פרשנות | חשיבות הארטילריה לאור פגיעות חיל האוויר בעת עימות עם חיזבאללה
זה המשך ויכוח ישן: מי מתאים יותר לירי על מטרות קרקעיות? חיל האוויר או חיל התותחנים. במלחמת ששת הימים חיל האוויר קנה את עולמו. במלחמת יום הכיפורים הוא כשל. האם במלחמה הבאה שדות התעופה יהיו תחת איום?
אהוד עילם
| 01/08/2022
דובר צה״ל: https://www.flickr.com/photos/idfonline/5222698085/in/photolist-8XvGbH
מאז מלחמת לבנון השנייה ב- 2006 צה"ל וחיזבאללה השקיעו מאמץ רב בהיערכות לעימות נוסף ביניהם. למעט מספר תקריות ביניהם, בגבול לבנון, שני הצדדים נמנעו ממערכה נרחבת, עד כה. בשבועות האחרונים שוררת מתיחות מסוימת בין ישראל לחיזבאללה, לאור הויכוח בין ישראל ללבנון, הנוגע לגז טבעי המצוי בסמוך אליהן, בים התיכון.
לחיזבאללה יש סיבות טובות למה להימנע ממלחמה, ובהן המצב הכלכלי החמור של לבנון. למרות זאת חיזבאללה עשוי לשקול התנגשות מוגבלת עם ישראל, עם כל הסיכון הכרוך בכך. זו עלולה להסלים, במהירות, לעימות מקיף בהרבה, בניגוד לרצון של חיזבאללה וישראל כאחד. על צה"ל אפוא להיות מוכן לעימות, כולל כזה שיהיה רחב מימדים.
גל הירש הצביע לאחרונה על חשיבות האש הארטילרית, כולל הסטטיסטית, בשדה הקרב, לאור לקחי מלחמת לבנון השנייה. צה"ל השקיע רבות בחיזוק עוצמת האש שלו, אבל תוך התבססות על חיל האוויר ולא על חיל התותחנים. חיל האוויר יהיה מסוגל להנחית מהלומה כבדה על חיזבאללה אבל לאחרון יש גם עוצמת אש אדירה למדי, עד כ- 150 אלף רקטות וטילים למיניהם.
לחיזבאללה יש יכולת להכות בכל רחבי ישראל, אבל בעיקר בחלק הצפוני יותר שלה, על שדות התעופה שם. חיל האוויר יוכל לפעול משדות תעופה דרומיים יותר אבל זה יכביד עליו.
רק מקצת מהארסנל של חיזבאללה הוא מדויק אבל היות והמיקום של שדות התעופה הישראליים ידוע מראש ניתן להיערך מראש לשגר לעברם מאסות של רקטות וטילים. חלק מהטילים והרקטות יחמיצו את המטרה, ואחרים יופלו על ידי ההגנה האווירית אבל זה לא בהכרח ימנע פגיעה, אולי רצינית, בשדות תעופה. חיזבאללה עשוי לפגוע בכוח אדם, מטוסים ומתקנים חיוניים באותם בסיסים.
הפעם האחרונה שבסיס חיל האוויר ישראלי הותקף באופן מהותי יחסית היה במלחמת יום הכיפורים ב- 1973, ברפידים בסיני. כלומר חיל האוויר לא רגיל לספוג מהלומות ממשיות כאלו, בחמישים השנים האחרונות. אמנם יש מודעות ומוכנות לכך אבל רק במלחמה ניתן יהיה לגלות האם ועד כמה תשובש פעילות בבסיסי חיל האוויר בעקבות ירי עליו. קשה להעריך מראש מה תהיה ההשפעה, המעשית והפסיכולוגית, של ירי כזה, על תפקוד שדות התעופה.
אם תהיה השפעה שלילית ניכרת על יכולתו של חיל האוויר לפעול זה יתבטא גם בהשתתפות שלו בקרב היבשה. לכך עשויות להיות משמעות דרמטיות, לאור ההישענות על חיל האוויר. בעבר, לאור החשש לצמצום יכולתו של חיל האוויר בעת מלחמה, היו קריאות לחזק את עוצמת האש הימית בכל הנוגע לירי לעבר מטרות קרקעיות, אבל יכולת זו נותרה זניחה למדי.
אפשרות נוספת היא להשקיע יותר בחיל התותחנים. בניגוד לחיל האוויר ארטילריה יבשתית אינה תלויה בשדות תעופה. החיזבאללה עשוי לנסות לירות על סוללות הארטילריה אבל בעוד המיקום של שדות תעופה הוא ידוע מראש ומספרם קטן הארטילריה יכולה להתפרס באתרים רבים ושונים.
