פרשנות | ממשלות ישראל בורחות מפתרון מדיני לרצועת עזה
מבצע ״עלות השחר״ היה הצלחה צבאית, אך לכל היותר מהווה עוד סבב בסדרה אין סופית של סבבי לחימה בעזה. בפן המדיני, המבצע אינו זרז להסדר ארוך טווח
דן ארקין
| 11/08/2022
תמונה: דובר צה״ל
מבחינה צבאית מבצע 'עלות השחר' היה הצלחה. מבחינה מדינית לא יושם העיקרון עתיק היומין שהישג צבאי חייב להביא עמו הישג מדיני. NON STARTER בבחינת התקדמות לפתרון בעיית עזה.
הצוות שניהל ופיקד על המבצע הצבאי עבר בציון חיובי את הבחינה. שאלה אם צוות הניהול והפיקוד הזה, או זה שיבוא אחריו אחרי בחירות, יידע גם לקבל ציון טוב במבחן התקדמות להסדר בעזה.
מה שהושג במבצע הוא דחיית הסבב הבא, ללא התקרבות למניעתו. לכל היותר הוגדל הרווח בין הסבב הזה לבין זה שיבוא אחריו.
יתרה מזה, יש חשש שדווקא הצלחה תעודד ממשלה לומר לעצמה: 'הנה הצלחנו. אפס אבדות בנפש, מבצע קצר, נזקים קשים לג'יהאד, חוסלו מפקדיו, נזקים כלכליים מינימליים לתושבי ישראל. החיים בסך הכל נמשכו בצורה כמעט נורמלית'. הצלחה עלולה ליצור שביעות רצון מרדימה.
עדיין אין פתרון לעזה
ובכן, התשובה היא שלילית. אסור לממשלה לנוח על זרי הדפנה של 'עלות השחר' שעלה יפה. במועד כלשהו, קרוב או רחוק, תידרש ממשלה בישראל לפתור את בעיית עזה. אסור שיגיע מצב שבו מאות או אלפי תושבים בעוטף ובערי הדרום יעזבו את בתיהם ויסעו צפונה לא להתרעננות אלא מפחד שהייה בבתיהם עם ילדיהם המפוחדים.
ֿכבר השבוע ההתרעננות היתה בעצם התרחקות אלגנטית מהאיום. ביום מן הימים תהיה חייבת ממשלה למנוע התבגרות דור ילדים אחוזי טראומה שאחת המלים הראשונות שהם לומדים להגיד היא ממ"ד.
נידונו אין סוף פתרונות. נזכיר שנים מהם, הפוכים זה מזה: אחד ניתוק מוחלט בין מדינת ישראל לבין רצועת עזה. אנחנו פה והם שם. פתרון שני הפוך: שיקום עזה בסיוע העולם, בתקווה ששני מיליון תושבי הרצועה יעדיפו פרנסה ואורח חיים נורמלי, ואולי מציאות כזו תחליש את אחיזת ארגוני הטרור באוכלוסיה.
ניתוק טוטאלי מהרצועה הוא תהליך קשה, שלא בנקל יתקבל על דעת העולם. אך מותר לנו לטעון 'מה לנו ולרצועה'. אין שם ישובים ישראליים, אין כמיהה דתית-לאומית ליישוב יהודים ברצועה, אין מקומות קדושים ואין הבטחה תנ"כית לישוב ארץ ישראל.
חומה גבוהה תקיף את הרצועה, אין יוצא ואין בא. ניתוק מוחלט. לא משאיות דלק, לא בטון, לא ברזלים ולא מוצרים אחרים שמובילות לרצועה כל יום שיירות ארוכות של כלי רכב. יש מי בישראל שמרוויחים הון תועפות מהאספקה הזאת, שחלקה זורם לכיסי הטרור.
יאמרו מנגד שכך תקום ברצועת עזה עוד מדינת טרור שאיראן תשלוט בה מרחוק, ומה ימנע מארגוני הטרור לשגר לשטח ישראל נשק תלול מסלול מעבר לחומה הגבוהה. במקרה כזה יפעל צה"ל כמו שינהג בכל מקרה של ירי נגדו מחוץ לגבולות, כמו שעלול לקרות בלבנון מחיזבאללה, ארגון טרור בתוך מדינת לבנון.
