מחקר על מלחמת יום הכיפורים מוסתר מהציבור. ארכיון צה״ל: חפשו אותנו ב-2063
מחקר בן שני כרכים שכתב תא״ל (ז״ל) יואל בן פורת - מפקד 8200 דאז, אודות המלחמה, מוסתר מהציבור בארכיון צה״ל | המוסד אישר שאינו מכיר בקשה לשחרור החומרים שהייתה אמורה להגיע מהארכיון | עד לפני כחצי שנה כל הגורמים הרשמיים הכחישו שבכלל קיים מחקר כזה
עמי רוחקס דומבה
| 26/07/2022
תא״ל (ז״ל) יואל בן פורת | במהלך מלחמת יום הכיפורים שימש כמפקד יחידת איסוף מודיעין האותות של אמ"ן (יחידה 848) | מאת דובר צה"ל, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=82331414
מלחמת יום הכיפורים נחשבת עד היום אירוע מכונן בהיסטוריה של מדינת ישראל. אירוע שערער את יסודות הביטחון הבסיסי בהמשך קיום המדינה. פלוני היה מצפה, שאירוע כה מכונן, ילמד ויחקר לעומק על מנת להשאיר לדורות הבאים מדריך ״אל תעשה״. כלומר, ללמוד מהטעויות שנעשו במלחמה אז, כדי להבטיח, ככל הניתן, שטעויות כאלו לא יקרו במלחמות עתידיות.
״50 שנה של הסתרה״
תיאוריה לחוד ומציאות לחוד. בישראל מסתירים עד היום חומרים ביחס למלחמת יום הכיפורים. זו שהתרחשה לפני 49 שנים. לאחרונה ניסתה עמותת ״המרכז למלחמת יום הכיפורים״ להשיג מארכיון צה״ל ומשרד הביטחון מחקר של מפקד יחידת 848 (יחידת 8200 של ימינו), תא״ל יואל בן פורת ז״ל.
בן פורת סיים את המלחמה בתחושות קשות, עם שאלות נוקבות לגבי המלחמה. הוא ביקש לבצע מחקר מעמיק וקיבל אישור מהצבא. הוא ליקט ידיעות של המוסד ואמ״ן בשנים ובחודשים טרם המלחמה. מטרתו הייתה לגבש תמונה מודיעינית שלמה ככל הניתן (היות והיא מתבססת רק על ידיעות של המודיעין הישראלי), שהתקבלה טרם המלחמה. כנראה אחת המטרות הייתה להבין כיצד כשלה ההבנה שהולכים למלחמה ומתי.
״50 שנה של הסתרה - יש עוד 40 שנה לחכות - למה מחביאים את המחקר של מפקד יחידת 848 מידי הציבור?״, כותב אור פיאלקוב, מהגורמים הפעילים בעמותה. פיאלקוב למוד ניסיון בשחרור חומרים ביטחוניים מארכיון צה״ל בהקשר המלחמה ההיא. העמותה היא זו שתרמה, באמצעות פנייה לבג״צ, לשחרור יומן המלחמה של ראש הממשלה, פרוטוקולים של דיונים בלשכתה וכן אלה של ישיבות ממשלה והתייעצויות מדיניות־ביטחוניות לציבור.
[תגובת ארכיון צה״ל לבקשת שחרור החומרים על ידי אור פיאלקוב]
״עד לפני חצי שנה, כולם הכחישו שקיים מחקר״
דיברתי עם פיאלקוב על מנת להבין לעומק את הסיבה מדוע ארכיון צה״ל אינו משחרר את המחקר של בן פורת לציבור. ״עד לפני חצי שנה כל הגורמים הרשמיים הכחישו שבכלל יש מחקר כזה״, מספר פיאלקוב. ״ואז פתאום, גילו שיש העתקים ב-8200, ולאחר מכן ארכיון צה״ל "נזכר" שיש גם אצלו עותק של המחקר. בן פורת אף טען בעבר כי פרצו לו לבית וגנבו לו עותק.
״המחקר כולל שני כרכים. הפתעת יום הכיפורים (טיוטא) מידע, לקטים, ניתוח ומסקנות כרך א' ינואר ספטמבר 1973. הפתעת יום הכיפורים (טיוטא) מידע, לקטים ניתוח ומסקנות 1-6 באוקט' 1973 כרך ב.
