דו״ח של רשות החדשנות: כ-20% מחברות ההייטק בישראל עושות "אוף שורינג" באוקראינה
SNPI) Start-Up Nation Policy Institute) ורשות החדשנות מפרסמים את דוח ההון האנושי בהייטק 2022 - 2021 | אחת מתובנות הדו״ח, היא שימוש תכוף של עסקי תוכנה בישראל במיקור חוץ בחו״ל
עמי רוחקס דומבה
| 12/07/2022
bigstock
ההייטק הישראלי נכנס לשנה שלישית של טלטלות אחרי שנת קורונה (2020) ושנת גאות (2021) - וכעת התחלת משבר כלכלי עולמי. בעוד שנת הקורונה הראשונה התאפיינה בהתמתנות בקצב עזיבת עובדים, הייתה שנת הגאות תזזיתית יותר.
בשנת 2021 הצמיחה הגדולה ביותר הייתה בגיוסי עובדים לחברות צמיחה ישראליות. אי-הוודאות שבה נמצא עולם ההייטק כעת, מושפעת משינויים בכלכלה העולמית, והנושא מחייב המשך מעקב אחרי התחומים שהושפעו בשנים האחרונות: גיוסים של עובדים לא טכנולוגים, ג׳וניורים, נשים והשינויים בחברות הצמיחה הישראליות.
מנתוני הדוח עולה, כי 80% מהעובדים בתפקיד טכנולוגי ראשון בהייטק הם בעלי הכשרה אקדמית. בנוסף, מעל ל-60% מהעובדים הטכנולוגיים החדשים בהייטק הם בוגרי אוניברסיטאות לעומת 36% בלבד שלמדו במכללות.
חצי מהמשרות החדשות בענף אוישו על ידי עובדים מחוץ להייטק (בוגרי אקדמיה, עובדים חדשים ועובדים שעברו ממשרות אחרות במשק).
ההייטק הישראלי נותר מוטה-טכנולוגיה: 69% מהעובדים בהייטק הישראלים הם עובדים טכנולוגיים; 13% עובדים במקצועות עסקיים ; 12% במקצועות תפעוליים; ו-5% מכהנים במשרות בכירות. שליש מבעלי התפקידים הטכנולוגיים מועסקים בתפקידי תוכנה. כמחצית מהעובדים בתפקידים לא טכנולוגיים מועסקים בתפקידי מכירות, אופרציה ושיווק.
שיעור הנשים בהייטק נותר נמוך: על פי סקר החברות שנערך בהובלת חברת אתוסיה, עומד שיעור הנשים בתפקידי מו"פ ובתפקידי ניהול מו"פ על 21% ו-17% בהתאמה.
נשים בהייטק
מהנתונים עולה כי בחברות קטנות שיעור הנשים נמוך יותר. חברות בתחום מדעי החיים מאופיינות בשיעור נשים גבוה יותר. בחברות הרב–לאומיות ניכר שיעור גבוה יותר של נשים בתפקידי ניהול מו״פ. בחברות בהן הוצגה צמיחה גבוהה של מעל ל-20% בהיקף העובדים, בולט גם שיעור נשים גבוה יותר.
נמצא קשר הפוך בין שיעור הנשים לשיעור ההתפטרויות. כלומר, ככל שבחברה אחוז הנשים גבוה יותר, כך קטן שיעור המתפטרים באותה חברה. במחצית השנייה של 2021 יותר מ-10% מהעובדים בהייטק בחרו לעזוב את החברה בה עבדו, בעוד ששיעור הפיטורים - 2.6% - היה הנמוך בעשור האחרון.
ענפי מדעי החיים והקליימטק, נכללים בהגדרה הסטנדרטית של ההייטק אך הם בעלי מאפיינים שונים בתכלית משאר הסקטורים בתעשייה זו. חברות בסקטורים אלה מדווחות על קשיי גיוס של עובדי מו"פ בשיעורים נמוכים משמעותיים משאר הסקטורים: 66% לעומת מעל 90% בשאר הסקטורים.