לחיזבאללה אין גם יכולת גבוהה לחשוף מיקום של ארטילריה לפי הירי שלה וגם אם יצליח לירות על סוללה היא יכולה לדלג במהירות לאתר אחר. מלבד זאת אם העימות יתחולל במזג אוויר סוער זה עשוי להשפיע על תפקוד חיל האוויר יותר מאשר על חיל התותחנים.
חיל התותחנים נערך לעימות תהליך שכולל קליטת תומ"ת חדש, "רועם" בעל טווח ארוך במיוחד. גם מרכיבים אחרים שופרו, כמודיעין, כולל תוך שימוש בכטב"מים. בצה"ל חיל האוויר זה מלך שדה הקרב והארטילריה היא סוג של נסיך.
לחיל האוויר חשיבות עצומה, ולא רק לגבי תקיפות מטרות יבשתיות, ולכן אין צורך במהפכה שתמליך את הארטילריה. אבל יש מקום לשקול לטפח את הארטילריה, בלי להקים חיל טילים נפרד.
זה המשך ויכוח ישן: מי מתאים יותר לירי על מטרות קרקעיות? חיל האוויר או חיל התותחנים. במלחמת ששת הימים חיל האוויר קנה את עולמו, בעקבות ההצלחה המסחררת של מבצע "מוקד": השמדת חילות אוויר של מצרים, סוריה וירדן. חיל האוויר גם תרם להבסת כוחות היבשה הערביים אבל התיאום אוויר – קרקע היה לקוי וצורם לא אחת.
בעיה זו חזרה על עצמה במלחמת יום הכיפורים וגם בעימותים אחרים, אם כי בעשור האחרון חל שיפור בנידון. כמו כן בעקבות מלחמת יום הכיפורים היתה אכזבה בצה"ל מחיל האוויר, בעיקר לגבי הסיוע שלו לכוחות היבשה, מה שהוביל לחיזוק משמעותי של חיל התותחנים.
בעשורים האחרונים צה"ל נשען יותר ויותר על אש, בעיקר מהאוויר, בין היתר בגלל הדיוק של המטוסים בהשוואה לארטילריה, מה שחיוני על מנת להכות במטרות גרילה וטרור, תוך גרימת נזק אגבי מינימלי.
בסך הכל, מעבר לסוגיה עד כמה על צה"ל להישען על אש ולא על תמרון, הרי שלגבי גורם האש, לאור האיום על שדות התעופה מאש חיזבאללה וגם במידה ועימות יתרחש במזג אוויר סוער, על צה"ל להיזהר לא להישען יותר מדי על חיל האוויר, ולהשקיע בהתאם בחיל התותחנים.
זה המשך ויכוח ישן: מי מתאים יותר לירי על מטרות קרקעיות? חיל האוויר או חיל התותחנים. במלחמת ששת הימים חיל האוויר קנה את עולמו. במלחמת יום הכיפורים הוא כשל. האם במלחמה הבאה שדות התעופה יהיו תחת איום?
דובר צה״ל: https://www.flickr.com/photos/idfonline/5222698085/in/photolist-8XvGbH
מאז מלחמת לבנון השנייה ב- 2006 צה"ל וחיזבאללה השקיעו מאמץ רב בהיערכות לעימות נוסף ביניהם. למעט מספר תקריות ביניהם, בגבול לבנון, שני הצדדים נמנעו ממערכה נרחבת, עד כה. בשבועות האחרונים שוררת מתיחות מסוימת בין ישראל לחיזבאללה, לאור הויכוח בין ישראל ללבנון, הנוגע לגז טבעי המצוי בסמוך אליהן, בים התיכון.
לחיזבאללה יש סיבות טובות למה להימנע ממלחמה, ובהן המצב הכלכלי החמור של לבנון. למרות זאת חיזבאללה עשוי לשקול התנגשות מוגבלת עם ישראל, עם כל הסיכון הכרוך בכך. זו עלולה להסלים, במהירות, לעימות מקיף בהרבה, בניגוד לרצון של חיזבאללה וישראל כאחד. על צה"ל אפוא להיות מוכן לעימות, כולל כזה שיהיה רחב מימדים.
גל הירש הצביע לאחרונה על חשיבות האש הארטילרית, כולל הסטטיסטית, בשדה הקרב, לאור לקחי מלחמת לבנון השנייה. צה"ל השקיע רבות בחיזוק עוצמת האש שלו, אבל תוך התבססות על חיל האוויר ולא על חיל התותחנים. חיל האוויר יהיה מסוגל להנחית מהלומה כבדה על חיזבאללה אבל לאחרון יש גם עוצמת אש אדירה למדי, עד כ- 150 אלף רקטות וטילים למיניהם.
לחיזבאללה יש יכולת להכות בכל רחבי ישראל, אבל בעיקר בחלק הצפוני יותר שלה, על שדות התעופה שם. חיל האוויר יוכל לפעול משדות תעופה דרומיים יותר אבל זה יכביד עליו.