״לצערי ארכיון צה״ל לא מוכן לשחרר את המחקר, ומצפה שנחכה לשנת ה90 למלחמה. בארכיון צהל יש 39 תיקים עם כל מה שבן פורת כתב באמ״ן, חלק אלו עבודות קטנות ושני תיקים זה המחקר שהוא כתב. בימים האחרונים קיבלתי את התשובה המקוממת הזו, במקום לפתוח את מה שאפשר, הם שולחים אותי לחכות לשנת 2063? מה כבר אפשר להסתיר אחרי 50 שנה?״
וזה לא רק אמ״ן. גם לחיל אוויר יש כרכי מחקר על המלחמה שלא יצאו לציבור. כנראה אחת המטרות בהסתרה היא לשלוט בנרטיב. ככה כותבים היסטוריה איך שרוצים, בלי לחשוף את הציבור לעובדות. למסמכים.
״ארכיון צה״ל מטיל המון קשיים. אם יש דברים מסווגים אחרי כמעט 50 שנים, אפשר להשחיר ולשחרר לציבור עם השחרות. כמו שעושים במדינות מערביות אחרות. בצה״ל אוסרים הכל. צריך גם לדעת שהארכיון בצה״ל מבולגן ברמה לא נורמלית. הרבה חומרים אינם מתוייגים כראוי. פתאום מצאו את כל המחקרים של בן פורת. אחרי שנים של הכחשות.״
אתם הולכים עם זה לבג״צ?
״אמרו לנו לחכות ל2063. במקום זאת, אפשר להשחיר או לשחרר רק חלק. זו עצלנות, שום סיבה אחרת. בפעם הקודמת עם חומרי ארכיון המדינה לקח לנו שנתיים והצלחנו לשחרר את החומרים לציבור בעזרת בג״צ. האם נלך מול ארכיון צה״ל על חומרים של חיל האוויר או יום הכיפורים? יכול להיות. עדיין לא החלטנו. נגיש ערעור מסודר. אולי מישהו במשרד הביטחון או באמ״ן יתעשת על עצמו ויעזור לנו לשחרר את החומרים.״
פיאלקוב מסביר שכנראה בארכיון צה״ל לא רוצים שתהיה גישה לחומרים לציבור הרחב. כאילו זה חומר פרטי של צה״ל, ולא של הציבור. בפעמים קודמות לא רצו להעלות את כל הכרכים של ועדת אגרנט לרשת בקובץ אחד, אלא עמוד עמוד, הסיבה לכך שקיבל פיאלקוב ממנהלת הארכיון הקודמת היא התשובה המקוממת: "הכרכים הועלו כך שהציבור יעיין בהם אך לא יוריד את כל הכרכים ויישכפל".
״הדרך היחידה היא לקנות עותקים מאנשים פרטיים במאות שקלים במקום להדפיס בבית. כל מסמך בארכיון צה"ל עולה כסף לבקש אותו. אם אני מבקש ומשלם על החשיפה של החומר, למה לגבות כסף גם ממך שאתה תבוא לבקש את אותו חומר? אם הארכיון יכו למכור את אותו חומר כמה פעמים, למה לא להעלות אותו לרשת שיהיה נגיש בחינם לכולם?״, אומר פיאלקוב.
״גם מפות סירבו לפרסם ברשת, למרות בקשתנו. בסוף סרקנו והעלנו לרשת. לוקחים לך שקל לעמוד. 20 ש״ח למפה. אתה חושב שארכיון צה״ל מטרתו לחשוף את ההיסטוריה לציבור ואז מגלה שהכל מסחרה. הם לא רוצים להעלות לרשת גם בגלל כסף וגם בגלל שהם חוששים שלא יצטרכו אותם. אם הכל יהיה ברשת, נגיש לכל אזרח לחיפוש, הם חוששים שלא יצטרכו את עובדי הארכיון.
״יש כאן גם ניסיון להקשות על הציבור הרחב להגיע לחומרים היסטוריים. בכוונה. ככה רק הקליקה, החוקרים מטעם צה"ל וחוקרים באקדמיה נחשפים לחומר. זוהי שליטה של צה״ל בנרטיב.״
העמותה הוקמה לפני כארבע שנים על ידי לוחמים במלחמה. מטרתה העיקרית להנחיל את תולדות המלחמה לדורות הבאים. כחלק מהפעילות, הוקם מרכז מידע דיגיטלי. ״אנחנו רוצים לקדם חוק בכנסת לתקצוב מכון מחקר למלחמת יום הכיפורים, כמו שעשו למלחמת ששת הימים. אנחנו עושים גם כנסים סביב המלחמה״, מסביר פיאלקוב.