אחוז המתפטרים נמוך משאר הסקטורים: 9.2% עובדים בסקטורים אלה התפטרו במחצית השנייה של 2021 לעומת 10.7% בחברות אינטרנט ותוכנה, וזאת למרות שרוב החברות בסקטור מדעי החיים וקלינטק הן חברות קטנות עם שיעור פיטורים גבוה). החברות בתחומים אלו נוטות יותר להעסיק בוגרי אוניברסיטה, ביחס לחברות תוכנה.
התבגרות ההייטק הישראלי
לצד הגאות בגיוסים ובהנפקות, עיקר הצמיחה בכמות העובדים ב-2021 הייתה בחברות צמיחה ישראליות שצמחו בכ-30%. עם זאת, מסתמנת תנודתיות בגיוסים של חברות אלה: בשנת 2020 קצב הגיוסים שלהן היה אפסי והיה נמוך יותר ממרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות ששומרות על קצב גיוסים יציב יחסית (צמיחה של כ-5% בשנה).
התפקיד המרכזי שממלאות חברות הצמיחה הישראליות כמעסיקות בישראל מצביע, בין היתר, על התבגרות ההייטק הישראלי ועל התבססותן של חברות ישראליות כמעסיקות משמעותיות בשנים האחרונות.
לחברות הצמיחה הישראליות חשיבות כמי שמעסיקות בשיעור גבוה יותר גם עובדים שאינם מועסקים בתפקידים טכנולוגיים -כ-20% מהעובדים במרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות אינם במקצועות טכנולוגיים, לעומת 35% מהעובדים בחברות הצמיחה הישראליות.
עזיבות פוסט-קורונה: חלה עליה בשיעור ההייטקיסטים שהחליפו עבודה ב-2021 - יותר מ-10% מהעובדים התפטרו מרצונם. שתי קבוצות מאופיינות בקצב עזיבה איטי יותר את הענף: עובדי מו״פ ועובדים בחברות שבהן גבוה יותר שיעור הנשים המועסקות.
גיוס כוח אדם איכותי ומנוסה ממשיך לאתגר את החברות: למרות סימני המשבר: 33 אלף משרות פתוחות בהייטק הישראלי נכון למרס-מאי 2022 – וזאת אחרי שכבר התחילו ניצני המשבר, פועל יוצא של המלחמה באוקראינה, משבר הסחורות בסין ותחילת ירידה בשווי חברות הטכנולוגיה בוול סטריט.
תפקידים שאינם טכנולוגים
עיקר הצמיחה במשרות הפתוחות היא בתפקידים שאינם טכנולוגים - כ-12 אלף משרות פתוחות, בהשוואה לפחות מ-5,000 בשנתיים הקודמות בהן פורסם הדו״ח. כמות המשרות הפתוחות לתפקידים טכנולוגיים גבוהה מעט מזו שהייתה ביולי 2019 - ומשקפת חזרה לרמה שלפני הקורונה.
הג׳וניורים הם הראשונים להיפגע מהתנודתיות של העובדים בשוק: בשנה בה נרשמה עליה בעזיבות מרצון של הייטקיסטים את מקום עבודתם, היה הביקוש היחסי לג׳וניורים נמוך יותר שכן היו בשוק עובדים מנוסים ומבוקשים שהחליפו עבודות. מבין הגיוסים החדשים רק 22% מהגיוסים לתפקידי מו״פ היו של ג'וניורים – וזאת בהשוואה ל-32% ב-2020.
"אוף שורינג" והשפעות המלחמה באוקראינה: כמחצית מחברות ההייטק הישראליות מבצעות "אוף שורינג", כ-20% מהחברות עושות זאת באוקראינה ולכן הושפעו, ככל הנראה, מהמלחמה במדינה.
יותר בוגרי אוניברסיטאות מוצאים עבודה בהייטק מאשר בוגרי מכללות: מניתוח מעמיק של הרשתות החברתיות שבוצע לקראת דו"ח זה עולה כי 80% מהעובדים בתפקיד טכנולוגי ראשון בהייטק הם בעלי הכשרה אקדמית. בנוסף, מעל ל-60% מהעובדים הטכנולוגיים החדשים בהייטק הם בוגרי אוניברסיטאות לעומת 36% בלבד שלמדו במכללות.