שיקום מאתגר
שיקום הרצועה הוא ההפך נגמור: כניסת יותר ויותר פועלים מהרצועה שיעבדו בישראל ויביאו פרנסה, הרשאה לבנות בחוף עזה נמל סחורות, גיוס השקעות בארץ ובעולם לבנייה, לפיתוח, סיוע בחקלאות. אולי בניית שדה תעופה שיעודד תיירות ועסקים. העולם יקדם בברכה פתרון כזה וגם יתרום.
נשמע דמיוני? זה פתרון שראוי לדון בו כמו ברעיונות אחרים. ברעיון כזה טמונה תקווה שהיום נראית דמיונית ובלתי מציאותית, שכך תחלש עוצמתם של ארגוני טרור ומוטת שליטתם בתושבי הרצועה שבסך הכל רוצה להתפרנס ולחיות. גם בעזה יש מי ששואפים להקמת טיילת ומתקני חוף לאורך חופי הים ברצועה, שעדיין בתולים מתיירות ועין תייר לא שזפה אותם.
כל זה מחשבות עתידיות. השבוע מנתחים את לקחי 'עלות השחר', שבו הפעיל צה"ל בהצלחה מבצעיות רב-זרועית, תאי אש פיקודי ושילוב בין אש ארטילרית, ירי מהאוויר ומהים. חיל אוויר הביא לידי ביטוי כמעט את כל מה שהוא יודע לעשות.
במשך שלושה ימים היה המרחב האווירי מעל הרצועה רווי בכל מה שטס, עם ובלי טייס. מטוסי קרב משני סוגים, מסק"רים משני סוגים, כלי טיס בלתי מאויישים לתצפית ולירי. מבצע כזה, בזמן קצר, עם הרבה כלים משתתפים, דורש תיאום מושלם בשו"ב בפיקוד החיל.
בלט מכל, ואולי ראוי לצל"ש, המודיעין. האיסוף וניצול המידע המודיעיני בזמן אמת. דוגמה: כדי להרוס דירה X בקומה Y בבית Z בשכונה בעזה נחוץ שילוב של גורמים רבים, והמודיעין הוא ראשון שבהם. לא רק שהטייס נדרש לפגוע בדיוק באיש שבדירה בלי להרוס את הבניין ובלי להרוג בלתי מעורבים, אלא שמישהו, איש מודיעין או מערך אלקטרוני, חייבים לספר לחיל האוויר שהמטרה תימצא בדירה ביום ובשעה המדויקים.
זה תהליך איסופי מודיעיני מקצועי מן המעלה הראשונה המבוסס על כל סוגי האיסוף המוכרים: SIGINT, ELINT , COMINT וגם HUMINT. יש מי שהם/ן צופים/ות בעין מקרוב ומדווחות, ויש מפעילי רחפנים וכטמ"מים ו'רוכב שמים' שמשגרים ומפענחים חוזי על הצגים. ויש סוכנים שמגייסים ומפעילים סוכנים.
שיפור בהסברה
בנק מטרות נאסף בעמל רב, בסבלנות והרבה ידע במשך שנים, על ידי אלפי חיילים וחיילות בצה"ל ובשב"כ, קציני מודיעין בשטח, במעבדות ובמשרדים, עד שפותחים את הבנק ומגישים את המטרות לתוקפים.
ב'עלות השחר' חל שיפור ממשלתי-צבאי בתחום ההסברה והתודעה, שבצה"ל הוא חלק מהמודיעין. תגובות ותשובות באו במהירות, המידע לתקשורת בחו"ל זרם, ונעשה שימוש מושכל ומיידי בנושאים שחשובים לתדמית צה"ל.
כמו הסברת נסיבות אירועים מצערים של הרג ילדים בצד השני או הפצת ויזואליה של צמד טייסי קרב שמחליטים לבטל משימה ABORT MISSION בגלל ילדים עזתיים שמסתובבים ליד המטרה.
ההנהגה האזרחית-ממשלתית-צבאית היא שיזמה, בחרה במועד המתאים ותקפה בשבוע שעבר ראשונה. אי שם בעתיד יגיע הרגע להחליט על פתרון מדיני לעתיד יחסי ישראל והרצועה. מוטב שישראל לא היה הנגררת אלא היוזמת והתוקפת ראשונה באפיק המדיני.