מה מסתירים הכרכים?
ובכן, שאלת מליון הדולר היא מה מפחיד את ארכיון צה״ל בפרסום המחקר של בן פורת? ניסיתי למצוא אנשים שאולי קראו את הכרכים. כאלו שתיאורטית, הייתה להם גישה וסיווג מתאים. לא מצאתי אחד. גם פיאלקוב לא מכיר כאלו. ״שלא מפרסמים לציבור את העובדות הפשוטות, מתחילות קונספירציות״, מסביר פיאלקוב.
לפי הערכות ששמעתי, בנוסף לארכיון צה״ל, גם המוסד מתנגד לפרסום. פניתי למוסד דרך לשכת ראש הממשלה שעושה לו דוברות. חזרו אלי וטענו שבקשת פרסום שני כרכי המחקר של בן פורת בכלל לא הגיעה אליהם מארכיון צה״ל. המוסד אמנם ידוע בנוקשתו לפרסם חומרים היסטורים, אולם במקרה זה, ההחלטה למנוע פרסום אפילו לא הגיעה לפתחו. מה תהיה החלטת המוסד בקשר לפרסום החומרים של בן פורת? זו שאלה פתוחה.
אזכיר כי כאשר נוח למוסד, הארגון מפרסם חומרים, בעיקר להאדיר את שמו. רק בימים האחרונים המוסד פרסם, באמצעות העיתונאי רונן ברגמן, תחקיר בנוגע לפיגועים בבואנוס איירס בשנות ה-90. ב-2012 פורסמו חומרים, כולל חומרי מוסד על טבח הספורטאים באולימפידת מינכן. המוסד גם פרסם באינטרנט מחקר על המרדף אחר פושעי מלחמה נאציים, כולל חומרים שמאוחרים למלחמת יום הכיפורים. גם חומרים על תפיסת אייכמן פורסמו על ידי המוסד.
המחקר של בן פורת מכיל, כאמור, גם ידיעות שהתקבלו במוסד. למשל, אחד הסיפורים הידועים, שכבר פורסמו בגלוי, מספר כי ב-25 לספטמבר 1973, כמה ימים לפני פרוץ המלחמה, הגיע המלך חוסיין (אבא של) לישראל להפגש עם גולדה.
יחד איתו הגיע בכיר בשירותי הביטחון הירדנים שנפגש עם ראש המוסד (צבי זמיר) ובכירים במודיעין של צה״ל וסיפר להם על תכנית המלחמה הסורית. ״הסורים הולכים למלחמה״, אמרו הירדנים. רק לא ידעו לומר את התאריך המדויק של תחילתה. בחלוף השנים הסתבר שהירדנים השתילו סוכן שלהם בסוריה.
מה עשו עם המידע הזה בישראל? לא הרבה, מעטים שמעו על התכנית, היא אפילו לא הגיעה לקצין מודיעין של פיקוד צפון במלחמה. הירדנים, שראו שישראל לא עושה כלום, על אף החשש הכבד ממלחמה, פנו לאמריקאים. ובדומה למה שעשו עם המוסד, נתנו גם ל-CIA עותק מתכנית המלחמה הסורית (לימים, החומר פורסם באתר ה-CIA). האמריקאים פנו לישראל ושאלו מה קורה לאור התכנית. הישראלים נפנפו אותם ואמרו להם שלא הולכת לפרוץ מלחמה.
המהלך הירדני לא שינה את קבלת ההחלטות בישראל.
״הארכיון אפילו לא עשה מאמץ לברר מה עיקר ומה טפל״
ארכיון המדינה פרסם תקנות איך לבקש פתיחה של חומר היסטורי של המוסד, אולם פנייתו של פיאלקוב לארכיון המדינה לא נענתה למרות שעברו שנתיים וחצי. לגבי סוכנים או נכסים מודיעינים כלשהם שהיו תקפים ב-1973, בספק כמה מהם, אם בכלל, רלוונטים להסתרה היום.