רק מקצת מהארסנל של חיזבאללה הוא מדויק אבל היות והמיקום של שדות התעופה הישראליים ידוע מראש ניתן להיערך מראש לשגר לעברם מאסות של רקטות וטילים. חלק מהטילים והרקטות יחמיצו את המטרה, ואחרים יופלו על ידי ההגנה האווירית אבל זה לא בהכרח ימנע פגיעה, אולי רצינית, בשדות תעופה. חיזבאללה עשוי לפגוע בכוח אדם, מטוסים ומתקנים חיוניים באותם בסיסים.
הפעם האחרונה שבסיס חיל האוויר ישראלי הותקף באופן מהותי יחסית היה במלחמת יום הכיפורים ב- 1973, ברפידים בסיני. כלומר חיל האוויר לא רגיל לספוג מהלומות ממשיות כאלו, בחמישים השנים האחרונות. אמנם יש מודעות ומוכנות לכך אבל רק במלחמה ניתן יהיה לגלות האם ועד כמה תשובש פעילות בבסיסי חיל האוויר בעקבות ירי עליו. קשה להעריך מראש מה תהיה ההשפעה, המעשית והפסיכולוגית, של ירי כזה, על תפקוד שדות התעופה.
אם תהיה השפעה שלילית ניכרת על יכולתו של חיל האוויר לפעול זה יתבטא גם בהשתתפות שלו בקרב היבשה. לכך עשויות להיות משמעות דרמטיות, לאור ההישענות על חיל האוויר. בעבר, לאור החשש לצמצום יכולתו של חיל האוויר בעת מלחמה, היו קריאות לחזק את עוצמת האש הימית בכל הנוגע לירי לעבר מטרות קרקעיות, אבל יכולת זו נותרה זניחה למדי.
אפשרות נוספת היא להשקיע יותר בחיל התותחנים. בניגוד לחיל האוויר ארטילריה יבשתית אינה תלויה בשדות תעופה. החיזבאללה עשוי לנסות לירות על סוללות הארטילריה אבל בעוד המיקום של שדות תעופה הוא ידוע מראש ומספרם קטן הארטילריה יכולה להתפרס באתרים רבים ושונים.
לחיזבאללה אין גם יכולת גבוהה לחשוף מיקום של ארטילריה לפי הירי שלה וגם אם יצליח לירות על סוללה היא יכולה לדלג במהירות לאתר אחר. מלבד זאת אם העימות יתחולל במזג אוויר סוער זה עשוי להשפיע על תפקוד חיל האוויר יותר מאשר על חיל התותחנים.
חיל התותחנים נערך לעימות תהליך שכולל קליטת תומ"ת חדש, "רועם" בעל טווח ארוך במיוחד. גם מרכיבים אחרים שופרו, כמודיעין, כולל תוך שימוש בכטב"מים. בצה"ל חיל האוויר זה מלך שדה הקרב והארטילריה היא סוג של נסיך.
לחיל האוויר חשיבות עצומה, ולא רק לגבי תקיפות מטרות יבשתיות, ולכן אין צורך במהפכה שתמליך את הארטילריה. אבל יש מקום לשקול לטפח את הארטילריה, בלי להקים חיל טילים נפרד.
זה המשך ויכוח ישן: מי מתאים יותר לירי על מטרות קרקעיות? חיל האוויר או חיל התותחנים. במלחמת ששת הימים חיל האוויר קנה את עולמו, בעקבות ההצלחה המסחררת של מבצע "מוקד": השמדת חילות אוויר של מצרים, סוריה וירדן. חיל האוויר גם תרם להבסת כוחות היבשה הערביים אבל התיאום אוויר – קרקע היה לקוי וצורם לא אחת.
בעיה זו חזרה על עצמה במלחמת יום הכיפורים וגם בעימותים אחרים, אם כי בעשור האחרון חל שיפור בנידון. כמו כן בעקבות מלחמת יום הכיפורים היתה אכזבה בצה"ל מחיל האוויר, בעיקר לגבי הסיוע שלו לכוחות היבשה, מה שהוביל לחיזוק משמעותי של חיל התותחנים.
בעשורים האחרונים צה"ל נשען יותר ויותר על אש, בעיקר מהאוויר, בין היתר בגלל הדיוק של המטוסים בהשוואה לארטילריה, מה שחיוני על מנת להכות במטרות גרילה וטרור, תוך גרימת נזק אגבי מינימלי.
בסך הכל, מעבר לסוגיה עד כמה על צה"ל להישען על אש ולא על תמרון, הרי שלגבי גורם האש, לאור האיום על שדות התעופה מאש חיזבאללה וגם במידה ועימות יתרחש במזג אוויר סוער, על צה"ל להיזהר לא להישען יותר מדי על חיל האוויר, ולהשקיע בהתאם בחיל התותחנים.