מבצע ״עלות השחר״ היה הצלחה צבאית, אך לכל היותר מהווה עוד סבב בסדרה אין סופית של סבבי לחימה בעזה. בפן המדיני, המבצע אינו זרז להסדר ארוך טווח
תמונה: דובר צה״ל
מבחינה צבאית מבצע 'עלות השחר' היה הצלחה. מבחינה מדינית לא יושם העיקרון עתיק היומין שהישג צבאי חייב להביא עמו הישג מדיני. NON STARTER בבחינת התקדמות לפתרון בעיית עזה.
הצוות שניהל ופיקד על המבצע הצבאי עבר בציון חיובי את הבחינה. שאלה אם צוות הניהול והפיקוד הזה, או זה שיבוא אחריו אחרי בחירות, יידע גם לקבל ציון טוב במבחן התקדמות להסדר בעזה.
מה שהושג במבצע הוא דחיית הסבב הבא, ללא התקרבות למניעתו. לכל היותר הוגדל הרווח בין הסבב הזה לבין זה שיבוא אחריו.
יתרה מזה, יש חשש שדווקא הצלחה תעודד ממשלה לומר לעצמה: 'הנה הצלחנו. אפס אבדות בנפש, מבצע קצר, נזקים קשים לג'יהאד, חוסלו מפקדיו, נזקים כלכליים מינימליים לתושבי ישראל. החיים בסך הכל נמשכו בצורה כמעט נורמלית'. הצלחה עלולה ליצור שביעות רצון מרדימה.
עדיין אין פתרון לעזה
ובכן, התשובה היא שלילית. אסור לממשלה לנוח על זרי הדפנה של 'עלות השחר' שעלה יפה. במועד כלשהו, קרוב או רחוק, תידרש ממשלה בישראל לפתור את בעיית עזה. אסור שיגיע מצב שבו מאות או אלפי תושבים בעוטף ובערי הדרום יעזבו את בתיהם ויסעו צפונה לא להתרעננות אלא מפחד שהייה בבתיהם עם ילדיהם המפוחדים.
ֿכבר השבוע ההתרעננות היתה בעצם התרחקות אלגנטית מהאיום. ביום מן הימים תהיה חייבת ממשלה למנוע התבגרות דור ילדים אחוזי טראומה שאחת המלים הראשונות שהם לומדים להגיד היא ממ"ד.
נידונו אין סוף פתרונות. נזכיר שנים מהם, הפוכים זה מזה: אחד ניתוק מוחלט בין מדינת ישראל לבין רצועת עזה. אנחנו פה והם שם. פתרון שני הפוך: שיקום עזה בסיוע העולם, בתקווה ששני מיליון תושבי הרצועה יעדיפו פרנסה ואורח חיים נורמלי, ואולי מציאות כזו תחליש את אחיזת ארגוני הטרור באוכלוסיה.
ניתוק טוטאלי מהרצועה הוא תהליך קשה, שלא בנקל יתקבל על דעת העולם. אך מותר לנו לטעון 'מה לנו ולרצועה'. אין שם ישובים ישראליים, אין כמיהה דתית-לאומית ליישוב יהודים ברצועה, אין מקומות קדושים ואין הבטחה תנ"כית לישוב ארץ ישראל.
חומה גבוהה תקיף את הרצועה, אין יוצא ואין בא. ניתוק מוחלט. לא משאיות דלק, לא בטון, לא ברזלים ולא מוצרים אחרים שמובילות לרצועה כל יום שיירות ארוכות של כלי רכב. יש מי בישראל שמרוויחים הון תועפות מהאספקה הזאת, שחלקה זורם לכיסי הטרור.
יאמרו מנגד שכך תקום ברצועת עזה עוד מדינת טרור שאיראן תשלוט בה מרחוק, ומה ימנע מארגוני הטרור לשגר לשטח ישראל נשק תלול מסלול מעבר לחומה הגבוהה. במקרה כזה יפעל צה"ל כמו שינהג בכל מקרה של ירי נגדו מחוץ לגבולות, כמו שעלול לקרות בלבנון מחיזבאללה, ארגון טרור בתוך מדינת לבנון.