״הארכיון אפילו לא עשה מאמץ לברר מה עיקר ומה טפל בטענות המתנגדים לפרסום״, מסכם פיאלקוב. ״אם יש במחקר חומרים שמסכנים את ביטחון ישראל ב-2022, שישחירו. בספק אם יש מה להסתיר אחרי 50 שנים. מקומם שצה״ל ומשרד הביטחון אומרים לנו ׳חכו ל-2063׳ כדי לקרוא את המחקר של בן פורת. מי יתעניין במלחמה שפרצה לפני 90 שנים? אולי מיעוט היסטוריונים.״
מחקר בן שני כרכים שכתב תא״ל (ז״ל) יואל בן פורת - מפקד 8200 דאז, אודות המלחמה, מוסתר מהציבור בארכיון צה״ל | המוסד אישר שאינו מכיר בקשה לשחרור החומרים שהייתה אמורה להגיע מהארכיון | עד לפני כחצי שנה כל הגורמים הרשמיים הכחישו שבכלל קיים מחקר כזה
תא״ל (ז״ל) יואל בן פורת | במהלך מלחמת יום הכיפורים שימש כמפקד יחידת איסוף מודיעין האותות של אמ"ן (יחידה 848) | מאת דובר צה"ל, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=82331414
מלחמת יום הכיפורים נחשבת עד היום אירוע מכונן בהיסטוריה של מדינת ישראל. אירוע שערער את יסודות הביטחון הבסיסי בהמשך קיום המדינה. פלוני היה מצפה, שאירוע כה מכונן, ילמד ויחקר לעומק על מנת להשאיר לדורות הבאים מדריך ״אל תעשה״. כלומר, ללמוד מהטעויות שנעשו במלחמה אז, כדי להבטיח, ככל הניתן, שטעויות כאלו לא יקרו במלחמות עתידיות.
״50 שנה של הסתרה״
תיאוריה לחוד ומציאות לחוד. בישראל מסתירים עד היום חומרים ביחס למלחמת יום הכיפורים. זו שהתרחשה לפני 49 שנים. לאחרונה ניסתה עמותת ״המרכז למלחמת יום הכיפורים״ להשיג מארכיון צה״ל ומשרד הביטחון מחקר של מפקד יחידת 848 (יחידת 8200 של ימינו), תא״ל יואל בן פורת ז״ל.
בן פורת סיים את המלחמה בתחושות קשות, עם שאלות נוקבות לגבי המלחמה. הוא ביקש לבצע מחקר מעמיק וקיבל אישור מהצבא. הוא ליקט ידיעות של המוסד ואמ״ן בשנים ובחודשים טרם המלחמה. מטרתו הייתה לגבש תמונה מודיעינית שלמה ככל הניתן (היות והיא מתבססת רק על ידיעות של המודיעין הישראלי), שהתקבלה טרם המלחמה. כנראה אחת המטרות הייתה להבין כיצד כשלה ההבנה שהולכים למלחמה ומתי.
״50 שנה של הסתרה - יש עוד 40 שנה לחכות - למה מחביאים את המחקר של מפקד יחידת 848 מידי הציבור?״, כותב אור פיאלקוב, מהגורמים הפעילים בעמותה. פיאלקוב למוד ניסיון בשחרור חומרים ביטחוניים מארכיון צה״ל בהקשר המלחמה ההיא. העמותה היא זו שתרמה, באמצעות פנייה לבג״צ, לשחרור יומן המלחמה של ראש הממשלה, פרוטוקולים של דיונים בלשכתה וכן אלה של ישיבות ממשלה והתייעצויות מדיניות־ביטחוניות לציבור.
[תגובת ארכיון צה״ל לבקשת שחרור החומרים על ידי אור פיאלקוב]
״עד לפני חצי שנה, כולם הכחישו שקיים מחקר״
דיברתי עם פיאלקוב על מנת להבין לעומק את הסיבה מדוע ארכיון צה״ל אינו משחרר את המחקר של בן פורת לציבור. ״עד לפני חצי שנה כל הגורמים הרשמיים הכחישו שבכלל יש מחקר כזה״, מספר פיאלקוב. ״ואז פתאום, גילו שיש העתקים ב-8200, ולאחר מכן ארכיון צה״ל "נזכר" שיש גם אצלו עותק של המחקר. בן פורת אף טען בעבר כי פרצו לו לבית וגנבו לו עותק.
״המחקר כולל שני כרכים. הפתעת יום הכיפורים (טיוטא) מידע, לקטים, ניתוח ומסקנות כרך א' ינואר ספטמבר 1973. הפתעת יום הכיפורים (טיוטא) מידע, לקטים ניתוח ומסקנות 1-6 באוקט' 1973 כרך ב.
