה לחיים האזרחיים. רוכשים מקצוע בצבא, ועל חשבון הצבא. עוד לפני שישתחרר תחטוף אותו חברת היי-טק ותציע משרה עם משכורת נאה ביותר. בגולני ובצנחנים לא לומדים מקצוע ישים באזרחות.   

יש בכך אפלייה מסויימת, פריווילגיה של משרת אחד בהשוואה לאחר. אבל צבא איננו אמור לשמש בית ספר למקצוע אזרחי. ההנחה היא שלוחם בצה"ל מסיים שרות של כמה שנים אפילו ללא 'מקצוע ביד', אבל עם תחושת שרות, גאוות יחידה, הכרת החיים, ערכים, והזדמנות להכיר את עם ישראל ואת הארץ. 

יש רבים שבדיוק כך רואים ומסכמים את שרותם הצבאי. "שרות משמעותי", הם אומרים בסיפוק. במדינת ישראל השרות הצבאי, שהוא חובה על פי החוק, הוא גם תעודת הבגרות האישית והחברתית של צעיר וצעירה שמתנסים בכך.

שני צבאות

באתר מיטב יש רשימה ארוכה של מקצועות מוצעים למתגייסים. ביניהם: תפקידי לחימה, חינוך, מודיעין ומבצעים, תפקידים טכנולוגיים, שיטור, פקידות, לוגיסטיקה, תפעול משאבי אנוש, רפואה ועוד. המגוון הוא עצום ומיועד לכל המלש"בים מדן ועד אילת, מקריית שמונה עד קריית גת, מהעיר, מקיבוץ וממושב. מיועד לישראלים יהודים ולא יהודים, לחילונים ולדתיים.

צה"ל הוא צבא גדול שמנהל מבצעים קרביים ומתכונן למלחמה. לצבא יש מעמד כמעט ייחודי בחברה הישראלית, והוא יודע להפעיל שיטות מיון והתאמה שיוצרים תמהיל הגיוני, פחות או יותר, של משרתים ביחידות שדה, בגדודים, בחטיבות מתמרנות, בכלי שיט ובכלי טיס, במודיעין ובטכנולוגיה.

בסך הכל מלאכת השיבוץ האדירה של חיילים ובעלי תפקידים שמפעיל הצבא כל יום ויום נועדה בסופו של דבר לאפשר לצבא למלא את משימותיו.

יש חריגות ויש חריקות, יש טעויות, יש העדפות ועדיפויות. ונכון, יש פרוטקציות והפעלת קשרים. תושבים בפריפריה ממתינים למימוש כוונת הצבא לעודד אותם לבוא ולשרת ביחידות הטכנולוגיות. 

יש חיילים מאושרים וגאים במקום שרותם, ויש ממורמרים שרק חולמים על רגע השחרור. הצבא יודע לתקן כשלים, אם כי לא תמיד. אבל בארגון כה גדול, שמטפל ברבבות ובמאות אלפים, תמיד יהיו מרוצים ומרוצים פחות ולא מרוצים כלל. אך אין מקום לדאגה – לא יווצרו כאן שני צבאות על רקע אי שוויון בין משרתים.