שיקום מאתגר
שיקום הרצועה הוא ההפך נגמור: כניסת יותר ויותר פועלים מהרצועה שיעבדו בישראל ויביאו פרנסה, הרשאה לבנות בחוף עזה נמל סחורות, גיוס השקעות בארץ ובעולם לבנייה, לפיתוח, סיוע בחקלאות. אולי בניית שדה תעופה שיעודד תיירות ועסקים. העולם יקדם בברכה פתרון כזה וגם יתרום.
נשמע דמיוני? זה פתרון שראוי לדון בו כמו ברעיונות אחרים. ברעיון כזה טמונה תקווה שהיום נראית דמיונית ובלתי מציאותית, שכך תחלש עוצמתם של ארגוני טרור ומוטת שליטתם בתושבי הרצועה שבסך הכל רוצה להתפרנס ולחיות. גם בעזה יש מי ששואפים להקמת טיילת ומתקני חוף לאורך חופי הים ברצועה, שעדיין בתולים מתיירות ועין תייר לא שזפה אותם.
כל זה מחשבות עתידיות. השבוע מנתחים את לקחי 'עלות השחר', שבו הפעיל צה"ל בהצלחה מבצעיות רב-זרועית, תאי אש פיקודי ושילוב בין אש ארטילרית, ירי מהאוויר ומהים. חיל אוויר הביא לידי ביטוי כמעט את כל מה שהוא יודע לעשות.
במשך שלושה ימים היה המרחב האווירי מעל הרצועה רווי בכל מה שטס, עם ובלי טייס. מטוסי קרב משני סוגים, מסק"רים משני סוגים, כלי טיס בלתי מאויישים לתצפית ולירי. מבצע כזה, בזמן קצר, עם הרבה כלים משתתפים, דורש תיאום מושלם בשו"ב בפיקוד החיל.
בלט מכל, ואולי ראוי לצל"ש, המודיעין. האיסוף וניצול המידע המודיעיני בזמן אמת. דוגמה: כדי להרוס דירה X בקומה Y בבית Z בשכונה בעזה נחוץ שילוב של גורמים רבים, והמודיעין הוא ראשון שבהם. לא רק שהטייס נדרש לפגוע בדיוק באיש שבדירה בלי להרוס את הבניין ובלי להרוג בלתי מעורבים, אלא שמישהו, איש מודיעין או מערך אלקטרוני, חייבים לספר לחיל האוויר שהמטרה תימצא בדירה ביום ובשעה המדויקים.
זה תהליך איסופי מודיעיני מקצועי מן המעלה הראשונה המבוסס על כל סוגי האיסוף המוכרים: SIGINT, ELINT , COMINT וגם HUMINT. יש מי שהם/ן צופים/ות בעין מקרוב ומדווחות, ויש מפעילי רחפנים וכטמ"מים ו'רוכב שמים' שמשגרים ומפענחים חוזי על הצגים. ויש סוכנים שמגייסים ומפעילים סוכנים.
שיפור בהסברה
בנק מטרות נאסף בעמל רב, בסבלנות והרבה ידע במשך שנים, על ידי אלפי חיילים וחיילות בצה"ל ובשב"כ, קציני מודיעין בשטח, במעבדות ובמשרדים, עד שפותחים את הבנק ומגישים את המטרות לתוקפים.
ב'עלות השחר' חל שיפור ממשלתי-צבאי בתחום ההסברה והתודעה, שבצה"ל הוא חלק מהמודיעין. תגובות ותשובות באו במהירות, המידע לתקשורת בחו"ל זרם, ונעשה שימוש מושכל ומיידי בנושאים שחשובים לתדמית צה"ל.
כמו הסברת נסיבות אירועים מצערים של הרג ילדים בצד השני או הפצת ויזואליה של צמד טייסי קרב שמחליטים לבטל משימה ABORT MISSION בגלל ילדים עזתיים שמסתובבים ליד המטרה.
ההנהגה האזרחית-ממשלתית-צבאית היא שיזמה, בחרה במועד המתאים ותקפה בשבוע שעבר ראשונה. אי שם בעתיד יגיע הרגע להחליט על פתרון מדיני לעתיד יחסי ישראל והרצועה. מוטב שישראל לא היה הנגררת אלא היוזמת והתוקפת ראשונה באפיק המדיני.