״לצערי ארכיון צה״ל לא מוכן לשחרר את המחקר, ומצפה שנחכה לשנת ה90 למלחמה. בארכיון צהל יש 39 תיקים עם כל מה שבן פורת כתב באמ״ן, חלק אלו עבודות קטנות ושני תיקים זה המחקר שהוא כתב. בימים האחרונים קיבלתי את התשובה המקוממת הזו, במקום לפתוח את מה שאפשר, הם שולחים אותי לחכות לשנת 2063? מה כבר אפשר להסתיר אחרי 50 שנה?״
וזה לא רק אמ״ן. גם לחיל אוויר יש כרכי מחקר על המלחמה שלא יצאו לציבור. כנראה אחת המטרות בהסתרה היא לשלוט בנרטיב. ככה כותבים היסטוריה איך שרוצים, בלי לחשוף את הציבור לעובדות. למסמכים.
״ארכיון צה״ל מטיל המון קשיים. אם יש דברים מסווגים אחרי כמעט 50 שנים, אפשר להשחיר ולשחרר לציבור עם השחרות. כמו שעושים במדינות מערביות אחרות. בצה״ל אוסרים הכל. צריך גם לדעת שהארכיון בצה״ל מבולגן ברמה לא נורמלית. הרבה חומרים אינם מתוייגים כראוי. פתאום מצאו את כל המחקרים של בן פורת. אחרי שנים של הכחשות.״
אתם הולכים עם זה לבג״צ?
״אמרו לנו לחכות ל2063. במקום זאת, אפשר להשחיר או לשחרר רק חלק. זו עצלנות, שום סיבה אחרת. בפעם הקודמת עם חומרי ארכיון המדינה לקח לנו שנתיים והצלחנו לשחרר את החומרים לציבור בעזרת בג״צ. האם נלך מול ארכיון צה״ל על חומרים של חיל האוויר או יום הכיפורים? יכול להיות. עדיין לא החלטנו. נגיש ערעור מסודר. אולי מישהו במשרד הביטחון או באמ״ן יתעשת על עצמו ויעזור לנו לשחרר את החומרים.״
פיאלקוב מסביר שכנראה בארכיון צה״ל לא רוצים שתהיה גישה לחומרים לציבור הרחב. כאילו זה חומר פרטי של צה״ל, ולא של הציבור. בפעמים קודמות לא רצו להעלות את כל הכרכים של ועדת אגרנט לרשת בקובץ אחד, אלא עמוד עמוד, הסיבה לכך שקיבל פיאלקוב ממנהלת הארכיון הקודמת היא התשובה המקוממת: "הכרכים הועלו כך שהציבור יעיין בהם אך לא יוריד את כל הכרכים ויישכפל".
״הדרך היחידה היא לקנות עותקים מאנשים פרטיים במאות שקלים במקום להדפיס בבית. כל מסמך בארכיון צה"ל עולה כסף לבקש אותו. אם אני מבקש ומשלם על החשיפה של החומר, למה לגבות כסף גם ממך שאתה תבוא לבקש את אותו חומר? אם הארכיון יכו למכור את אותו חומר כמה פעמים, למה לא להעלות אותו לרשת שיהיה נגיש בחינם לכולם?״, אומר פיאלקוב.
״גם מפות סירבו לפרסם ברשת, למרות בקשתנו. בסוף סרקנו והעלנו לרשת. לוקחים לך שקל לעמוד. 20 ש״ח למפה. אתה חושב שארכיון צה״ל מטרתו לחשוף את ההיסטוריה לציבור ואז מגלה שהכל מסחרה. הם לא רוצים להעלות לרשת גם בגלל כסף וגם בגלל שהם חוששים שלא יצטרכו אותם. אם הכל יהיה ברשת, נגיש לכל אזרח לחיפוש, הם חוששים שלא יצטרכו את עובדי הארכיון.
״יש כאן גם ניסיון להקשות על הציבור הרחב להגיע לחומרים היסטוריים. בכוונה. ככה רק הקליקה, החוקרים מטעם צה"ל וחוקרים באקדמיה נחשפים לחומר. זוהי שליטה של צה״ל בנרטיב.״
העמותה הוקמה לפני כארבע שנים על ידי לוחמים במלחמה. מטרתה העיקרית להנחיל את תולדות המלחמה לדורות הבאים. כחלק מהפעילות, הוקם מרכז מידע דיגיטלי. ״אנחנו רוצים לקדם חוק בכנסת לתקצוב מכון מחקר למלחמת יום הכיפורים, כמו שעשו למלחמת ששת הימים. אנחנו עושים גם כנסים סביב המלחמה״, מסביר פיאלקוב.
מה מסתירים הכרכים?