SNPI) Start-Up Nation Policy Institute) ורשות החדשנות מפרסמים את דוח ההון האנושי בהייטק 2022 - 2021 | אחת מתובנות הדו״ח, היא שימוש תכוף של עסקי תוכנה בישראל במיקור חוץ בחו״ל
bigstock
ההייטק הישראלי נכנס לשנה שלישית של טלטלות אחרי שנת קורונה (2020) ושנת גאות (2021) - וכעת התחלת משבר כלכלי עולמי. בעוד שנת הקורונה הראשונה התאפיינה בהתמתנות בקצב עזיבת עובדים, הייתה שנת הגאות תזזיתית יותר.
בשנת 2021 הצמיחה הגדולה ביותר הייתה בגיוסי עובדים לחברות צמיחה ישראליות. אי-הוודאות שבה נמצא עולם ההייטק כעת, מושפעת משינויים בכלכלה העולמית, והנושא מחייב המשך מעקב אחרי התחומים שהושפעו בשנים האחרונות: גיוסים של עובדים לא טכנולוגים, ג׳וניורים, נשים והשינויים בחברות הצמיחה הישראליות.
מנתוני הדוח עולה, כי 80% מהעובדים בתפקיד טכנולוגי ראשון בהייטק הם בעלי הכשרה אקדמית. בנוסף, מעל ל-60% מהעובדים הטכנולוגיים החדשים בהייטק הם בוגרי אוניברסיטאות לעומת 36% בלבד שלמדו במכללות.
חצי מהמשרות החדשות בענף אוישו על ידי עובדים מחוץ להייטק (בוגרי אקדמיה, עובדים חדשים ועובדים שעברו ממשרות אחרות במשק).
ההייטק הישראלי נותר מוטה-טכנולוגיה: 69% מהעובדים בהייטק הישראלים הם עובדים טכנולוגיים; 13% עובדים במקצועות עסקיים ; 12% במקצועות תפעוליים; ו-5% מכהנים במשרות בכירות. שליש מבעלי התפקידים הטכנולוגיים מועסקים בתפקידי תוכנה. כמחצית מהעובדים בתפקידים לא טכנולוגיים מועסקים בתפקידי מכירות, אופרציה ושיווק.
שיעור הנשים בהייטק נותר נמוך: על פי סקר החברות שנערך בהובלת חברת אתוסיה, עומד שיעור הנשים בתפקידי מו"פ ובתפקידי ניהול מו"פ על 21% ו-17% בהתאמה.
נשים בהייטק
מהנתונים עולה כי בחברות קטנות שיעור הנשים נמוך יותר. חברות בתחום מדעי החיים מאופיינות בשיעור נשים גבוה יותר. בחברות הרב–לאומיות ניכר שיעור גבוה יותר של נשים בתפקידי ניהול מו״פ. בחברות בהן הוצגה צמיחה גבוהה של מעל ל-20% בהיקף העובדים, בולט גם שיעור נשים גבוה יותר.
נמצא קשר הפוך בין שיעור הנשים לשיעור ההתפטרויות. כלומר, ככל שבחברה אחוז הנשים גבוה יותר, כך קטן שיעור המתפטרים באותה חברה. במחצית השנייה של 2021 יותר מ-10% מהעובדים בהייטק בחרו לעזוב את החברה בה עבדו, בעוד ששיעור הפיטורים - 2.6% - היה הנמוך בעשור האחרון.
ענפי מדעי החיים והקליימטק, נכללים בהגדרה הסטנדרטית של ההייטק אך הם בעלי מאפיינים שונים בתכלית משאר הסקטורים בתעשייה זו. חברות בסקטורים אלה מדווחות על קשיי גיוס של עובדי מו"פ בשיעורים נמוכים משמעותיים משאר הסקטורים: 66% לעומת מעל 90% בשאר הסקטורים.