ובכן, שאלת מליון הדולר היא מה מפחיד את ארכיון צה״ל בפרסום המחקר של בן פורת? ניסיתי למצוא אנשים שאולי קראו את הכרכים. כאלו שתיאורטית, הייתה להם גישה וסיווג מתאים. לא מצאתי אחד. גם פיאלקוב לא מכיר כאלו. ״שלא מפרסמים לציבור את העובדות הפשוטות, מתחילות קונספירציות״, מסביר פיאלקוב.
לפי הערכות ששמעתי, בנוסף לארכיון צה״ל, גם המוסד מתנגד לפרסום. פניתי למוסד דרך לשכת ראש הממשלה שעושה לו דוברות. חזרו אלי וטענו שבקשת פרסום שני כרכי המחקר של בן פורת בכלל לא הגיעה אליהם מארכיון צה״ל. המוסד אמנם ידוע בנוקשתו לפרסם חומרים היסטורים, אולם במקרה זה, ההחלטה למנוע פרסום אפילו לא הגיעה לפתחו. מה תהיה החלטת המוסד בקשר לפרסום החומרים של בן פורת? זו שאלה פתוחה.
אזכיר כי כאשר נוח למוסד, הארגון מפרסם חומרים, בעיקר להאדיר את שמו. רק בימים האחרונים המוסד פרסם, באמצעות העיתונאי רונן ברגמן, תחקיר בנוגע לפיגועים בבואנוס איירס בשנות ה-90. ב-2012 פורסמו חומרים, כולל חומרי מוסד על טבח הספורטאים באולימפידת מינכן. המוסד גם פרסם באינטרנט מחקר על המרדף אחר פושעי מלחמה נאציים, כולל חומרים שמאוחרים למלחמת יום הכיפורים. גם חומרים על תפיסת אייכמן פורסמו על ידי המוסד.
המחקר של בן פורת מכיל, כאמור, גם ידיעות שהתקבלו במוסד. למשל, אחד הסיפורים הידועים, שכבר פורסמו בגלוי, מספר כי ב-25 לספטמבר 1973, כמה ימים לפני פרוץ המלחמה, הגיע המלך חוסיין (אבא של) לישראל להפגש עם גולדה.
יחד איתו הגיע בכיר בשירותי הביטחון הירדנים שנפגש עם ראש המוסד (צבי זמיר) ובכירים במודיעין של צה״ל וסיפר להם על תכנית המלחמה הסורית. ״הסורים הולכים למלחמה״, אמרו הירדנים. רק לא ידעו לומר את התאריך המדויק של תחילתה. בחלוף השנים הסתבר שהירדנים השתילו סוכן שלהם בסוריה.
מה עשו עם המידע הזה בישראל? לא הרבה, מעטים שמעו על התכנית, היא אפילו לא הגיעה לקצין מודיעין של פיקוד צפון במלחמה. הירדנים, שראו שישראל לא עושה כלום, על אף החשש הכבד ממלחמה, פנו לאמריקאים. ובדומה למה שעשו עם המוסד, נתנו גם ל-CIA עותק מתכנית המלחמה הסורית (לימים, החומר פורסם באתר ה-CIA). האמריקאים פנו לישראל ושאלו מה קורה לאור התכנית. הישראלים נפנפו אותם ואמרו להם שלא הולכת לפרוץ מלחמה.
המהלך הירדני לא שינה את קבלת ההחלטות בישראל.
״הארכיון אפילו לא עשה מאמץ לברר מה עיקר ומה טפל״
ארכיון המדינה פרסם תקנות איך לבקש פתיחה של חומר היסטורי של המוסד, אולם פנייתו של פיאלקוב לארכיון המדינה לא נענתה למרות שעברו שנתיים וחצי. לגבי סוכנים או נכסים מודיעינים כלשהם שהיו תקפים ב-1973, בספק כמה מהם, אם בכלל, רלוונטים להסתרה היום.
״הארכיון אפילו לא עשה מאמץ לברר מה עיקר ומה טפל בטענות המתנגדים לפרסום״, מסכם פיאלקוב. ״אם יש במחקר חומרים שמסכנים את ביטחון ישראל ב-2022, שישחירו. בספק אם יש מה להסתיר אחרי 50 שנים. מקומם שצה״ל ומשרד הביטחון אומרים לנו ׳חכו ל-2063׳ כדי לקרוא את המחקר של בן פורת. מי יתעניין במלחמה שפרצה לפני 90 שנים? אולי מיעוט היסטוריונים.״