אחוז המתפטרים נמוך משאר הסקטורים: 9.2% עובדים בסקטורים אלה התפטרו במחצית השנייה של 2021 לעומת 10.7% בחברות אינטרנט ותוכנה, וזאת למרות שרוב החברות בסקטור מדעי החיים וקלינטק הן חברות קטנות עם שיעור פיטורים גבוה). החברות בתחומים אלו נוטות יותר להעסיק בוגרי אוניברסיטה, ביחס לחברות תוכנה.
התבגרות ההייטק הישראלי
לצד הגאות בגיוסים ובהנפקות, עיקר הצמיחה בכמות העובדים ב-2021 הייתה בחברות צמיחה ישראליות שצמחו בכ-30%. עם זאת, מסתמנת תנודתיות בגיוסים של חברות אלה: בשנת 2020 קצב הגיוסים שלהן היה אפסי והיה נמוך יותר ממרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות ששומרות על קצב גיוסים יציב יחסית (צמיחה של כ-5% בשנה).
התפקיד המרכזי שממלאות חברות הצמיחה הישראליות כמעסיקות בישראל מצביע, בין היתר, על התבגרות ההייטק הישראלי ועל התבססותן של חברות ישראליות כמעסיקות משמעותיות בשנים האחרונות.
לחברות הצמיחה הישראליות חשיבות כמי שמעסיקות בשיעור גבוה יותר גם עובדים שאינם מועסקים בתפקידים טכנולוגיים -כ-20% מהעובדים במרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות אינם במקצועות טכנולוגיים, לעומת 35% מהעובדים בחברות הצמיחה הישראליות.
עזיבות פוסט-קורונה: חלה עליה בשיעור ההייטקיסטים שהחליפו עבודה ב-2021 - יותר מ-10% מהעובדים התפטרו מרצונם. שתי קבוצות מאופיינות בקצב עזיבה איטי יותר את הענף: עובדי מו״פ ועובדים בחברות שבהן גבוה יותר שיעור הנשים המועסקות.
גיוס כוח אדם איכותי ומנוסה ממשיך לאתגר את החברות: למרות סימני המשבר: 33 אלף משרות פתוחות בהייטק הישראלי נכון למרס-מאי 2022 – וזאת אחרי שכבר התחילו ניצני המשבר, פועל יוצא של המלחמה באוקראינה, משבר הסחורות בסין ותחילת ירידה בשווי חברות הטכנולוגיה בוול סטריט.
תפקידים שאינם טכנולוגים
עיקר הצמיחה במשרות הפתוחות היא בתפקידים שאינם טכנולוגים - כ-12 אלף משרות פתוחות, בהשוואה לפחות מ-5,000 בשנתיים הקודמות בהן פורסם הדו״ח. כמות המשרות הפתוחות לתפקידים טכנולוגיים גבוהה מעט מזו שהייתה ביולי 2019 - ומשקפת חזרה לרמה שלפני הקורונה.
הג׳וניורים הם הראשונים להיפגע מהתנודתיות של העובדים בשוק: בשנה בה נרשמה עליה בעזיבות מרצון של הייטקיסטים את מקום עבודתם, היה הביקוש היחסי לג׳וניורים נמוך יותר שכן היו בשוק עובדים מנוסים ומבוקשים שהחליפו עבודות. מבין הגיוסים החדשים רק 22% מהגיוסים לתפקידי מו״פ היו של ג'וניורים – וזאת בהשוואה ל-32% ב-2020.
"אוף שורינג" והשפעות המלחמה באוקראינה: כמחצית מחברות ההייטק הישראליות מבצעות "אוף שורינג", כ-20% מהחברות עושות זאת באוקראינה ולכן הושפעו, ככל הנראה, מהמלחמה במדינה.
יותר בוגרי אוניברסיטאות מוצאים עבודה בהייטק מאשר בוגרי מכללות: מניתוח מעמיק של הרשתות החברתיות שבוצע לקראת דו"ח זה עולה כי 80% מהעובדים בתפקיד טכנולוגי ראשון בהייטק הם בעלי הכשרה אקדמית. בנוסף, מעל ל-60% מהעובדים הטכנולוגיים החדשים בהייטק הם בוגרי אוניברסיטאות לעומת 36% בלבד שלמדו במכללות.
